מבינים שעם החתימה שעון החול יתהפך. ראשי הקואליציה
מבינים שעם החתימה שעון החול יתהפך. ראשי הקואליציהצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הסערה שמלווה את המערכת הפוליטית בימים האחרונים, מאז שהתפרסם כי יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו בדרך לסגור עסקת טיעון עם הפרקליטות, רק הולכת ומתחזקת. העסקה, נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא נחתמה, ובין הצדדים ישנן מחלוקות כבדות משקל על פי הדיווחים השונים, אך המערכת הפוליטית כולה פועלת תחת התחושה כי זאת יותר שאלה של מתי תיחתם העסקה ופחות שאלה של האם. משמעותה של עסקה עם קלון היא סיום הקריירה הפוליטית ארוכת השנים של נתניהו.

אחת הסיבות המרכזיות לכך שהשחקנים במגרש הפוליטי לא מתרגשים יתר על המידה מהדיווחים על משבר במשא ומתן היא הניסיון הרב שיש להם עם נתניהו עצמו בניהול משאים ומתנים. רובם המוחלט מעריכים שנתניהו מתנהל מול היועמ"ש מנדלבליט בדיוק כמו שהתנהל בהליך הרכבת הממשלות בראשותו לאורך השנים – מריחת השיחות ככל האפשר עד לרגע האחרון, כדי להשיג את העסקה הטובה ביותר בשבילו כשהצד השני נואש לחתימה. יחד עם זה, כמו שגורמים שונים במערכת הפוליטית אומרים ל'בשבע', הטקטיקה הזאת הפסיקה להוכיח את עצמה בשנתיים האחרונות שבהן הגלגל התהפך.

"אם וכאשר נתניהו יחתום על עסקת הטיעון, מדובר יהיה באירוע הפוליטי הדרמטי ביותר שידעה המדינה ב־25 השנים האחרונות", אומר יועץ התקשורת אביב בושינסקי, לשעבר יועצו של בנימין נתניהו. "זה לא באמת סוד שכל המערכת הפוליטית נסובה סביבו. בלעדיו יש מגרש חדש שבו המערכת הפוליטית תתנהל".

כיצד זה משפיע על הממשלה שהתגבשה סביב הרצון להדיח את נתניהו?

"קודם כול, אני כופר בהנחה הנפוצה שהממשלה הזאת הוקמה אך ורק על בסיס השנאה לנתניהו והרצון להיפטר ממנו. זה רק חלק מהסיפור. בשביל לא מעט מהשחקנים בממשלה הזאת זה רק תירוץ לקיצור הדרך שהם רצו לעשות כדי להגיע לשלטון, כי העובדה היא שבני גנץ, גדעון סער ונפתלי בנט ישבו תחת נתניהו למרות כתבי האישום. הם ניצלו את ההזדמנות הזאת כדי לתפוס את השלטון והשתמשו בצורך להדיח את נתניהו כתירוץ".

ואחרי שהתירוץ הזה כבר לא יהיה קיים, האם שעון החול של הממשלה הזאת התהפך והיא בדרך המהירה לסוף דרכה?

"אני מעריך שברגע שנתניהו יעזוב יהיו הרבה שחקנים שיחתרו 'לעשות תשובה' כביכול ולחזור לימין. הם יגידו שהם הלכו למהלך הזה כי היה צורך לנקות את המערכת ובשביל זה נאלצנו לשים בצד את העקרונות האידאולוגיים שלנו, ועכשיו שנתניהו בחוץ אנחנו חוזרים הביתה. הם יעשו את זה מתוך הבנה מאוד ברורה שאם הם רוצים לדאוג לעתידם הפוליטי אין להם הרבה ברירות חוץ ממהלך שכזה. בסך הכול צריך תשעה חברי קואליציה בשביל להרכיב בכנסת הנוכחית ממשלה אחרת, ולכן אני מאמין שזה לא ייקח הרבה זמן עד שזה יקרה. הממשלה הזאת סיימה את דרכה".

גם בכנסת, רובם המוחלט של הח"כים שותפים להרגשה כי פרישת נתניהו תוביל לספירה מהירה למדי לאחור שבסופה הממשלה הנוכחית תיפול. כמה מהם אף מגדילים לעשות ואומרים בשיחות סגורות כי עד אמצע החודש הבא ממשלת בנט־לפיד תיפול, כאשר שתי האופציות - ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית או הליכה לבחירות - נמצאות על השולחן ברמות הסתברות שונות.

מה יעלה בגורל שקד?

באופן גלוי, במפלגת ימינה מסרבים להתייחס לסוגיית עסקת הטיעון וההשלכות שלה. אלא שמאחורי הקלעים גם הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. מה שכן, חלקם מקווים לתרחיש שבעיני רוב העולם הפוליטי נראה כמעט לא ריאלי, שבו הממשלה ממשיכה לכהן, רק שבמקום מרצ ורע"מ יצטרפו אליה המפלגות החרדיות וחלקים מהליכוד. מה שעודד את חברי ימינה שתסריט זה אפשרי הם דבריו של חבר כנסת מיהדות התורה שאמר בעילום שם שאחרי שנתניהו יפרוש יהדות התורה תנהל מגעים להצטרפות לממשלה. הדברים הוכחשו אחר כך על ידי חבר הכנסת גפני.

יחד עם התקוות בימינה, גורמים בכירים במערכת הפוליטית אומרים ל'בשבע' כי ההתנהלות של השבוע האחרון מלמדת אותם שהקואליציה כבר החלה להתנהל כאילו היא נמצאת במערכת בחירות. האישור של חוק האזרחות של שמחה רוטמן בוועדת השרים לחקיקה היה הצעד הראשון שהראה את זה. אחריו הגיעו דבריו של לפיד בקשר לחוק, כשהשווה השבוע את מפלגת הציונות הדתית לבל"ד ואמר שלא היה נותן למפלגה אנטי־ציונית לקדם את חוק האזרחות, אמירה שהובילה לסערה ציבורית נרחבת. השיא הגיע בהצבעתה של חברת הכנסת ג'יידא רינאווי־זועבי ממרצ נגד חוק הגיוס בגלל חוק האזרחות. "כשאתה רואה את ההתנהלות הזאת אתה מבין שכולם חושבים על בחירות או לפחות על שימור של הבייס. זאת לא התנהלות של קואליציה שרוצה להאריך ימים", אומרים הגורמים.

רוב הגורמים הפוליטיים סבורים כי אף צד לא ירצה ללכת לבחירות בעת הזאת, במיוחד לא חברי ימינה ותקווה חדשה שצפויים לאבד חלק ניכר מכוחם הפוליטי ואף לא לעבור את אחוז החסימה. לכן ההערכה הרווחת במשכן היא שתקום ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, כשהשאלות היחידות הן מי יעמוד בראש הליכוד וירכיב אותה, וכן מי יהיו הפורשים מהקואליציה הנוכחית שיצטרפו לממשלת הימין. כדי להרכיב ממשלה כזאת צריך להגיש הצעת אי־אמון קונסטרוקטיבית, כלומר הצעת אי־אמון שכוללת בתוכה גם את ההצעה לממשלה החלופית שמיועדת לקום.

המועמדים הטבעיים הם כמובן חברי הכנסת של ימינה ותקווה חדשה. "הרבה מאוד חברים בממשלה הנוכחית יצטרכו לעשות חישוב מסלול מחדש ולחתור לאלטרנטיבה כמה שיותר מהר. אם חברי ימינה ותקווה חדשה עוד בונים על חזרה לימין ביום מן הימים, הם לא יכולים להרשות לעצמם להישאר בקואליציה הנוכחית כשנתניהו פורש", אומר חבר כנסת מאחת ממפלגות הקואליציה. "יחד עם זה, בנט וסער לא יחזרו לליכוד, בעיקר כי החבר'ה בליכוד לא ייתנו להם. השאר כן יכולים לעשות את הדרך הזאת".

זה כולל גם את שקד, למרות שהיא מאדריכלי הממשלה הנוכחית?

"אני מאמין שכן. בסוף היא מנסה לצייר עצמה כסמן הימני של הממשלה הזאת, וכאבי הבטן שלה לאורך החודשים האחרונים יכולים לסייע לה למצוא את הדרך חזרה לליכוד. אבל בכל מקרה זה יצטרך להיות עכשיו, מיד אחרי שנתניהו יעזוב".

"כל השלושה סיימו את דרכם הפוליטית, במיוחד בנט ושקד", חולק עליו גורם בכיר באופוזיציה. "שקד היא אחת הדמויות הכי שנואות היום בליכוד. קשה לדמיין מה כותבים עליה בקבוצות של פעילי הליכוד. בניגוד למיתוס היא אף פעם לא זכתה להמון אהבה בקרב הפעילים השונים, אבל זה אף פעם לא היה כמו שזה בחצי השנה האחרונה. אני נמצא בקבוצות הללו ואני רואה מה שכותבים עליה. אם יש מישהו שעוד יכול לחזור איכשהו לימין זה דווקא סער".

ומה עם שאר חברי ימינה ותקווה חדשה? אותם הליכוד כן יקבל?

"זה קצת יותר מורכב. במקומם הייתי חותר עכשיו לעסקה עם נתניהו, ואומר לו שאני אתן לו להרכיב ממשלה בלי עסקת הטיעון בתמורה לשריון. כי בניגוד לכל מי שיגיע אחרי ביבי, הוא היחיד שיכול לעמוד בהבטחה לשריין אותם. המעמד שהיה לביבי בליכוד לא יהיה לאף אחד אחר. היחיד שיכול היה לשבץ אנשים איך שבא לו ברשימה, גם אם הם שנואים על מצביעי הליכוד, זה נתניהו. הוא עשה את זה עם כחלון, ליברמן, אורלי לוי ואופיר סופר. אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה. היורשים הפוטנציאליים שלו יכולים להבטיח ואולי גם להתכוון לזה, אבל היחיד שיכול למלא את ההבטחה הזאת הוא נתניהו".

למרות הציפייה הטבעית שחברי ימינה ותקווה חדשה הם אלה שיערקו מקואליציית בנט־לפיד לעבר ממשלת ימין, במערכת הפוליטית סבורים שבני גנץ יהיה הראשון שיעשה זאת, וזו גם הסיבה שבגללה הוא לא פרש מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי, כמו רוב חבריו להנהגת הקואליציה. "אנחנו נמצאים בפתחו של מרוץ מתמטי שבו כולם יעשו את החשבון הפשוט כמה אצבעות צריך בשביל להחליף ממשלה. כולם יודעים שמספיק תשעה ח"כים, ובני גנץ מביא איתו עוד שמונה אצבעות של המפלגה שלו. בקונסטלציה מסוימת זה יכול להיות שווה לו גם ראשות ממשלה למשך שנה בפועל עד שהליכוד יכתיר לנתניהו יורש. הקונסטרוקציה בשביל זה כבר קיימת בממשלה הנוכחית", אומר בושינסקי.

"אני לא מאמין שגנץ יקבל את ראשות הממשלה ביום שאחרי נתניהו, כי הליכוד לא ייתן לו את זה. מה שכן, הוא יוכל להישאר כשר ביטחון, יקבל הרבה מתנות חוץ מזה, ובעיקר ימנע את לפיד מלהפוך להיות ראש ממשלה", אומר גורם פוליטי בכיר.

הוא יספיק להקדים את חברי הכנסת מימינה ותקווה חדשה?

"אני מהמר שכן, כי זה הכי קל לו והוא לא צריך להתארגן מחדש בשביל זה. ברור לו גם שהראשון שיחתוך מהקואליציה לממשלה בראשות הליכוד יקבל הכי הרבה".

כיצד תשפיע כניסה של גנץ לקואליציה כזאת על הח"כים ממפלגות הימין בממשלה, הרי כבר לא יצטרכו אותם בשביל רוב?

"כמו שאני רואה את זה, האופוזיציה של היום תנצל את הרגע כדי לנקום בהם. היא תעשה הכול כדי לרמוס אותם באופוזיציה החדשה. חברי ימינה ותקווה חדשה מבחינתם יעשו הכול כדי להיכנס לממשלה בכל מחיר, כי באופוזיציה שבה הם אחרי יש עתיד והעבודה הם פשוט יימחקו לגמרי. אני מאמין שיעדיפו להיכנס בכל מחיר לקואליציה וינסו לפעול בשלוש השנים הקרובות כדי שישכחו להם את החבירה לשמאל".

מצחצחים חרבות

כל החישובים הפוליטיים לקראת הקמת ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית לאחר פרישת נתניהו, שיש שישוו אותם לרתימת העגלה לפני הסוסים, תלויים רבות במה שצפוי להתרחש בליכוד ביום שאחרי נתניהו. פרוצדורלית, מי שישמש כממלא מקומו בראשות הליכוד בתקופת המעבר הוא חבר הכנסת חיים כץ, מתוקף היותו יו"ר מרכז הליכוד. תקופת המעבר אורכת 90 יום, שבמהלכם אמור להתמנות יו"ר קבוע למפלגה.

רשימת החושקים בתפקיד ארוכה במיוחד. פרט ליולי אדלשטיין, ישראל כץ וניר ברקת שכבר הודיעו שיתמודדו לתפקיד עוד קודם לכן, במהלך השבוע האחרון יצטרפו לרשימה שלל שמות של ח"כים מכהנים. הבולטים שבהם הם אמיר אוחנה, מירי רגב וצחי הנגבי. חברי כנסת נוספים שמגששים דרכם בסוגיה הם אבי דיכטר ויואב גלנט. בתוך חרושת השמועות גם שמו של חבר הכנסת דודי אמסלם נזרק, לנוכח המאבק שלו נגד ניר ברקת וקידום חוק ברקת שימנע מברקת להשקיע מכספו האישי בהתמודדות. גם מחוץ לשורות הכנסת ישנם כמה שחקנים שצפויים להודיע על התמודדות.

אם יו"ר הליכוד הבא ייבחר באמצעות פריימריז, שחקנים נוספים שנמצאים כרגע מחוץ לכנסת צפויים להתמודד גם כן, כשהשמות הבולטים הם שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ויו"ר הליכוד העולמי דני דנון. במקרה שיו"ר הליכוד הבא לא יהיה חבר כנסת מכהן סביר להניח שישראל תלך לבחירות חדשות.

"מה שנראה בליכוד יזכיר את קרבות הירושה של אלכסנדר מוקדון. יש שם כל כך הרבה אנשים שכבר שנים מחכים שמשרד ראש הממשלה יתפנה והם כולם רוצים את התפקיד. כך אנשים כמו ישראל כץ או יולי אדלשטיין. הם ממתינים שנתניהו ילך כבר המון שנים. אדלשטיין ויתר על התמודדות לנשיאות בשביל האפשרות להיות ראש ממשלה. מי שיזכה בקרב הזה יודע שבסבירות מאוד גבוהה הוא יהיה ראש ממשלה, וכמו שאנחנו מכירים את ישראל, זה גם יהיה לתקופה ארוכה. בשביל חלק לא קטן מהמועמדים זאת ההזדמנות האחרונה שלהם לזכות בתפקיד, ולכן אנחנו נראה מרחץ דמים בקרב הירושה הזה", אומר בושינסקי.

קרב הירושה בליכוד עשוי לסייע לקואליציה הנוכחית לשרוד עוד קצת?

"לדעתי לא, אם כבר להפך. הקואליציה הזאת נמצאת בסוף דרכה, והשאלה היחידה היא איך הליכוד יתנהל כדי להרכיב את הממשלה הבאה. לא הייתי פוסל תסריט שבו בזמן תקופת המעבר ימונה אדם מוסכם, מישהו כמו יריב לוין, שעל פניו לא הכריז שהוא מתמודד על ראשות המפלגה, שינהל את המשא ומתן להרכבת הממשלה, וכשייבחר היו"ר החדש הוא רק יחליט מי יהיו השרים".

מודל שמאוד מזכיר את האופן שבו לפיד הרכיב את הממשלה לנפתלי בנט.

"בדיוק. ויש בזה המון היגיון. קרב הירושה הזה עלול להוביל לפיצול של הליכוד. אם מישהו כמו ברקת יזכה, אתה חושב שישראל כץ ויולי אדלשטיין מאוד יאהבו את זה? ואותו דבר הפוך. מי שיסיים במקום השני בהחלט יכול לפרוש עם עוד תשעה ח"כים ולסחוט הרבה תפקידים. לכן אם הליכוד רוצה להישאר מאוחד, לא הייתי פוסל שיפתחו בתהליך עוד לפני שייבחר מחליף לביבי".

אף על פי שעושה רושם שהיו"ר הבא ייבחר בפריימריז, ישנן דרכים נוספות שבהן הליכוד עשוי לבחור את יורשו של נתניהו, והן בחירות במרכז הליכוד או אפילו בתוך הסיעה בכנסת. "צריך לזכור שבחוץ ממתין יוסי כהן, שבפריימריז הוא המועמד המוביל. אף אחד מהח"כים היום בליכוד לא ירצה לתת לו את המפלגה על מגש של כסף, ולכן לא הייתי פוסל בחירות רק במוסדות המפלגה או הסיעה", אומר גורם המעורה בפרטים.

ובתסריטים הללו, מי בעל הסיכויים הטובים ביותר?

"תלוי במודל הבחירה. אם זה במרכז, לדעתי ליולי אדלשטיין יש את מרב הסיכויים, כי הוא מאוד חזק שם למרות הסקרים הלא מחמיאים. ישראל כץ לא ייבחר, וניר ברקת יתמודד עד הסוף אבל לדעתי יסיים שני. במקרה שהם יבחרו את היורש בסיעה בלבד, אני חושב שילכו על מועמד פשרה, וכאן לא הייתי פוסל שיריב לוין יקבל את התפקיד".

לצד כל הספקולציות הפוליטיות, מי שיושפע יותר מעסקת הטיעון הוא נתניהו עצמו, שיעזוב את המערכת הפוליטית עם הודאה בעברות של מרמה והפרת אמונים. "נתניהו הוא בן של היסטוריון. המורשת שלו היא אחד הדברים הכי חשובים בשבילו, והרשעה בפלילים היא כתם גדול מאוד. לדוגמה, נתניהו הוא ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן בתפקיד, ולא יהיה אפשר להנציח אותו בשום מקום בגלל ההרשעה בפלילים. בלי להשוות כמובן בין חומרת העבירות, אבל את נתניהו לא ינציחו בדיוק כמו שלא מנציחים את קצב ואולמרט. בשביל נתניהו זו פגיעה קשה מאוד. וזה מעבר לכך שישללו ממנו את תנאי הפרישה של ראש ממשלה, כלומר הלשכה, או מכך שדירקטוריונים שונים בעולם לא יהיו מוכנים שהוא יהיה חבר בהם", אומר בושינסקי.

העובדה שהשוחד בתיק 4000 יורד ותיק 2000 נמחק לחלוטין לא תסייע לו לשמור על המעמד הציבורי שלו?

"הוא יצטרך לעשות קמפיין מאוד חזק, והוא בעיקר ישכנע את המשוכנעים. אני יכול להגיד לך על עצמי, כמי שעבד איתו תשע שנים, יכאב לי מאוד לדעת שבדיעבד עבדתי עם פושע, כי אין דרך אחרת לתאר את זה. וזה למרות שלא ראיתי אותו גונב, משחד או עובר עבירות פליליות. אבל בחתימה על הסדר הטיעון הוא יודיע קבל עם ועולם שהוא פושע".