שלגים בדרך
שלגים בדרך צילום: ISTOCK

אנחנו לקראת עוד שבוע של מזג אוויר סוער. ד"ר ברוך זיו מומחה להתחממות כדור הארץ ומצב האקלים המשתנה, איש האוניברסיטה הפתוחה, מתייחס לפערים הקיצונים בין מה שנראה היה כבצורת בתחילת העונה לבין הסערות שפוקדות אותנו כעת. האם מדובר בחלק ממשבר האקלים?

התשובה לשאלה זו היא בפי ד"ר זיו 'כן ולא', והוא מסביר: "בעבר היו הרבה חורפים שהתחילו מאוחר ואחריתם כיבדה את ראשיתם. כלומר שבחודשיים של דצמבר ינואר כוסה כל הגרעון ואולי אפילו יותר מכך, אבל מצד שני החרפה של הסיטואציה הזו היא חלק מהמשבר האקלימי".

המציאות הזו של חורפים גשומים שמתחילים מאוחר ומסתכמים בתקופה קצרה אינה טובה לגורמים רבים, אומר ד"ר זיו, המציין את סכנת השריפות בסוף הסתיו כאשר הצמחיה יבשה והרוחות המזרחיות מלבות אש, כך גם הצורך של חקלאים להמשיך ולהשקות את היבולים ולא להיסמך על הגשמים.

"השנה החורף גשום וקר, לפני שנתיים היה גשום ולא קר. הקשר בין גשם לקור אינו הכרחי ואפשר לקבל הרבה גשם בלי קור. בשנים האחרונות יש מגמות סותרות. שלושת חודשי החורף הפכו ליותר גשומים אבל בגלל התחממות כדור הארץ הם לא קרים אלא להיפך. כך זה בפרספקטיבה של שלושים שנה. החקלאים מוטרדים יותר מהחום מאשר מהקור. יש עצים מסוימים שללא מנות קור היבול נפגע וחקלאים מרססים עצים בהורמונים שמפצים על היעדר הקור ולא תמיד הם מצליחים לכסות על הפער שנוצר מהיעדר קור. החורף שעבר היה מאוד בולט בהקשר הזה ונגרמו נזקים רבים".

על האופן בו ניתן לקשור בין התופעות הללו למשבר האקלימי, מסביר ד"ר זיו: "כדור הארץ מתחמם ויש עליה בטמפרטורות בכל העונות בכל כדור הארץ, אבל לא במידה שווה וזו הבעיה. בגלל שההתחממות לא במידה שווה נוצרים הבדלים בין הפערים שהיו פעם למה שקורה היום. כל נושא הרוחות והגשמים נגרם מהפרשי טמפרטורה, וכשהם משתנים גם הרוחות עצמן משתנות, המערכות משנות את עצמתן ועוברות למקומות אחרים. יש תזוזה שמבחינת כור הארץ היא משנית אבל מבחינת תושבים שחיים בגבולות אקלימיים זה קריטי".

"אחת התזוזות היא תזוזת המדבריות העולמיים", ממשיך ד"ר זיו את הסברו. "יש בכל אחד מחצאי כדור הארץ חגורת מדבריות. המוכר והקרוב לנו הוא סהרה שבו כמעט ולא יורד גשם. המדבר הזה בקיץ מצפין ומונע אצלנו גשם לחלוטין, ובחורף מדרים. החוקרים טוענים שקורה – מה שמגובה בתצפיות - שהמדבריות הללו מוסטים קמעא צפונה ממקומם המקורי, וההסטה הזו מגבירה את ההשפעה שלהם עלינו. אם בחורף לא משפיעים ובקיץ בהכרח משפיעים התוצאה היא שהעונה הרגישה היא עונת המעבר. אם בעבר ההשפעה הייתה שולית כעת היא מתחזקת. לכן גם האביב וגם הסתיו מתייבשות בגלל השפעת המדבר, וזה מה שמקצר את החורף. למזלנו החורף עצמו הופך גשום יותר בגלל כמה סיבות כמו טמפרטורת מי הים, וזה מפצה על התקצרות החורף, אבל לפי כל התחזיות הפיצוי הזה לא ימנע את ההתייבשות שצפויה והויכוח בין המדענים הוא רק לגבי איזו מידה של התייבשות צפויה".

"כשהים מתחמם הוא מעלה את עצמת הגשם שמגיע מאדי הים. ככל שיותר חם הים מאדה יותר מים ולכן עוצמות הגשם גדולות. זה יימשך, העונה תתקצר ואותם ימים יהיו אינטנסיביים יותר עם סכנת שיטפונות בערים ויהיו נזקים מתמשכים כמו הצפות בשדות ובנחלים", אומר ד"ר זיו.

את הפערים הוא אומר ניתן להרגיש גם בתקופת חיינו, בהקשר זה הוא מציין כי הקיץ הופך קשה יותר גם אם אנחנו מצליחים לגונן על עצמנו במזגנים יעילים וזולים יותר מבעבר, אך כאשר אנחנו יוצאים החוצה אנחנו מלינים על החום וטוענים שקיץ כזה לא היה כאן, ולטענה הזו יש על מה לסמוך. "זה אוטנטי ואובייקטיבי. זה אמיתי".