הירצחה אתמול של סוהילה ג'רושי מרמלה הוא רצח האישה השנייה בתוך יומיים בחברה הערבית.
עם ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ באוניברסיטה הפתוחה, שוחחנו על האופן בו נראה המאבק בתופעת רצח הנשים והאלימות כלפי נשים במדינות המפרץ ובמדינות הערביות בכלל.
לאחר שהבהירה שמוקד מומחיותה היא המדינות הערביות שסביבנו ופחות ערביי ישראל, מציינת ד"ר יערי את התופעה הגוברת בעולם הערבי ועיקרה "התעוררות נשית נגד התנהגויות שהיו טאבו בעולם הערבי". לדבריה עם ראשית המאבק יש להבהיר ולהגדיר מהי אלימות במשפחה, ומסתבר שלא לכל הנשים בעולם הערבי ברורות ההגדרות הללו. כיום, היא מספרת, ניצן לראות בעולם הערבי קמפיינים נגד סוגי אלימות שונים, בהם מילולית מינית ואחרת, וקמפיינים אלה המובלים על ידי נשים זוכים לתמיכתם של גברים.
"נשים רבות בעולם הערבי מעדיפות שלא להתלונן במערכת המשטרה והמשפט, ואם כבר היא מעזה לצאת החוצה היא פונה קודם למשפחה ולשבט. כיום יש שינויים דרמטיים גם בנושא הזה בעקבות פעילות נשית אינטנסיבית ובחלק ממדינות ערב חוקקו חוקים מאוד מוצלחים, הוקמו מקלטים לנשים מוכות וגם התקשורת עצמה מתעסקת בנושא שעד לא מכבר היה טאבו. היום אחרי כל מקרה רצח במצרים או בעיראק יש התעוררות ברשתות החברתיות ובתקשורת המוסדית. התופעה המבורכת הזו מלמדת שהעולם הערבי מתעורר למציאות שבה אי אפשר עוד להסתיר את הדברים הקשים הללו".
תרומה משמעותית לשינוי יש לרשתות החברתיות וד"ר יערי אומרת: "הנקודה המשמעותית היא שהעולם הערבי נפתח החוצה עם עידן הרשתות החברתיות ועוד לפני כן בעידן תקשורת הלוויינים. העולם הערבי כבר לא סגור בדלת אמותיו ולא מעט צעירים נוסעים לחו"ל ונחשפים לתרבויות אחרות. גם גל ה'מי-טו' משפיע על סוגי טאבו אחרים בעולם הערבי".
"אין זכות מחאה במדינות הערביות והמחאה עוברת לרשתות החברתיות ושם לא מעט צעירים מביעים את הזעם שלהם ולא מדובר רק בנושאי האלימות אלא גם על בנישואי קטינות, הטרדות מיניות אי שוויון בשוק העבודה ועוד. אלו נשים שמנהלות שיח עם העולם המערבי ויש לכך זרזים שונים, למשל התגברות תופעת האלימות במשפחה בתקופת הקורונה, לא רק בעולם הערבי אלא גם אצלנו, ונוצר שיח ברשתות החברתיות סביב זה. במדינות סגורות מאוד ניתן לראות התעוררות בעיקר אצל הצעירים".
לשאלתנו מסכימה ד"ר יערי לכך שבעולם הערבי טענה לא מבוטלת נגד ניסיונות ה"חינוך מחדש" של העולם המערבי שפרוץ ולוקה בהתנהגויות קשות בעצמו. היא מספרת על חברה סעודית שעימה שוחחה לפני עידן נהיגת הנשים במדינה, "שאלתי אותה מה צריך המערב לעשות בהקשר הזה, אם להפעיל לחץ על סעודיה שתאפשר נהיגת נשים, והיא אמרה שהדבר הגרוע ביותר הוא לחץ מבחוץ. הדברים צריכים לבוא מבפנים. אם המערב יבוא מעמדה מטיפה זה יגע במטרות. החשיפה למערב מובילה למקומות פרודוקטיביים. העובדה שיש חקיקה במערב נגד אלימות, יש הבנה של מה היא אלימות ומתי היא פסולה ומתי צריך להתלונן הדברים מחלחלים גם לעולם הערבי והשיח משפיע ומתפזר בכל העולם הערבי. יותר ויותר נשים בעולם הערבי, משכילות ומכבדות את המסורת, אומרות עד כאן, הקוראן לא תומך באלימות כלפי נשים והמונופול של הממסד הוא פסול ואנחנו רוצות אורח חיים דתי אבל לא לאפשר תופעות בזויות שכאלה".