בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: Yonatan Sindel/Flash90

מי שהיה צריך הוכחה נוספת לגאוניותו של בנימין נתניהו בענייני תקשורת ויחסי ציבור, קיבל אותה השבוע. יש כאלה שטועים לחשוב שאהרן ברק היה המתווך של נתניהו מול מנדלבליט להשגת עסקת הטיעון. זה לא נכון. אהרן ברק לוהק על ידי נתניהו במהלך מבריק להיות הפרזנטור של עסקת הטיעון הזאת.

הרי נתניהו ידע היטב שמיד אחרי הידיעה על דבר העסקה, תקום כל "כנופיית שלטון החוק" לזעוק מרה על כך ולנסות לטרפד את העסקה. הוא ידע שתקום ביקורת ציבורית על היועמ"ש מתוך חוגי המשפט וכן בציבור, ולכן הקדים תרופה למכה. באופן אלגנטי ומחושב תמרן נתניהו את ברק אל תוך העמדה של הפרזנטור הקורא ליועץ המשפטי מדם ליבו "חתום, אביחי, חתום!". כבר מהדיווח הראשוני שמו של ברק נקשר אל המהלך, וכל המחאות וההתנגדויות נראו כצל חיוור לעומת התמונות של אהרן ברק מן הארכיון.

במחנה הימין ובמחנה השמאל יש מחלוקות עזות, ויד המתנגדים להסדר – מימין ומשמאל – היא כעת על העליונה. רוב הציבור מתנגד לכך. אבל שני האדונים, בנימין נתניהו ואהרן ברק – סליחה, אביחי מנדלבליט – תומכים בעסקה, וזה כנראה מה שיוביל ליציאתה אל הפועל. כך או כך, על עובדה אחת אין חולק כמעט: אם תיחתם עסקה ונתניהו יפרוש, מחנה הימין יתחזק פלאים.

כי מה שקרה למחנה הימין השבוע הוא כמו נווה מדבר באמצע הסהרה. הימין בכנסת הזאת, למרות שזכה להישג חסר תקדים במספר המנדטים, מוצא את עצמו עם ההשפעה המזערית ביותר שהייתה לו זה עשרות שנים. הסיבה פשוטה עד כאב: יש איבה אישית בין אנשים ממפלגות ימין לבין נתניהו וסביבתו. לא משנה מי אשם, המריבות האלה הביאו למצב שבו המספרים לא נדבקים יחד ל־61. ובישראל דהיום, לא מנצח מי שמביא את מספר המנדטים הגדול ביותר, אלא מי שמביא את הדבק ומצליח לחבר אותם יחד. וכולם הפסידו. הימנים שבתוך הקואליציה משותקים מלפעול כמעט כליל, והימנים שבאופוזיציה מנועים מלפעול באופן טבעי. חבר התנועה האסלאמית אברהים צרצור כתב בפירוש בביטאון התנועה האסלאמית כי הסיבה ליכולת של רע"מ להיכנס לממשלה היא האיבה האישית בתוך מחנה הימין. הערבים, כמו גויים רבים לפניהם, בשעת עצמאות ישראל או בהיעדרה, אבחנו נכון את הסדק של מלחמות היהודים.

אם נתניהו יפרוש, תהיה זו שעת מבחן לימין. האם נוכל להקטין את האיבה האישית ונתפנה סוף סוף לעשייה? הכנסת הזאת מתפזרת ב־11 בנובמבר 2025, ויש עוד כמעט ארבע שנים(!) מלאות לממשלה ימנית יציבה ורחבה מאין כמוה לכהן. אם לא נבזבז את הזמן על מריבות פנימיות (ויש לנו כל הסיכויים לבלות כמה שנים במריבות כאלה), כי אז הממשלה שתקום יכולה לחולל ניסים ונפלאות. וכן, בין היתר, גם לטפל בבג"ץ שיצא מזמן מכל פרופורציה, לטפל בפרקליטות המדינה ולהחזיר אותה לשפיות, לפצל סוף סוף את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה או לארבעה, ולמנות יועצים משפטיים כמשרת אמון של השרים או של הח"כים, ולא כמפקדים או משגיחי כשרות מטעם הבג"ץ.

גם למתנגדי העסקה, שטוענים שמול החונטה המשפטית צריך ללכת עד הסוף, נזכיר שכדאי וצריך ללכת נגדה עד הסוף, אבל בחקיקה ובממשלה. ולא, אין טעם ללכת מולה עד הסוף בבית המשפט. זה לא ייתן שום דבר. תשאלו את נתניהו ועורכי דינו, הם יסבירו לכם באופן מנומק היטב למה.

הימין הישראלי, שחשב שנגזרו עליו חמש שנים בשיממון מוחלט, רואה מרחוק את נווה המדבר הקסום הזה, שנפל לו מן השמיים בחסות נתניהו. השלב הראשון הוא לוודא שלא מדובר בפאטה מורגאנה ונווה המדבר הזה אכן קיים. השלב השני יהיה לא להתקוטט על המים. שיהיה לנו בהצלחה עם זה.