שתי רעידות אדמה נרשמו היום בישראל. האם הרצף הזה מתריע על סכנה מתקרבת? על כך שוחחנו עם היו"ר לשעבר של ועדת ההיגוי להיערכות לקראת רעידות אדמה, ד"ר אבי שפירא.
לדבריו רצף הרעידות אינו מהווה סיבה לתוספת בהלה, שכן אין עדות לכך שרצף שכזה מלמד על רעש אדמה משמעותי יותר מתקרב, אך מנגד אין להיות שאננים שכן מדובר בתזכורות חוזרות ונשנות אדות הסכנה האורבת לכולנו מתחת לפני השטח.
"כשיש רעידה במקום מסוים זה אומר שהאזור פעיל, שיש עומסים שרוצים להשתחרר והם מתחילים להשתחרר ברעידות קלות ולפעמים זה ממשיך, אבל אין סטטיסטיקות שאומרות שיש יותר סיכון לרעידת אדמה חזקה אחרי שתיים שכאלה", אומר שפירא הקורא למערכת כולה לבחון מה נכון לעשות כדי למנוע את האסון והשלכותיו.
"אם תופסת אותנו היום רעידת אדמה חזקה יש לנו יותר מדי בניינים שלא עומדים בתקינה והם עלולים להיפגע, וזה יפגע באנשים. מהבחינה הזו אנחנו בבעיה כי ההיערכות היא גם יקרה וגם ארוכת שנים. לעומת זאת מבחינת התמודדות עם אסון, ישראל ערוכה להתמודדות כזו. לצערינו אנחנו עמוסי ניסיון מהדברים הללו בגלל מלחמות, טרור או מגפות, לפחות בהשוואה למדינות אחרות".
על הצפי לרעידות אדמה בישראל אומר ד"ר שפירא כי "ההערכה המקובלת היא שלא תהיה באזור שלנו רעידת אדמה חזקה יותר מ-7.5, שזו רעידה חזקה מאוד, אבל יש הרבה מדינות ששם הרעידות הרבה יותר חזקות, כך ביפן, ארה"ב, ניו זילנד ועוד. המשמעות של 7.5 היא הרבה בניינים הרוסים והרבה הרוגים".
על המענה הראוי מזכיר ד"ר שפירא את תמ"א 38 כמענה היחיד לשדרוג בניינים כדי שאלה יעמדו מול רעידות אדמה. זאת על אף הביקורת שמוטחת בתכנית זו. "האזרח צריך להבין שאם הוא גר בבניין שלא מתוכנן לעמוד בתנודות הקרקע של רעידות האדמה שעלולות להתרחש כאן הוא חי במלכודת מוות ויום אחד זה יתפוס אותו, או בעוד שעה או בעוד חמישים שנה".
אם נדמה שרעידות האדמה בישראל מתמקדות באזורים מסוימים, מזכיר ד"ר שפירא שישראל היא "מדינה קטנה. רעידת אדמה משפיעה על טווחים של 100-200 קילומטר והמשמעות היא שזה מכניס 90 אחוז מתושבי מדינת ישראל. השאלה איפה זה יקרה. אם זה יהיה כמו בשנת 95' מאה קילומטר דרומית לאילת לא יקרה שום דבר בישראל מעבר להתנדנדות מקומית, לא יהרגו אנשים. אבל אם זה יקרה בעמק בית שאן ייפגעו חיפה ירושלים ותל אביה ומה שבאמצע. זה יקרה ולכן חייבים להיערך. ההיערכות היא לא בית חולים ליד גשר שעומד ליפול, לדאוג לגשר, לבנות את הבניינים כמו שצריך".
את עיקר הבעיה מוצא ד"ר שפירא בטיפול במבנים שנבנו בשנות החמישים והשישים, אך לא רק בהם. הוא מביע תקווה שהבניינים שנבנים היום נבנים על פי התקן והם אכן עמידים יותר מול רעידות אדמה, זאת כאשר אין אכיפה בחוק שמחייבת לעמוד בתקנים. את הנקודה הזו מעלה ד"ר שפירא כאחד האלמנטים המחויבים להתבצע באופן בהול ביותר, לייצר אכיפה שתחייב קבלנים לבנות על פי תקן. "אין לנו שום מושג אם בניין תוכנן ונבדק ובוצע כי שמחייב התקן. אנחנו סומכים שהכול בסדר אבל לא באמת יודעים".