הרב ד"ר חנן יצחקי
הרב ד"ר חנן יצחקי צילום: באדיבות המצולם

בלב הטירוף של הקורונה, אובדן המשילות בנגב והסדר הטיעון במשפט נתניהו, העין עצרה לרגע על לוח השנה ולפתע הבזיק הזיכרון כי  היום ה- 20 בינואר, מלאו 80 שנה לועידת ואנזה.

הוועידה שנועדה להוציא לפועל את הפתרון הסופי – התוכנית להשמדת כל יהודי אירופה, תוך שילוב בין כל זרועות הממשל הנאצי. אדולף אייכמן הגיש לקראת הכינוס מסמך ובו מספר היהודים בכל המדינות בהן שלט הרייך השלישי - 11 מיליון ! המיועדים להשמדה ! 

באותן שעות שבהן ישבו שרי הצוררים,  באותו היום ממש, 20/1/1942, נולד תינוק יהודי, יתום מאב, בעיר יאסי שברומניה. התינוק הזה הוא אבא שלי. 

כחצי שנה קודם לכן, בסוף חודש יוני 1941, סבלו יהודי יאסי מפרעות שאורגנו בעידוד השליט הפשיסטי הרומני, אנטונסקו, שהיה בעל בריתו של היטלר, באירוע שנקרא "הפרעות ביאסי". במסגרת פרעות אלו נדחסו אלפי יהודים לתוך רכבות אטומות, והוסעו במשך כמה ימים, עד שרובם מתו מצפיפות ומחנק. גם סבא שלי, יוסף, היה על הרכבות הללו.  האגדה המשפחתית מספרת שהוא יצא חי מן הרכבת, ומיד בצאתו עמד להתפלל מנחה - ונורה למוות. סבא השאיר את סבתא מרים בהריון עם אבא שלי ועם ילדה בת 3. בדרך נס הם שרדו את  המלחמה מול מבקשי נפשם, מול הרעב, העוני והתלאות, ומיד לאחר מכן- את הקומוניסטים שהשתלטו על רומניה.

בקום המדינה, הגישו בקשה לעלות לארץ. ואחרי הצקות ופיטוריה של האם מהעבודה, הצליחו לקבל את האישור , עלו על האניה- והגיעו למעברה בבית ליד. יש שטועים לחשוב כי רק עולי ארצות האסלאם שוכנו במעברות, אך גם אבא ומשפחתו הקטנה, יוצאי רומניה, זכו לשכון במעברה, באוהל אחד שחולק לשתי משפחות באמצעות שמיכה. כך חיו עם  בליל של שפות לא מובנות, שירותי שדה ובעיקר- בחורפים הקשים בתחילת שנות ה-50, באוהל נוטף מים שנופל כל לילה מחדש בגלל הרוחות והגשמים.

בגלל המצב הקשה, אחותו נשלחה למוסד של עליית הנוער, והוא נשלח לבית יתומים  בירושלים שם חגג את בר המצווה. כשאימו התחתנה בשנית ועברה לגור במרתף בן חדר אחד ביפו, חזר אליה ומיד עבר ללמוד בישיבת כפר הרא"ה. שם, לצד ילידי  הארץ שהגיעו מבתי ספר מסודרים וממשפחות מבוססות, עם הרבה מאמץ, כח רצון, יכולת הסתגלות, ודבקות במטרה, הצליח לסיים את הבגרות, להתגייס לנח"ל המוצנח, ולסיים קורס מ"כים וקורס קצינים. ולאחר מכן- היה למורה, למנהל בית ספר, ולמרצה באוניברסיטה. 

השבוע ציין אבא שלי,  ד"ר אפרים יצחקי, שמונים חורפים, מוקף באשה אוהבת, ארבעה ילדים, 21 נכדים ו-6 נינים. היום הוא יכול להסתכל אחורה, להיטלר ולאנטונסקו, ולומר להם: "הפתרון הסופי" שלכם לא הצליח. אני, שנולדתי באותו היום שבו הופל הפור, חי וקיים והעם היהודי ניצח את ממלכת הרשע.  שמונים שנה והעולם השתנה, ארץ ישראל עולה ופורחת ושלטון הרצח התפורר והובס. הנה כך, הקב"ה מדבר אלינו מתוך ההיסטוריה ועלינו לזכור, להודות ולהלל על כל מה שזכינו לו.  

מזל טוב, אבא! לחיים טובים ולשלום. לחייך ולחיי עם הנצח שלא מפחד מדרך ארוכה!  

הרב חנן יצחקי הוא ראש התוכנית להנצחה וזיכרון במכללת אפרתה