קניון בת ים
קניון בת יםצילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

"אני לא ישן בלילות", משתף השבוע א', בעל חנות לבגדי ילדים במרכז מסחרי בדרום הארץ. "כבר שנתיים שאנחנו סוחבים בקושי, מתגלגלים מחודש לחודש. הייתה תקופה של רגיעה, ועכשיו עם האומיקרון המצב שוב על הפנים. העובדות שלי נכנסות ויוצאות מבידודים או שצריכות להישאר עם הילדים בבית. העסק נושם בקושי ואף אחד לא רואה אותנו. אנחנו שקופים".

מההייתמצפה מהמדינהלעשות?

"אני מתחנן שיראו אותנו, שיבינו עם איזו קטסטרופה אנחנו מתמודדים. אנחנו העצמאים מהמעמד הבינוני חייבים בוסטר כלכלי, חייבים חמצן לעסקים שלנו. הממשלה צריכה להבין שלמרות שהם מתעקשים שאין סגר ולכאורה החיים ממשיכים כרגיל, המצב בשטח הוא של סגר", הוא מתריע.

אפילו הפקקים נעלמו

הגל החמישי בעיצומו, עם עשרות אלפי מאומתים ביום ומאות אלפי מבודדים, והעסקים בישראל מדווחים שוב על מחסור חמור בעובדים וירידה משמעותית בהכנסות. הקולות העולים מהשטח מעידים על מצוקה בענפים רבים, ובהם התיירות, התעופה, ההסעדה, הלבוש וההנעלה, כלי חשמל ובית, תרבות ועוד. כל זאת למרות שהמשק לא נסגר באופן רשמי באף שלב.

לשחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה, הנחשף לנתונים בשטח, ברור כי מדובר בסגר דה־פקטו. "אנחנו מזהים בקניונים ירידה של בין 40 ל־50 אחוז ואף יותר, וכנ"ל גם במסעדות".

מהי דרישתכם ממדינת ישראל במצב הנתון?

"להפעיל את מנגנוני הפיצוי הקיימים לכל העסקים שנפגעים", הוא דורש. "פטור מארנונה, פיצוי על העסקת עובדים ועל ימי הבידוד וכן פיצוי על ההוצאות הקבועות. המנגנונים הללו הופעלו כשהיו סגרים, ואנחנו היום בסגר שקט – אותו דבר, רק בלי לקרוא לזה סגר", מבהיר תורג'מן.

בני כבודי, עורך תנועה ראשי ב'גלגלצ', מזהה כבר כמה שבועות ירידה תלולה בנפח התנועה בשעות השיא, על אף שאין סגר רשמי: "אין ספק שבשלושת השבועות האחרונים יש ירידה דרסטית בנפח התנועה, בכמות הפקקים בישראל ובתזמונם. פקקים הם סימן למשק פעיל, וברגע שאין פקקים, לא צריך להיות כלכלן מאוד גדול כדי להבין שהפגיעה במשק היא משמעותית", מתריע כבודי.

"לפני שלושה שבועות התחלנו פתאום להרגיש ירידה בעומסים. בשש בבוקר עוד היו הפקקים הרגילים, כי מדובר בעיקר במשאיות שמובילות סחורה. אבל בשעות שאחר כך, במקום שהפקקים ילכו ויתגברו, הם נחלשו. לפני שבועיים, בשעות השיא של הפקקים שאורכים בדרך כלל שעה – הם פשוט נעלמו, דעיכה עד כדי כלום", הוא מדגיש. "ואני מדבר איתך על הכבישים הכי עמוסים בארץ. אנחנו מנטרים את הכבישים כל הזמן, ונפח התנועה בשעות השיא בימים האחרונים לא מגיע לכדי פקקים, בטח לא בבוקר. השעות שבין שבע לתשע בבוקר הן שעות הפריים, שרכבים בדרך כלל עומדים בהן כשעה, בלי קשר לתאונה או משהו חריג. היום בטווח השעות האלו אנחנו מזהים ירידה דרמטית של 90%", קובע כבודי.

לטענת בעלי העסקים, גל האומיקרון הכניס את המשק לסחרור, ומדיניות הבידודים כמוה כסגר שפוגע בעסקים, ובשל כך יש להחליט בהקדם על מתווה ברור שישפה את בעלי העסקים. לפי שעה משרד האוצר מסרב לסייע לענפים השונים במשק, למעט תחום התיירות והתעופה שנמצאים על הפרק. במשרד האוצר מנמקים את סירובם ברצון להמתין עד לדעיכת הגל החמישי ואפשרות לאמוד את הנזקים לעסקים רטרואקטיבית בצורה מדויקת יותר.

כצפוי, הקולות בממשלה בנושא זה מגוונים. שר הבריאות ניצן הורביץ צוטט כאומר: "הרבה אנשים נפגעים כלכלית בגלל הקורונה, ולכן צריך לפצות אנשים שנמצאים בבידודים ארוכים וגם לפצות עסקים שהפעילות שלהם נפגעת מאוד עקב היעדרות עובדים ולקוחות". מנגד, שר האוצר אביגדור ליברמן מסרב בשלב זה לצאת עם מתווה פיצויים מוסדר, לטענתו מתוך אחריות לקופה הציבורית. במשרד האוצר קיימת הערכה כי יש להמתין ולבחון את המצב בסוף הרבעון הנוכחי, קרי בסוף חודש מרץ, ואז להחליט אם נדרש להעניק סיוע ובאיזה היקף.

"מורי דרך הגיעו לפת לחם"

בעלי העסקים מסרבים להשלים עם התעקשות שר האוצר, ומפעילים מצידם לחץ על האוצר בדרישה למתווה פיצויים ראוי בהקדם. גנית פלג, יו"ר אגודת מורי הדרך בישראל, פועלת למען אלו שאיבדו את מקור פרנסתם כמעט כליל. פלג משתפת כי באופן אישי, בחודש האחרון נאלצה להישאר בביתה חסרת מעש: "בינואר לא היה לי יום עבודה אחד. אני רק מקרה אחד מעוד הרבה מורי דרך שרוצים לעבוד ומתמודדים כבר שנתיים עם קושי אדיר. אני מכירה מורי דרך שהגיעו לפת לחם. חילקנו עכשיו 120 חבילות מזון למורי דרך שנזקקו לעזרה. זה כואב", היא נאנחת. יחד עם זאת, לפלג חשוב לציין כי מדובר באנשים חדורי תחושת שליחות שמעוניינים בכל ליבם להמשיך ולעבוד: "אנחנו רוצים לעבוד. מדובר באנשים שהם מלח הארץ, בעלי תארים, כאלו שמשתלמים בלי הפסקה, משלמים מיסים", היא קוראת בכאב, "שנתיים אנחנו ככה. מה יהיה?".

פלג מזכירה החלטת ממשלה שהתקבלה רק לאחרונה, שבמסגרתה הוחלט להעניק תמיכה וסיוע למורי הדרך בישראל. אלא שמאז דבר לא קרה. "ב־26 בדצמבר הייתה החלטת ממשלה לחלק 25 מיליון שקלים לימי עבודה שמורי הדרך ניזוקו בהם, וההחלטה הזאת עדיין לא יצאה לפועל", היא קובלת. "חודש שלם היה לכם לקדם את זה. אנשים נאנקים, למען השם, למה אתם מחכים?".

את הצעתו של שר האוצר ליברמן למורי הדרך, "תתחילו לשנות מקצוע", פלג הודפת בזעם: "אנחנו לומדים כל כך הרבה שנים להיות מורי דרך. אנחנו חוד החנית של המדינה. אנחנו המסבירים הלאומיים. אז כן, נפגעתי ממנו", היא מודה. "שר האוצר ליברמן", היא פונה אליו אישית, "אני מתחננת: תתעורר. צא מהשאננות. תסתכל לנו בעיניים. אל תזלזל בנו ואל תסתכל עלינו באופן יהיר, כאילו אנחנו חבורה של אנשים שלא מוכנים לעבוד. העבודה בתיירות היא החמצן שלנו. אל תשכח אותנו".

אתם כבר שנתיים בסיפור הזה. לך באופן אישי לא הייתה מחשבה אולי בכל זאת לעשות הסבה מקצועית?

"אני אוהבת את המקצוע שלי, זו דרך חיים, אבל עם כל הצער, אני מחפשת עבודה אחרת. אבל במה אני אלך לעבוד? בכל עבודה התנאים להסבה הם בלתי אפשריים. יש מורי דרך בני 50 ו־60, מי יקבל אותם היום? זה לא פשוט".

גם נתנאל היימן, ראש אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, מוטרד ביותר מהשפעת הגל הנוכחי על המשק: "אצלנו הבעיה העיקרית היא כמות הבידודים. נוצר מחסור משמעותי של עובדים בקווי הייצור, בקווי האספקה ובתחומים נוספים. כמובן שאפשר להתמודד עם מחסור מסוים, אבל מדובר כיום במחסור משמעותי בעובדים, וכשמדובר בעובדים שקריטיים לתהליך הייצור אז קשה אפילו יותר להמשיך בייצור. ככל שהמשבר יימשך, יותר אנשים ייכנסו לבידוד, וכנראה שבשבוע הקרוב נהיה בשיאו של הגל הזה. אנחנו מקבלים דיווחים שוטפים ממפעלים בכל הארץ. כמעט כל מפעל מתמודד עם 5–10 אחוזים מהעובדים שלא מגיעים לעבודה, ויש מפעלים שבהם גם עשרים ושלושים אחוזים ממצבת העובדים חסרים, ואנחנו מקווים שזה לא יגדל".

היימן מצביע על חשש כלכלי נוסף המאיים על התעשייה בעקבות גל התחלואה הגדול: "אנחנו מקווים שלא יהיו חברות שיגיעו לבעיה תזרימית. זה לא כמו הגל הראשון שהמדינה הייתה סגורה לגמרי, אבל במצב הנוכחי ישנם עסקים שעלולים בהחלט להיכנס לבעיה תזרימית", הוא מתריע. "הצענו כמה רעיונות לממשלה איך אפשר להקל עליהם, כמו לדחות תשלומי ארנונה או תשלומי מס הכנסה של מעסיקים ועוד. אנחנו בשיח עם משרד האוצר בשביל לראות איך אפשר להקל על החברות, גם אם אין כרגע מתווה פיצויים רשמי".

משרד האוצר מדבר על המתנה עד סוף הרבעון לפני שיחליט על הצעדים לסיוע.

"אני מקווה שלא נצטרך להגיע לשם. לגבי הקלות תזרימיות, תזרים – כשמו כן הוא, צריך אותו עכשיו. אני לא יכול בשום אופן לחכות עד סוף הרבעון".

שיא הגל עוד לפנינו

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר קבינט המומחים לקורונה, מעריך כי שיא התחלואה בגל הנוכחי עוד לפנינו: "אנחנו הולכים ומתקרבים לשיא. אני מעריך שזה יקרה במהלך השבוע–שבועיים הקרובים. העומס על בתי החולים ועל רפואת הקהילה יורגש יותר בשבועות הקרובים. אומנם התחלואה פחות קשה באומיקרון, אבל בגלל כמות הנדבקים בסופו של דבר קיימת תחלואה קשה, והעומס על בתי החולים הוא אדיר. לכן זה הזמן לחזק את מערכת הבריאות. כדאי שאנשים יימנעו כמה שניתן מלהתקהל ולא יצאו מהבית אם לא צריך", מבקש פרופ' דוידוביץ'.

האם יש להימנע מקיום אירועים גדולים? ומה בנוגע ליציאה לבתי קפה, קניונים או מסעדות?

"אני חושב שבמיוחד עכשיו מקומות סגורים הם בעייתיים", הוא מבהיר. "אנשים צריכים להפעיל שכל ישר ולנקוט משנה זהירות. בכל מקרה, בשל המצב צריך לראות איך מפצים את בעלי העסקים", מוסיף ומציין דוידוביץ'. "עכשיו דה־פקטו, בגלל שיש הרבה בידודים, אנחנו רואים בכבישים, במסעדות ובעסקים ירידה משמעותית. אני הייתי ממליץ לאנשים, אם הם יכולים, כמה שיותר לעבוד מהבית וכמה שפחות לערוך מפגשים המוניים. זה דבר שיועיל לכולם. וכמובן, חשוב מאוד להקפיד על עטיית מסכה, ועד כמה שניתן על שמירת ריחוק חברתי. אני חושב שלא צריך לעשות את זה בכלים של סגר רשמי, אבל בסופו של יום אני חושב שהממשלה חייבת להבין שצריך להכניס את היד עמוק לכיס ולתמוך כלכלית, נפשית וחברתית באזרחים".

פרופ' דוידוביץ' מברך על קיצור ימי הבידוד משבעה לחמישה ימים: "אנחנו צריכים לשקול הכול, את הנזקים של הבידוד ואת הסיכונים. מדובר בניהול סיכונים", הוא מסביר ומחדד: "אני בעד קיצור לחמישה ימים לחולים וגם למגעים. אבל הפרטים חשובים: יש להקפיד על המדיניות של הבדיקות לשחרור, לוודא זמן ללא תסמינים ולאפשר בדיקת אנטיגן ביתית עם הצהרה וצילום הבדיקה לפני ואחרי".

ומי יאכוף את זה?

"במספרים האלה אין אפשרות להתנהל בלי שיתוף פעולה של הציבור".

ועל בדיקות האנטיגן אתה סומך?

"אם עושים אותן נכון, אז כן. אם עושים בדיקה מיד אחרי חשיפה למאומת, אין בכך שום טעם. יש להמתין ליום השלישי מהחשיפה. אני מאמין שצריך להנגיש את הבדיקות האלו, כי המחיר של הבדיקות, במיוחד למשפחות ברוכות ילדים, מהווה עומס כלכלי אדיר. המדינה צריכה, כמו בעוד מדינות באירופה, להנגיש את הבדיקות, אולי לחלק בחינם. בטח לא במחירים שיש היום".