אל מבחוח
אל מבחוחפלאש 90

לפני 12 שנה חוסל במלון בדובאי בכיר החמאס מחמוד אל מבחוח. על פי הדיווחים התקשורתיים בעולם ועל פי דיווחי משטרת דובאי אנשי המוסד הם שביצעו את המעשה.

על האירוע שכלל כזכור פרסום תמונותיהם של חברי החוליה המחסלת ממצלמות האבטחה של המלון, שוחחנו עם סא"ל במיל' גדעון מיטשניק, מרצה למורשת ולמודיעין.

בפתח דבריו מזכיר גם מיטשניק כי עד כה אין אישור רשמי של ישראל על לקיחת האחריות למעשה ולכן השיחה כולה תתבצע במגבלות המובנות. "כל זמן שאנחנו ישראלים נצעד ברוח הצנזורה ונתייחס על פי דיווחים זרים".

"כמי שעוסק במורשת קהילת המודיעין, אני אומר שקודם כל נצדיע לקהילת המודיעין ולמוסד שמבצע מאות מבצעים חשאיים, ברובם בהצלחה. יחד עם זאת מדובר באירוע שהוא צומת דרכים בתקופה מפוארת של מאיר דגן כראש המוסד, שהגיע למוסד אחרי ניסיון עשיר ברצועת עזה ובתפקידים רבים בצה"ל, הוביל את המוסד בעיקר במאבק בגרעין האיראני אבל לא רק".

לאחר איזכור הניסיון המפואר של המוסד בפעולות מהסוג הזה, אומר מיטשניק: "מדובר בהתרחשות שבמוקדה עומד רצון לחסל את אחד הבכירים בחמאס, שאחראי על הברחת אמצעי לחימה והיבטים אחרים לגורמי החמאס בשיתוף עם איראן. מדובר בנשק שובר שוויון מבחינת ישראל".

"החיסול של מבחוח מגיע לאחר שורה ארוכה של נסיונות שנעשו בעשור שקדם לכך ולא צלחו. ההחלטה התקבלה לאור העובדה שמדובר במקום שבו הוא מרבה לבקר. לדובאי מגיעים הרבה מאוד תיירים וקבוצת תיירים נוספת לא תעורר חשד".

מתכנני המבצע ומבצעיו לא רצו שהמבצע יהיה 'מבצע מהסרטים', כלומר מבצע מצולם, אך הוא הפך לכזה בשל העבודה שדובאי מרושתת כולה במצלמות וכך ניתן היה לעקוב אחר חברי החוליה מרגע הגעתם לדובאי, כניסתם למלון ותנועתם בתוכו כולל החלפת התחפושות לאורכו של המבצע. הפנייה של חמאס לממשלה בדובאי ונמרצותו של מפקד משטרה הביאו לחשיפת פעולתה של החוליה לכל אורכו של האירוע.

"גם מבחוח מגיע בזהות מזויפת כי הוא יודע שניסו להתנקש בחייו. עם זאת הוא לא מזהה את ההתרחשות סביבו של 26-27 לוחמים ולוחמות", אומר מיטשניק ומספר על הגעתם של הלוחמים והלוחמות ועל נחיתתו של מבחוח חמש וחצי שעות לפני ההתנקשות בו. הם מתמקמים במספר מלונות בדובאי וספציפית במלון שבו שכן אל מבחוח. "מתחילה פעילות שכוללת מעקב וליווי של מבחוח מהרגע שהוא נכנס למלון עד לקומה ולחדר 230 שבו הוא מתמקם, הזמנה של החדר שממול, שכפול המפתח לכניסה לחדר שלו. בחדר שממול מוקם חדר מבצעים ומסביב מעטפת רחבה לכל הלוחמים".

מציין מיטשניק כי בניגוד לפעולה בלילהאמר לוחמי המוסד ממהרים לעזוב את המדינה מיד לאחר הביצוע ולא מתעכבים כפי שהיה בלילהאמר שבנורבגיה בשנת 73'.

על שני פרטים בעייתיים שליוו את האירועים הוא מספר ומציין כי גם לו לא ממש ברורות התקלות שהיו בהם. "הראשון הוא אותם דרכונים כפולים, מאחר ונעשה קשה מאוד בשנות האלפיים לזייף דרכונים מערביים, כפי שהיה קל בשנות החמישים והשישים. מול הקושי הזה בחרו להשתמש בדרכונים של אזרחים ישראלים עם אזרחות כפולה ללא ידיעתם, מה שגרר מחיר כבד בהמשך".

"האירוע השני הוא שלמרות שהאנשים חכמים מוכשרים ומקצועיים – ובראשות דגן המוסד קפץ מדרגה – ולמרות שקשה להניח שהם לא ידעו שהמקום מצולם, למרות זאת התנהלו באופן שהוא לא ברור עבור מי שחושד שהוא מצולם, והדברים כוללים תיעוד בשדה התעופה, במלון, בשלבים שקדמו למבצע שלבי איסוף המודיעין. הפעולה הייתה חלקה ומדהימה, אבל כשבוחנים אחורנית את מבחן הבדיעבד שני הדברים הללו, דרכונים כפולים שפגעו ביחסים המודיעיניים של ישראל והיבט הצילום, מבחינת המוסד זה צומת דרכים".

בהקשר זה של ליקויים שמתגלים גם בעבודת המוסד מזכיר מיטשניק את תקלת לילהאמר שבעקבותיו ראש המוסד צביקה זמיר העיד על חטא היוהרה של המוסד, מה שמלמד על ליקויים אפשריים גם בארגון שכזה. כמו כן הוא מזכיר את "סיפור משעל כשדני יתום הוא ראש המוסד ויש בו כמה כשלים. האירוע קשה כשאנשי המוסד נאלצים לתקן את הכשלים בדמות שליחות של אפרים הלוי שנזעק למלך חוסיין ולאחר מכן שולחים את נסיוב הרעל ששימש להתנקשות בחאלד משעל. כלומר שגם גוף מופתי כמו המוסד, שמעורב בהרבה פעילויות מדהימות, גם הוא נפל לטעויות".

על המחירים של הפעולה בדובאי אומר מיטשניק: "מעבר לגילוי של הפעולה, הביצוע, השמות של הסוכנים והמבוכה, מדובר בנזקים מדיניים אמתיים שנגרמו עקב השימוש בדרכונים של לפחות ארבע מדינות בריטניה גרמניה ומדינות נוספות. נוצר עימות קשה ומשבר דיפלומטי בעיקר בין ישראל לבריטניה. כחודשיים לאחר שנודעו הפרטים, בריטניה מגרשת את נציג המוסד בבריטניה. על הרקע הזה תמיר פרדו בביקור שעשה בסוף שנת 2000 היה צריך לתקן את מערכת היחסים הזו. אוסטרליה גירשה נציג ישראלי על הרקע הזה. ההשפעה כללה גירוש נציג ישראלי באמירויות שאיתם היו יחסים לא רשמיים".

כל אלה מובילים את מיטשניק למסקנה המתחייבת לפיה גם ארגון מופתי כמו המוסד נופל בכשלים כאלה ואחרים, ולהערכתו ליקויים אלה וכשלים אלו נלמדו, ויתכן שניתן ללמוד על כך מהצלחות המוסד לאחר מכן. לדבריו חשיבותם של אירועים מעין אלה היא בהעברת מסר לצד שמנגד שידה של ישראל רושמת והיא תעניש.