תמונת ארכיון: גרפיטי אנטישמי
תמונת ארכיון: גרפיטי אנטישמי iStock

לקראת יום השואה הבינלאומי אשר יצוין ביום רביעי, 27 בינואר 2021, יציג שר התפוצות, ד"ר נחמן שי בישיבת הממשלה את דו"ח המגמות והתקריות האנטישמיות לשנת 2021 ואת פעילות משרדו.

זינוק בתקריות אנטישמיות בעולם בעקבות פעולות צבאיות בישראל

בחודש מאי 2021 יצאה מדינת ישראל למבצע "שומר החומות" דבר שהיווה עילה להתפרצות אנטישמיות, ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, בהיקפים מספריים וגאוגרפים חריגים. במהלך ימי המבצע הצבאי (בין ה6.05-21.05) נוטרו מעל ל430,000 פרסומים אנטישמיים ברשתות. מנתוני הדו"ח עולה כי קיים מתאם בין שיח אלים ברשתות החברתיות לבין פעולות אלימות במרחב הציבורי נגד יהודים.

עלייה בביטויי "אנטישמיות קלאסית" בעקבות נגיף הקורונה

מגבלות הקורונה ומדיניות החיסונים עודדו מכחישי קורונה ואחרים להאשים את היהודים באחריות למגפה, בגריפת רווח מהחיסונים ובניצול המשבר כדי לחזק את אחיזתם בממשלות ובכלכלה העולמית. קמפיין וויראלי שמקורו באיראן הפיץ את ההאשטאג 1948 COVID # המהדהד את סטריאוטיפ "הנגיף היהודי". במהלך חודש מאי הוא צויץ 400,000 פעם.

שיא של עשרות שנים באירועי אנטישמיות אלימים בבריטניה

מינואר עד יוני 2021 דווחו 1,308 אירועים אנטישמיים כנגד הקהילה היהודית ברחבי בריטניה . במרחב הווירטואלי, פריז מדורגת כעיר עם מספר הגולשים האנטישמיים הגדול ביותר, אחריה ניו יורק, לוס אנג'לס, וושינגטון וברלין. מנגד, בצרפת לא דווחו אירועי אלימות נגד יהודים בחודש מאי, זאת בעקבות אכיפה הדוקה של הממשלה נגד הפגנות פרו- פלסטיניות.

"אנטישמיות חדשה"- יהודים הם האחראים לפעולותיה של ישראל

לאורך השנה ובמהלך חודש מאי במיוחד, מפגינים נגד ישראל נאספו בהמוניהם מול בתי כנסת, מרכזים יהודיים ומוסדות קהילתיים מכיוון שלתפיסתם, יהודים וקהילות יהודיות בעולם הם הנושאים באחריות קולקטיבית לפעולותיה של מדינת ישראל.

תהליך נרמול בשיח האנטישמי בארה"ב

השיח האנטישמי הולך וחודר אל הזרם המרכזי בפוליטיקה הארצית, בקמפוסים וברחוב. פעילי ימין קיצוני ממשיכים להוות סיכון ביטחוני ליהודים ומנגד, קואליציית פעילי שמאל תומכי מיעוטים פועלים להדרת יהודים מכיוון שהם רואים בהם בעלי זכויות יתר השייכים לרוב המדכא ותומכי ישראל.

טריוויאליזציה של השואה

השוואת מגבלות הקורונה להגבלות היהודים בשואה ברשתות, חברי קונגרס ואישי ציבור השוו את התו ירוק והדרישה להתחסן לטלאי צהוב שהוכרחו יהודים לענוד בשואה.

בסקר של משרד התפוצות בנושא 'עמדות אזרחי ישראל ביחס לגילויי אנטישמיות בעולם' נמצא ש-77% מהמשיבים מסכימים כי מדינת ישראל צריכה להקצות משאבים למאבק באנטישמיות.

קרוב ל 50% מהישראלים המטיילים באירופה או ארה"ב יצניעו סממנים יהודיים/ ישראליים, ואילו ברשת, רק 20% מהמשיבים יצניעו את זהותם היהודית/ישראלית אל מול גולשים מחו"ל.

הסקר נערך ב6-7.01 בקרב 500 משיבים.

כמו כן מציינים במשרד התפוצות את הנתון שפורסם על ידי ארגון ה-ADL לפיו 1 מכל 4 יהודים בארה"ב היה מטרה לאנטישמיות.

שר התפוצות ד"ר נחמן שי הגיב לדו"ח ואמר: " שנאת יהודים ותיאוריות קונספירציה מתפשטות ברשתות החברתיות כאש בשדה קוצים, וגולשות מהר מאוד אל פני השטח. אנחנו במשרד התפוצות, פועלים לגבש אסטרטגיה לאומית למאבק באנטישמיות, להרחבת מערך הניטור ולחיזוק החוסן הקהילתי בתפוצות".

"על מדינת ישראל לקחת חלק יוזם ופעיל במאבק העולמי באנטישמיות, לצד המאמצים של שאר מדינות העולם ובנות בריתנו", הדגיש השר שי, "השבוע, יציינו בעולם את יום השואה הבין לאומי. על רקע האנטישמיות במאה ה 19 וה 20 קמה מדינת ישראל כדי להיות בית לעם היהודי. עלינו לעקור ולעקר את השיח האנטישמי ולהיאבק בו כפי שמדינה עצמאית, מדינת הלאום של העם היהודי, חייבת לעשות."

מנכ"לית המשרד עו"ד ציונה קניג- יאיר הוסיפה: "האנטישמיות הייתה ועודנה אחת מהתופעות הגלובליות המשפיעות ביותר על חיי העם היהודי - במדינת ישראל, בארצות הברית, במדינות האסלאם ובמדינות אירופה. למעשה, לא ניתן להגיד כיום שישנו מקום ליהודי לחיות את חייו בתחושת ביטחון מוחלטת, עד כדי כך שלמרבה הצער יהודים/ות רבים/ות מצניעים/ות את זהותם/ן במקרים מסוימים. בשנה האחרונה התגברה מגפת הקורונה וכן פרץ מבצע 'שומר החומות', אשר הזכירו לנו עד כמה עלולה להיות מסוכנת תופעת האנטישמיות. הדרך למיגור האנטישמיות עוד ארוכה, ובהתאם ימשיך המשרד לפעול ולגייס משאבים להתמודדות עמה."

ממשרד התפוצות נמסר על הפעולות הבאות שנעשות בתחום המאבק באנטישמיות:

  • מערכת ACMS (Antisemitic Cyber Monitoring System) זיהתה בשנה האחרונה 3.5 מיליון פוסטים אנטישמיים בשפות אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ספרדית וערבית. המערכת פועלת 24/7 לניטור שיח אנטישמי במרחב המקוון.
  • בשנה הקרובה יוקצו משאבים נוספים לפיתוח כלים מחודשים למציאת קמפיינים אנטישמיים ברשת, על מנת להוריד אותם מהרשת לפני שיהפכו ויראליים.
  • חיזוק החוסן הקהילתי- אבטחת מבנים של קהילות יהודיות ברחבי העולם וחידוד המודעות לסיכונים במרחב הקהילתי. 600 משתתפי תכניות בישראל עברו הכשרה למאבק באנטישמיות בשלושת החודשים האחרונים.