המבוכה לקואליציה במליאת הכנסת, הגיעה הפעם מכיוון לא צפוי. אחרי שעמלו קשות לשכנע את חברי מפלגת רע"מ להצביע בעד חוק גיוס שוויוני, היו בטוחים בקואליציה שעברו את המשוכה הגבוהה ביותר שיכולה להיות.
אבל אז הגיעה ההפתעה מכיוון לא צפוי: בהצבעה השמית נרשם שוויון 54, והצעת החוק נפלה בגלל אצבעה של ח"כ ג׳יידא רינאווי זועבי ממרצ, אשר הצביעה נגד החוק בניגוד למשמעת הקואליציונית. בתגובה, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ נזף בח"כ רינאווי זועבי על התנגדותה לחוק הגיוס, והיא זומנה לבירור.
"מדובר בתקלה לא נעימה אבל לא חמורה במיוחד, כמובן הנושא העיקרי זה שכל חברי הקואליציה צריכים להצביע ביחד וחברת כנסת ממרצ שעושה דין לעצמה זה דבר חמור מאוד, אבל כבר ברביעי נתקן וההצעה תעלה שוב בשבועות הקרובים", אומר לעיתון 'בשבע' ח"כ משה קינלי טור-פז.
"אני חייב לומר שאני מאוכזב מחברי האופוזיציה ששמחו על הפלתו. אולי נחמד לנצח במשחק הילדים אבל זה בסופו של דבר פוגע באינטרס שלהם. בפרט מאוכזב מחברי הכנסת החרדים, כי מדובר בחוק שהוא טוב עבורם. נכון שהחוק מוריד את גיל הגיוס ומייצר קצת איזון בנטל, מידתי וטוב, אך בוודאי לא שוויון. בשם הניצחון הטקטי הם הרשו לעצמם להפיל ולשמוח אבל זה אפילו לא מכות קלות בכנף".
מדוע לחוק כזה לא הושג רוב מוחץ והיה צריך להסתמך על חודו של קול?
"בין השאר כי הייתי חולה באומיקרון בבית ולא יכולתי להגיע להצביע", מנמק טור-פז. "בכלל, קואליציה אמורה לוודא שיש לה רוב במצבים כאלו, אבל חשוב לזכור: חברי הכנסת של רע"מ הצביעו בעד, בתוך פריצות הדרך שהממשלה הזו מייצרת ואני רואה אותן בחיוב, העובדה שרע"מ מצביעה עם הקואליציה היא תקדים חשוב. הימין הביביסטי עסוק בלקעקע את הלגיטימציה של מה שהוא בעצמו ניסה לעשות - ממשלה עם רע"מ - ואנחנו אומרים: הממשלה עם רע"מ היא התקדמות של מדינת ישראל. כימני, מתנחל וחבר הקואליציה הזו, בהחלט חלק מהזהות שלי היא העובדה שהערבים משלימים עם קיומה של מדינת ישראל, משלימים עם הצד הציוני שלה, וגם שותפים לחוק גיוס, זו התקדמות ציונית שקרתה בזכות הקו שהוביל ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד. נכון, קרתה תקלה של חברת כנסת שמקווה שלא תחזור כי הדבר פוגע בקואליציה ובמדינה, ויוצר מצב בו דה פקטו היום בבוקר כל חרדי אמור להיות משתמט".
הגרסאות שסיפקה זועבי לגבי הסיבה בגינה הצביעה נגד הצעת החוק עברו שינוי במהלך השעות מאז האירוע. רינאווי אמרה תחילה לח''כ מירב בן ארי: "הצבעתי נגד בגלל חוק האזרחות", ומיד לאחר מכן אמרה ח"כ רינאווי-זועבי לח"כים במליאה: "הצבעתי נגד חוק הגיוס בגלל ינון אזולאי מש"ס. הוא איש הגון". לפי דיווח של ארי קלמן ב'בחדרי חרדים', מאחורי הקלעים עמל חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס לשכנע את חברת הכנסת רינאווי-זועבי להצביע נגד חוק הגיוס. אזולאי ורינאווי-זועבי משתפים פעולה בנושאים רבים כחברים בוועדת הכספים. "הקרדיט שייך לח"כ ינון אזולאי, כך היא אמרה בקולה לחברי כנסת מהמליאה, אני מעריך שהיא לא משקרת", אומר ל'בשבע' ח"כ משה ארבל מתנועת ש"ס. "אני חושב שעבודה מאומצת של חברי כנסת חרדים בוועדות והיכולת לדעת לעבוד עם חברי סיעות אחרות שאתה לא מסכים איתם מתוך כבוד הדדי, יכולה לייצר חיבורים מפתיעים".
מדוע פעלת להפלת החוק?
"אני מברך על הפלת החוק, זו בשורה חשובה כי מדובר בחוק רע מאוד. בסופו של דבר החוק מבקש לעשות סלקציה בקרב לומדי התורה, הוא לא חוק למען החרדים. המושג שבן גוריון הכיר בו, של פטור או דחיית גיוס ללומדי התורה, הוא הכרה ברורה של בן גוריון וכל מי שהקים את המדינה בערך המשמעותי של לומדי התורה ובתרומה האדירה להעתקת השמועה".
ההתנגדות אליו אמיתית, או שזה רק חלק מהמלחמה בקואליציה ובפועל תחיו עם החוק טוב?
"זה חוק רע מאוד, הפחתת גיל הפטור וקביעת המכסות אומרות בצורה ברורה: אנחנו צריכים 55 אלף חיילים מקרב לומדי התורה שאתם חייבים להקריב ב-16 שנים הבאות, פלוס כמות מסוימת מקרב לומדי התורה שישרתו שירות לאומי אזרחי, שיהיה מה שיהיה הם צריכים לסגור את הגמרא ולצאת מבית המדרש, הדבר הזה לא מתקבל על הדעת עם כל הכבוד וההערכה. לייצר מדרג משונה וקביעה של מכסות שבלעדיהן יהיו סנקציות זו החלטה שערורייתית שפוגעת בערך העצום של לומדי התורה. כשדיברנו בעבר על חוק גיוס המספרים היו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית שהיא לא לגיטימית בכלל. היה משכיל, חכם ונבון השופט גרוניס שבעתירות של רסלר נגד הדיחוי ללומדי התורה קבע שאין כאן פגיעה בשוויון, תוך שהוא מסתמך על שיטת משפט אמריקאית שאומרת שאם הרוב נותן זכויות יתר למיעוט זו לא פגיעה בשוויון שמצדיקה התערבות שיפוטית. זה בדיוק המקרה כאן, המיעוט הזה הוא לצערי קטן מדי, ואני אומר זאת דווקא מתוך מפלגה שיש לה המון מצביעים מקרב חיילי צה"ל, לא מדבר על חברי הכנסת שרובם המוחלט שירתו שירות צבאי, וחלקם אף קצינים. אני עד כניסתי לכנסת עשיתי מילואים, דווקא אנחנו חייבים להבין את החשיבות העצומה של לומדי התורה ולאפשר לכל מי שחשקה נפשו לעשות זאת ללא הפרעה".
שחרור ראשוני, עלייה הדרגתית
בחוק שהוצע גובש מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים, במקום פרק ג'1 הקיים בחוק, תוך עדכון יעדי הגיוס, הצבת יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו. כמו כן, מוצע להפחית את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות. בשלב ראשון, החוק מייצר מין "שחרור לחצים" ראשוני של שלושה שנתונים, ולצורך כך בשנתיים הקרובות יורד גיל הפטור ויעמוד על 23. בהמשך, הגיל יטפס בחזרה כדי לשמור על עקרון השוויון, מתוך תקווה שבעקבות הגל הראשוני הרצון להשתלבות יוטמע באופן עצמאי בחברה החרדית. כך, בשנה שלאחר מכן יעמוד גיל הפטור על 22 ובסופו של תהליך יעמוד גיל הפטור על 23. בנוסף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית או שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי.
"חוק הגיוס הנוכחי כפי שניסחנו אותו מעלה את המכסות של כמה חרדים אמורים להתגייס בכל שנה באופן מידתי, באופן שיש לו סיכוי גם להיות מתכתב עם המציאות", אומר ח"כ קינלי טור-פז. "החוק דורש מהחברה החרדית שיותר בנים מקרבה יתגייסו לצה"ל וזה מתכתב ממילא עם מגמות שקיימות בחברה החרדית שפחות בחורים מקדישים את עצמם ללימוד תורה. הנדבך השני, סנקציות כלכליות, בשל אי עמידה ביעד. נקודה שלישית, הורדת גיל הפטור לגיל 21, על מנת לעודד יציאה לעבודה של חרדים עכשיו, מתוך הבנה שיש לא מעט חרדים שלא מתגייסים לצה"ל והיו שמחים ללכת לשוק העבודה וגיל 24 הוא חסם גבוה עבורם".
הם טוענים שאתם מנסים לחנך אותם.
"אני לא עוסק בלחנך את העולם החרדי ולשנות אותו, יש בעולם החרדי תהליכים אדירים של שינוי שקורים מעצמם. גם בימים אלו, חלקים גדלים והולכים רוצים להיות יותר בעלי כישורים לעולם המודרני ולעבודה ומוכנים להרחיב את לימודי הליב"ה, זהו תהליך שאני מעורב בו רבות. רבים מוכנים להיות שותפים לחובות המדינה במידה ולא פוגע באורח החיים החרדי ועולמם התרבותי לא עומד בסתירה. לכן החוק טוב ומידתי ומרחיב את הגיוס החרדי בלי לפגוע באורח החיים, לא סתם לחרדים יש מערכת יחסים טובה עם בני גנץ, הם יודעים שמה שהבאנו הוא חיובי מאוד".
ח"כ משה ארבל חולק מהותית על דברי טור-פז ביחס למגמות בציבור החרדי והקשר שלהן לחוק הגיוס. "אדרבה, כל מי שלא תורתו אומנתו חייב להתגייס, זו עמדה חרדית קלאסית של הרב שך ומרן הרב עובדיה. מי שלא עמל בתורה ותורתו אומנותו בוודאי שישרת שירות צבאי או אזרחי, אבל תהליך שמבקש בקרב עמלי התורה בגילאי 18 עד 21, גילאים של פריחה ושגשוג, לבוא ולהגיד להם: תקריבו את חברים שלכם כדי שתוכלו לשבת וללמוד, מה זה הדבר הזה?".
במהלך יום שני התפרסמו בתקשורת ביטויים חריפים של יו"ר ש"ס אריה דרעי כלפי ח"כ מנסור עבאס שהצביע יחד עם מפלגתו בעד החוק, בניגוד למסורת בת שנים ארוכות של שיתוף פעולה חרדי-ערבי בנושאים אלו.
הכעס של דרעי על מנסור עבאס והבטחתו לדאוג שיחייבו את הערבים להתגייס, האם זה רציני? יש סיכוי שש"ס תנסה לקדם גיוס חובה לערבים לצבא או לשירות לאומי?
"כן, אנחנו בהחלט שוקלים את זה ועובדים כבר על ניסוחים משפטיים. הצביעות הזו בשם השוויון לבוא ולהחיל את החוק על לומדי התורה בלבד ולא על כולם. אם אתם משחקים שוויון, אז שוויון זה שוויון, אבל אם אתם אומרים שאין שוויון, אז תעריכו את לומדי התורה כבעלי ערך לאומי ותאפשרו להם ללמוד כמו שצריך. באופן אישי אני מניח שהמהלך האמיץ של רינאווי-זועבי יקדם פה באמת גם בקרב אנשי רע"מ איזשהו חשש ממשי ציבורי בהתנהלות ומקווה שיפול החוק גם בהמשך, לא יכול להתחייב".
אופציית החוק המרוכך
הזעם על החוק המוצע לא שייך רק לש"ס - גם ביהדות התורה יש התנגדות גורפת לחוק הגיוס. "החוק הוא גרוע מאוד, הכי גרוע שיכול להיות, הוא כולל סנקציות פליליות. הרי לדברי החוק אם לא עומדים ביעדים החוק פוקע, ואז אתה אוטומטית נהפך לעריק. זה בדיוק מה שהיה בעבר אצל לפיד", אומר ל'בשבע' ח"כ אורי מקלב. "זה הופך ללא לגיטימי את לימוד התורה. גם אם לא יאכפו את הכול, אתה הופך בחורי ישיבה ללא לגיטימיים, הם לא יכולים לצאת מהארץ, ומנתב"ג הם עלולים ללכת לכלא 4 ישירות. מה שיכל יהודי לעשות לפני קום המדינה ואף אחד לא הפריע לו, היום ייקחו אותו לכלא. זה המשמעות של החוק".
בעיני מקלב, להפלת החוק במליאה יש משמעות רחבה יותר מגחמה נקודתית של חברת כנסת. "המשמעות היא יותר גדולה, כי החוק הזה יוצר אצלם בקיעים. אל תחשוב שהיא הצביעה בגלל המצפון שלה או הנטיעות בדרום, היא הצביעה כי היא מתוסכלת, נותנים לכל מי שמימינה ומשמאלה, אנשים מקבלים הכול, והיא ועוד עשרה כמוה לא בתוך העניינים, הם ממורמרים והדבר גורם להם להצביע אחרת ונותן לנו מוטיבציה באופוזיציה".
אתה מתעלם מכך שיש גם מהציבור החרדי שהולכים לצבא.
"אני מפריע למישהו ללכת?!", תמה מקלב. "מצידי שיעשו חוק: מי שילך לצבא יקבל דירה, הפרעתי לך? תעשה, הנקודה היא לא שזה חובה. המכסות באות ואומרות: ככה וככה אנשים מתוכך ילכו לצבא, יעדים לא מציאותיים וזה רק הולך וגדל, כאשר בשלב ראשון סנקציות כספיות ובשלב השני פקיעת החוק, אם בתוך 3 וחצי שנים לא יעמדו ב-85 אחוזים מהיעדים. מדובר בחוק גיוס מלא, לא מרוכך".
לחוק מרוכך תסכים?
"היה מו"מ שהגענו להסכמה עם ליברמן בזמן שהיה עם הליכוד, הגענו להסכמה בתוך ש"ס ודגל התורה, הסכמה בדיעבד, אבל לא התנגדות. אנחנו היינו מצביעים נגד החוק גם המרוכך, כי יש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם כמו על ערך לימוד התורה. הצבא הוא צורך, לא ערך, במבט שלי אם לא יצטרכו יהיה עוד יותר טוב, כמו בשוויץ, אבל לימוד התורה זה גם ערך וגם חיוב. זה התכלית שלנו".
הפולמוס סביב חוק הגיוס סוער, אך בציבור החרדי מסרבים להתרגש. "לומדי התורה ימשיכו ללמוד תורה עם חוק ובלי חוק, לא רלוונטי כל החוקים הללו שעולים ונפסלים", אומר בצלאל קאהן, מגיש ברדיו 'קול חי'. "לא ראינו שום שינויים, לא חוק טל ולא חוקים אחרים. כל החוקים הללו לא שינו כלום לא את הכמות ולא את האיכות, והמספרים רק הולכים וגדלים. מעבר לזה, כל פרשנות אחרת היא סתם פוליטיקה. הצחיק אותי לקרוא את הציוץ של אורנה ברביבאי, שהצטערה כביכול עבורנו החרדים שהחוק נפל. לפעמים אתה חושב שזו התנשאות או פטרונות אבל זו בורות עצובה, של יהודים שלא יודעים מה זה לומדי תורה ולימוד תורה".
אי אפשר להתכחש למגמות.
"חוזר לתשובתי הקודמת: המגמה היחידה היא ריבוי לומדי התורה שנמשך עשרות שנים וממשיך קדימה. כל מי שאומר אחרת, לא מכיר את הציבור החרדי, לא יודע מה קורה ומלהג סיסמאות שאנשים שלא יודעים מהחיים שלהם מכניסים להם לראש. אני אומר את המציאות בצורה הכי נכוחה, בתוך עמי אנוכי יושב, רואה את עולם התורה פורח. ולמען האמת, לא צריך להיות חרדי בשביל להבין זאת, קח את הנתונים של בני הישיבות במשרד החינוך ותבדוק אם הייתה שנה אחת של ירידה בעשרים שנה האחרונות".