את גל הקור המקפיא שפוקד בשבוע האחרון את ישראל, הצליח להפשיר קמעה גל החום הציבורי ששטף את הרחובות ביום שלישי האחרון, וחימם קודם לכן גם את ליל ט"ו בשבט בישיבת חומש ואת משתתפי ההפגנה בירושלים ביום חמישי שעבר. שלושה אירועים משמעותיים שהתרחשו בשבוע אחד, והזכירו במשהו את טעמו של הימין הנמרץ והמסור, זה שיוצא לרחובות באופן ממשי כדי להילחם על ביתו בעידן טרום המקלדת. את הזכות על חזרתו של ניחוח ההפגנות, שנעלם מהאוויר מאז משבר העקירה שהביא לתרדמת חורף עמוקה של המחנה הלאומי, אפשר בהחלט לזקוף לזכות ממשלת 'ימינה' וחבריה, שבדרכם שלהם מצליחים לעורר וללכד את המחנה הזה ולהקים אותו מהכורסה. החידוש הפעם הוא שיתופי הפעולה מאחורי ולפני הקלעים של האירועים הללו, שכולל הפעם מחנה רחב - מאנשי ליכוד, ביביסטים וחילונים, ועד לאנשי הגבעות ותלמידי 'הר המור' ובנותיה. המלחמה על הבית מבחינת כל היושבים על הציר הזה, נמצאת בעיצומה, כל אחד והדגשים שלו.
מנהריה ועד אילת
'הפגנת המאה', שהתפרסה על פני מאה צמתים בכל רחבי הארץ בשלישי האחרון, הוציאה לרחובות כעשרים אלף איש. לא מדובר בתלמידי ישיבות ואולפנות שהגיעו בהסעות, אלא במגוון מגזרי אמיתי, כאשר על כ-40 אחוז מהצמתים היו אחראים אנשי ליכוד ופעילי ימין שלא מסווגים כדתיים. גם אושיות רשת בולטות מהקבוצה הזו הטילו את כובד משקלן בנושא וסייעו לארגון ההפגנה. מנגד, לקחו חלק פעיל במחאה גם חברי הכנסת של 'הציונות הדתית', וגם רבנים בכירים שנכחו בשטח דוגמת הרב שמואל אליהו והרב יהושע שפירא.
מארגני מחאת 'הקו האדום', שעמדו מאחורי האירוע, אמרו ל'בשבע' כי בהפגנה השתתפו "כל מי שמרגיש שהממשלה הזו מאיימת באובדן הערכים שלה על קיומה של מדינת ישראל ועל החוסן שלה. היה פה שיתוף פעולה ענק של פעילי ליכוד, ציונות דתית, מסורתיים, חילונים, כולל עצרת תפילה בכותל בהובלה של ארגון הידברות. כולנו, בכל מקום, ביקשנו לומר שאין לגיטימיות לממשלה הזו. אנחנו לא מקבלים אותה וניאבק שהמדינה תהיה יהודית, חזקה ומאמינה בעצמה". לדברי המארגנים, "אנשים יוצאים להפגנה כשהם מרגישים שגונבים להם את המדינה, וכרגע זו ההרגשה – שהשלטון הזה לוקח אותנו למדינה רב לאומית".
אחד מהעוסקים הנמרצים במלאכת ארגון 'הפגנת המאה' הוא יגאל מלכה, מייסד עמותת 'הגענו' לחיזוק הזהות היהודית. מלכה מבקש לא להזדהות מפלגתית, אולם ניתן לומר כי הוא איש הימין החילוני. "לפני שבועיים ישבנו חברי מספר ארגונים שונים מכל הקשת הימנית, ושברנו את הראש איך מוציאים אנשים למאה צמתים", הוא משחזר את הולדתה של המחאה, "חשבנו שזה יומרני ואולי בלתי אפשרי, והערב הוכחנו שזה אפשרי ואף יותר. הגענו הלילה ללמעלה מ-130 צמתים שאוישו בכל רחבי הארץ, מאילת בדרום ועד נהריה בצפון", הוא מסכם את המחאה זמן קצר לאחר סיומה. "אל המיזם הזה הצטרפו ח"כים מהליכוד, הציונות הדתית וש"ס, כמו גם ראשי מועצות ביהודה ושומרון, שהצטרפו וסיירו בין חלק מהצמתים".
מלכה מבטיח כי גל המחאה הזה נמצא רק בתחילתו, ולאחר הפגנת 130 הצמתים, יתכנסו מארגניה אל הפרויקט הבא – הפגנת 250 הצמתים. "לראשונה מאז הקמת ממשלת ההונאה, התאחד מחנה הימין לקריאת זעקה נגד העוול שנעשה לציבור הבוחרים, כאשר חברי ימינה גנבו את קולותיהם של מאות אלפי בוחרים ומסרו אותם למנסור עבאס", מסביר מלכה את המוטיבציה למחאה. אז מה הנקודה הכואבת שמצליחה להוציא אנשים מהבית למחאה פיזית ברחובות? מלכה מצביע על "החשש מאובדן הזהות היהודית של מדינת ישראל".
את שיתופי הפעולה הייחודיים שנרקמים במחאות הללו, מסביר מלכה כתוצאה של תהליך בירור שהולידה הממשלה החדשה על מחדליה: "הקמת הממשלה החדשה חידדה לכולנו את העובדה הדי מצערת, שלמרות שהיינו שותפים פוליטיים במשך שנים ארוכות, בוחרי הליכוד והסרוגים נעו לאורך כל הזמן הזה בשני קווים מקבילים כשהם אינם מתקשרים ואינם באמת מבינים מה מניע כל אחד מהצדדים. הנקודה הזו הולכת ומתבררת ומכאן נוצרו חיבורים שאפשרו את המחאה הזו. הצדדים לא הכירו זה את זה והניחו הנחות מוטעות על בסיס דעה קדומה. הציבור הדתי לאומי חשב שהליכודניקים נלחמים עבור ביבי, ולא הבין שהם צועקים זהות יהודית".
"מדיניות שדורשת הנפת דגל אדום"
'הפגנת המאה' הייתה האחרונה בשרשרת אירועים שיצר המחנה הימני-מסורתי בתקופה האחרונה. הגל החל לפני כחודשיים, בהפגנה הגדולה בכיכר הבימה, שהתריעה על אובדן הזהות היהודית של המדינה. גורמים מאחורי הקלעים יודעים לספר כי שם נוצר חיבור בין אנשי הציונות הדתית למחנה הביביסטים ואנשי ליכוד, כאשר ברקע גיבוי משמעותי של מכתבי רבנים מכל הקשת המגזרית. המחאה הפכה להיות לא רק ביביסטים בעד נתניהו, אלא קריאה בעלת אופי ערכי ויהודי. משם החל לחץ על ראשי מועצות ביהודה ושומרון ליטול חלק במחאות, והללו הפכו שותפים. הרצח בחומש והאירועים שבעקבותיו העלו מדרגה נוספת את העשייה ושיתופי הפעולה, ומשם נולד מאהל המחאה מול משרד ראש הממשלה, בו נטלו חלק ראשי המועצות ופעילים נוספים.
אחד מראשי המועצות שהתגייסו לאותה מחאה והרחיבו אותה לא רק לקריאה למען חומש, אלא גם למען כלל ההתיישבות הצעירה ונגד ממשלתו של בנט בכלל, הוא ראש מועצת בנימין ישראל גנץ. מאהל המחאה הסתיים כזכור בהפגנה גדולה שנערכה ביום חמישי שעבר בירושלים, ובה השתתפו אלפי מפגינים. גנץ רואה בהפגנה הזו ובשאר אירועי המחאה סימן מעודד להתעוררות ציבורית של המחנה הלאומי: "הימין היה מצד אחד חבול מהגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון וגם מפונק, משום שמזמן חבל התלייה לא התהדק סביב צווארו", מסביר גנץ. "היום הציבור עובר שינוי יחסית מהיר. האלפים שיצאו לרחובות ביום חמישי, האלפים שעלו לחומש ושיצאו לצמתים השבוע בהחלט מסמלים נוכחות יפה וסימן לכך שהתעוררנו. יציאה לשטח דרך הרגליים היא לא רק השתדלות ופעולה חינוכית שלנו כלפי עצמנו, אלא מחוללת תזוזות משמעותיות אצל מקבלי ההחלטות".
גנץ מספר כי בקרב ראשי המועצות היו כאלה שלפני מספר חודשים סברו שיש להמתין ולבחון לאן הולכת הממשלה, "אבל עכשיו הם כבר מבינים ודעתם חלוטה ביחס לסכנות שהיא מובילה אליהן". בהפגנה ניצבה חזית אחידה של ראשי המועצות ביהודה ושומרון, שגנץ מכנה אותה "לא פוליטית" אלא "מערכה אחת - על ערכי העם, על הדרום, על עתיד ההתיישבות ועל המדינה".
גם הוא עצמו הקפיד על שתיקה בחצי השנה האחרונה ונמנע מלמתוח ביקורת רוחבית, אולם לדבריו "בשבועות האחרונים נחצו קווים אדומים. מי שמביט במפה מזהה מכלול אירועים חמור: הממשלה משלימה עם ההשתלטות האדירה של הערבים על שטחי יו"ש ואנחנו קרובים לשלב אל-חזור, מנגד אוכפת הממשלה בדווקנות כל בנייה יהודית קטנה. שר הביטחון וחבריו לממשלה מקדמים שיח מדיני מסוכן עם רב המרצחים אבו מאזן, שרים מצטרפים למסע פרוע של שיסוי והסתה נגד מתיישבי יו"ש בבמות בינלאומיות. בתגובה לפיגוע רצחני בחומש פועלים לגירוש היהודים משם - זה מלמד על תפיסה.
"גולת הכותרת הייתה לאחרונה, כשהממשלה עיקמה את ספר החוקים כדי לחבר בדואים פולשים לחשמל, אך הפקירה עשרות אלפי יהודים בהתיישבות הצעירה בלי חשמל מוסדר. במקביל הממשלה מתנכרת לתושבי הדרום, מפקירה את הנגב וכך נוהגת גם כלפי ההתיישבות. כשאתה רואה הצטברות של קו מגמה מדאיג כל כך, אתה לא יכול שלא להרים דגל אדום ולדרוש שינוי מיידי. זה מה שעשו שם האלפים ואני בתוכם".
חומש: "כמה טהרה, כמה שמחה"
"אני לא הכרתי את המקום הזה קודם", פתח ואמר הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. את הדברים אמר מול קהל של 1,200 תלמידי ישיבות, בהם גם תלמידיו שלו, בקור מקפיא בליל ט"ו בשבט השבוע, בבית המדרש עשוי היריעות של ישיבת חומש. "זכיתי לראות שכל הלבבות מלאים שמחה", ביטא את תחושותיו ביחס לאירוע המיוחד בו הגיע להשתתף בגופו. "אור ה' מופיע כאן, השמחה פורצת ועולה למעלה. שימו לב איזה ציבור ענק נמצא כאן, עם ישראל ביופיו. אתם רואים כמה נוער יש כאן? כמה טהרה יש כאן, כמה אהבה יש כאן", אמר בהתרגשות, "זו לא שמחה מעושה, זו שמחה שפורצת מתוך הלב, בלי שעושים משהו מלאכותי. לא עם מנגינות, לא עם כלים, רק בעיניים של כל אחד".
במילותיו הנרגשות היטיב הרב דרורי לתאר את התחושות שליוו את כל מי שהשתתף באותו סדר ט"ו בשבט השבוע, שנערך סביב שולחן ערוך ומהודר בישיבת חומש, כאילו אין איום פינוי מיידי על המקום, כאילו לא מדובר בלילה של כפור כאשר אמצעי החום היחיד הוא חום הלב והנשמה. 1,200 הבחורים, שרובם גם הגיעו למקום אחרי צעדה לילית של שעתיים משבי שומרון לאחר שצה"ל חסם את הכביש, הצטופפו זה ליד זה ולא הפסיקו לשיר, לרקוד ולחייך. באירוע ט"ו בשבט הגדול ביותר של הציונות הדתית השנה, שנערך עם תאורה והגברה מאולתרות, השתתפו תלמידי ישיבות מכל רחבי הארץ – קרית שמונה, רמת גן, בת ים, רמלה, ירושלים, אריאל, רחלים, תפוח, אלון מורה ויצהר, ועוד עשרות מקומות שביקשו להגיע אך נאלצו לבטל ברגע האחרון בשל מגבלות הקורונה.
תלמידי ישיבות שבדרך כלל לא נמנים על אנשי הגבעות, שיתפו למחרת בתחושות המרוממות שהוליד אצלם האירוע בחומש. "בעיקר תפס אותם העניין של מסירות הנפש, לראות אברכים שלומדים שם תורה ומתמידים", מספר ראש ישיבת קרית שמונה, הרב אריאל ברקאי, על תחושות התלמידים בבוקר שאחרי. "החיים שלהם שם זה משהו מיוחד, זה כמו לראות את החלוצים של פעם, זה ההמשך שלהם כיום. התלמידים ראו שגם היום יש כאלה שממשיכים לפעול".
הרב אלישמע כהן, ראש ישיבת חומש, חש בתום האירוע כי ההתגייסות ההמונית של הישיבות לא נגעה רק למאבק הספציפי של חומש, אלא מצביעה על התעוררות ציבורית נרחבת לעניין החיבור לארץ ישראל ותיקון חטא הגירוש: "טבעי שדווקא בחומש נצליח לאגד את האירוע הנכסף הזה לכבודה של הארץ. המערכה על חומש שהתפרצה לאחרונה מאז הרצח של תלמידנו יהודה הי"ד, היא התפוצצות של זרמי עומק שעברו בעם ישראל מאז הגירוש. הישיבה, בעצם קיומה בחומש, מערערת על הגבולות שהציבה המדינה ומצביעה על הגבולות, או ליתר דיוק, המרחבים של הארץ - מרחבי זהות יהודית, קיום תורה ומצוות, מסורת רבת שנים של חיים יהודיים וציפייה לעתיד של גאולה קרובה".
לדבריו, האמירה של רצון ליציאה מחוץ לגבולות, היא זו שהוציאה את עשרות האלפים מביתם לכלל אירועי המחאה שנצפו לאחרונה - לצעדה לחומש, להפגנה בירושלים, לסדר ט"ו בשבט, להפגנות הצמתים ועוד. "אנחנו תקווה שיהיה זה גלגל תנופה וזירוז לתהליכי הגאולה בהם אנחנו נמצאים".
לתגובות: [email protected]