לפני כמה ימים התפרסם ריאיון עם שגריר ארצות הברית בישראל, תום ניידס. השגריר הודה ללא היסוס שהוא מתכוון להחרים את יהודה ושומרון. האם הוא מתכוון לבקר בהתנחלויות? שאלו אותו. תשובתו הרועמת הייתה: "בשום פנים ואופן לא".
נכון, אנחנו מודעים לכך שממשל ביידן אינו תומך בהתנחלויות, אך חרם שכזה פירושו מניעת כל הידברות וקבלת מידע חלקי מהצד שמתנגד להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בלבד.
החרם הוא גם נסיגה ממדיניות טראמפ שהכיר בהתיישבות כחוקית, מדיניות שניידס דווקא תמך בה לפני שהתמנה לשגריר תחת ממשל ביידן. "אני מודה לנשיא (טראמפ) שהחזיר את האיזון למען הידברות עתידית בין הצדדים", כתב נידס בטוויטר בזמן ההכרה. אז מה קרה מאז? יש רק אפשרות אחת: החרם על ההתיישבות היהודית ביו"ש הוא הוראה מגבוה, מביידן, ולא החלטה אישית של ניידס.
השגריר דיוויד פרידמן אכן היה פעמים רבות ביו"ש, בעיקר כשביקר משפחות של קורבנות טרור המתגוררות באזור, כולל משפחות עם אזרחות אמריקנית. כעת השגריר החדש יחרים גם את המשפחות השכולות הללו, אם חלילה יהיו עוד.
הטרגדיה הגדולה היא שמאז התבטאותו של השגריר לא נעשתה על ידי ממשלת ישראל שום פעולה כדי לגבות מחיר על האמירה הזאת. ממשלת ישראל מתנהלת כשפוטה של אמריקה, לא עומדת על שלה וממשיכה במדיניות "דיפלומטיית החיוכים" בתקווה שאם רק יחייכו מספיק ממשל ביידן לא יפגע בהם.
ביידן נסוג בהדרגה מכל ההישגים של תקופת טראמפ, ואיש אינו מרים קול. מה היה אפשר לעשות? בדיוק ההפך. אם כבר בנסיגה הראשונה ישראל הייתה יוזמת משבר מול החברים שלנו בארצות הברית ומסמנת קו אדום, הממשל האמריקני היה מבין שאסור לו לעבור את הקו הזה. במקום חיוכים, או יותר נכון – לצד חיוכים, עמידה איתנה על האינטרסים שלנו.
הממשל האמריקני אינו מעוניין במשבר ביחסים עם ישראל. לכן הבקשה הראשונה של ביידן מבנט בפגישתם הייתה לשמור את הוויכוחים ביניהם ולא להוציא אותם החוצה. אינטרס כזה יכול לשמש כמנוף לחץ כדי למנוע עוד ועוד נסיגות מההישגים שלנו. במקום זאת ממשלת ישראל לא פוצה פה, הקו האדום לא קיים, וממשל ביידן עובר אותו בלי שום בעיה.
האמריקנים הם לא היחידים. האירופים גם הם שופכים מיליארדים כדי לפגוע בריבונות שלנו בשטחי C, הטורקים משתלטים על מזרח ירושלים, ובכל מקום רואים התערבות של העולם בריבונות של ישראל בזמן שישראל פשוט שותקת. כאילו במשרד החוץ מאמינים שמהות הדיפלומטיה היא הכלה והסטת הוויכוחים.
לא! דיפלומטיה היא עמידה על האינטרסים של המדינה שלנו בכל דרך. אסור להתעלם ממעשים חמורים כאלה, כי כשמתעלמים מהם הם רק מחמירים. זה נכון גם אם זה אומר ליזום משבר קטן מול חברינו הטובים בארצות הברית. מי שחושב שדיפלומטיה היא תרגיל בחיוכים, שלא יעסוק בדיפלומטיה.
הכותב הוא מנהל הפעילות הישראלית של ארגון ציוני אמריקה