הכושר הגופני שלנו אינו תלוי רק ברמת הפעילות הגופנית, אלא גם בהרכב גנטי שונה, התורם לכושר שונה אצל אנשים שונים. חוקרים מהמרכז הרפואי "שיבא" בר"ג עוסקים במחקר שתכליתו ל"חקות" באמצעים פשוטים את ההרכב הגנטי המקנה יתרון.
החוקרים טוענים כי בני אדם נבדלים ביניהם ברמות הכושר הגופני, ממש כמו שהם נבדלים ביניהם בתכונות אחרות, כמו צבע עיניהם. יתר על כן, גם בקרב אלה שגמרו אומר לשפר את כושרם על ידי אימון - האחד יפיק תועלת מועטה בלבד מן האימונים, בעוד השני ישפר את כושרו במידה ניכרת.
החוקרים הקשו מדוע ההבדל בכושר? ממה נובע ההבדל ביכולת שיפור הכושר?
הוברר ש"כושר גופני" הוא היכולת של קבוצות שרירים לבצע תנועות מתואמות כנגד התנגדות ולאורך זמן. הכושר תלוי בפעילות מיטבית ומשולבת של הלב, הריאות, כלי הדם, ההמוגלובין בדם ועוד.
במחקר שנערך בצבא האנגלי, נמצא כי אחד הגנים המבדילים בין אנשים הוא הגן המקודד לאנזים המהפך Angiotensin Converting Enzyme (בקיצור - ACE), חומר המעורב בויסות לחץ הדם. לגן ACE שתי צורות מבנה אפשריות, גן ארוך וגן קצר. הגן הארוך משרה יצירת אנזים ACE)) פעיל פחות, ואילו הגן הקצר, משרה יצירת אנזים פעיל יותר. מתברר אנזים פחות פעיל (גן ארוך) מקנה יתרון גנטי מבחינת הכושר הגופני.
צוות חוקרים מהמכון למחלות ריאה, בראשותו של מנהל המכון ד"ר בן-דב יששכר, עורכים מחקר שמטרתו לבדוק האם ניתן "לחקות" את מתת הטבע; היינו, האם אפשר להעניק את היתרון של אנזים פעיל פחות גם לקבוצה "המקופחת", בעלי הגן הקצר (אנזים פעיל - כושר ירוד). הדרך להשיג זאת היא על ידי דיכוי פעילות האנזים בצורה פרמקולוגית.
לצורך כך, יתאמנו בסדנת השיקום שבמכון הריאות שתי קבוצות חולים אשר לכולם יתר לחץ דם. האחת תטופל במעכבי ACE והאחרת בטיפולים חלופיים. ד"ר בן דב מסביר: "ההשערה היא כי בקבוצה אשר תטופל על ידי מעכבי ACE תהיה פעילות האנזים נמוכה, ועל כן אלו ייהנו משיפור גדול יותר בכושר". לממצאי המחקר, אם ההשערה תוכח, משמעות מעשית חשובה, כיוון שתהיה בכך בשורה לכל המעונינים בשיפור כושרם הגופני - חולים כבריאים.
כמו כן - יתכן וניתן יהיה להאיץ את יכולתנו לשפר את הכושר על ידי שימוש בתרופות פשוטות.
לדברי ד"ר בן דב אפשר לבדוק לא רק את השפעתו של גן אחד - אלא לאפיין את השינוי המתרחש באלפי גנים מתוך כלל הגנים שבתאי השריר. במחקר נוסף שנערך בשיתוף עם המעבדה הגנומית במחלקה ההמטואונקולוגית ילדים, נבדקו בו זמנית אלפי גנים בחולים במחלת ריאה ובקבוצת ביקורת של נבדקים בריאים, לפני ואחרי אימון גופני. באנליזה ראשונה של הנתונים נמצא כי מאות גנים (מתוך האלפים הקיימים בתא השריר) נוטלים תפקיד בתהליך התגובה לאימון.
ממצאי מחקר זה, מעריך ד"ר בן דב, יאפשרו הבנה מעמיקה של הגורמים ה"מעודדים" והגורמים המדכאים את הכושר הגופני - לתועלת החולים לתועלת הבריאים.
ממצאים אלוה הדורשים עדיין עבודה רבה, מהווים תחנה ראשונה למחקר מעמיק על השפעות הבקרה הגנטית על הכושר הגופני. (ח)
החוקרים טוענים כי בני אדם נבדלים ביניהם ברמות הכושר הגופני, ממש כמו שהם נבדלים ביניהם בתכונות אחרות, כמו צבע עיניהם. יתר על כן, גם בקרב אלה שגמרו אומר לשפר את כושרם על ידי אימון - האחד יפיק תועלת מועטה בלבד מן האימונים, בעוד השני ישפר את כושרו במידה ניכרת.
החוקרים הקשו מדוע ההבדל בכושר? ממה נובע ההבדל ביכולת שיפור הכושר?
הוברר ש"כושר גופני" הוא היכולת של קבוצות שרירים לבצע תנועות מתואמות כנגד התנגדות ולאורך זמן. הכושר תלוי בפעילות מיטבית ומשולבת של הלב, הריאות, כלי הדם, ההמוגלובין בדם ועוד.
במחקר שנערך בצבא האנגלי, נמצא כי אחד הגנים המבדילים בין אנשים הוא הגן המקודד לאנזים המהפך Angiotensin Converting Enzyme (בקיצור - ACE), חומר המעורב בויסות לחץ הדם. לגן ACE שתי צורות מבנה אפשריות, גן ארוך וגן קצר. הגן הארוך משרה יצירת אנזים ACE)) פעיל פחות, ואילו הגן הקצר, משרה יצירת אנזים פעיל יותר. מתברר אנזים פחות פעיל (גן ארוך) מקנה יתרון גנטי מבחינת הכושר הגופני.
צוות חוקרים מהמכון למחלות ריאה, בראשותו של מנהל המכון ד"ר בן-דב יששכר, עורכים מחקר שמטרתו לבדוק האם ניתן "לחקות" את מתת הטבע; היינו, האם אפשר להעניק את היתרון של אנזים פעיל פחות גם לקבוצה "המקופחת", בעלי הגן הקצר (אנזים פעיל - כושר ירוד). הדרך להשיג זאת היא על ידי דיכוי פעילות האנזים בצורה פרמקולוגית.
לצורך כך, יתאמנו בסדנת השיקום שבמכון הריאות שתי קבוצות חולים אשר לכולם יתר לחץ דם. האחת תטופל במעכבי ACE והאחרת בטיפולים חלופיים. ד"ר בן דב מסביר: "ההשערה היא כי בקבוצה אשר תטופל על ידי מעכבי ACE תהיה פעילות האנזים נמוכה, ועל כן אלו ייהנו משיפור גדול יותר בכושר". לממצאי המחקר, אם ההשערה תוכח, משמעות מעשית חשובה, כיוון שתהיה בכך בשורה לכל המעונינים בשיפור כושרם הגופני - חולים כבריאים.
כמו כן - יתכן וניתן יהיה להאיץ את יכולתנו לשפר את הכושר על ידי שימוש בתרופות פשוטות.
לדברי ד"ר בן דב אפשר לבדוק לא רק את השפעתו של גן אחד - אלא לאפיין את השינוי המתרחש באלפי גנים מתוך כלל הגנים שבתאי השריר. במחקר נוסף שנערך בשיתוף עם המעבדה הגנומית במחלקה ההמטואונקולוגית ילדים, נבדקו בו זמנית אלפי גנים בחולים במחלת ריאה ובקבוצת ביקורת של נבדקים בריאים, לפני ואחרי אימון גופני. באנליזה ראשונה של הנתונים נמצא כי מאות גנים (מתוך האלפים הקיימים בתא השריר) נוטלים תפקיד בתהליך התגובה לאימון.
ממצאי מחקר זה, מעריך ד"ר בן דב, יאפשרו הבנה מעמיקה של הגורמים ה"מעודדים" והגורמים המדכאים את הכושר הגופני - לתועלת החולים לתועלת הבריאים.
ממצאים אלוה הדורשים עדיין עבודה רבה, מהווים תחנה ראשונה למחקר מעמיק על השפעות הבקרה הגנטית על הכושר הגופני. (ח)