ביום שישי האחרון התפרסמו תיעודים שבהם נראים כמה נערים רעולי פנים שיצאו מאזור היישוב גבעת רונן שבשומרון כשהם מתעמתים עם פעילי שמאל קיצוני סמוך לכפר הפלשתיני בורין. הנערים היכו ארבעה פעילים באלות, הציתו רכב ומיהרו להסתלק מהמקום. אלא שלדברי תושבי גבעת רונן, מי שהצית את הסיפור היו בכלל פלשתינים ופעילי שמאל קיצוני שבאו להתגרות ביישוב.
"פעיל שמאל ידוע פרסם ביום שישי בפייסבוק שהוא הולך להגיע אלינו. לצערנו הייתה פרצה שמערכת הביטחון לא ידעה על האירוע למרות שהוא היה מפורסם. לרוב המח"ט אומר לנו: 'הולכת להיות פרובוקציה של שמאלנים, אנחנו על זה, אל תצאו, זה בטיפול, לא ניתן להם להתקרב לגבעה', אלא שהפעם זה לא קרה", מספר ל'בשבע' מנחם בן שחר, תושב גבעת רונן ומורה ותיק בבית ספר בשומרון.
"הכול התחיל כאשר תושבת הסתכלה מהחלון של המטבח ולפתע ראתה ערבים מתקרבים לגבעה. במצב כזה מקפיצים את הצבא, אבל לוקח רבע שעה בממוצע עד להגעתם, לכן מוציאים סמס בתפוצה גדולה עם בקשה ממי שיכול לבוא לעזור. לגבי האירוע הספציפי הזה אני לא חושב שהם התמודדו בדרך טובה. אני נגד אלימות בין יהודים, בשום מצב אני לא שם. החבר'ה הללו קפצו לעזור כדי שהערבים לא ייכנסו לבתים של תושבי הגבעה, אבל הפעולות שהם עשו לא מקובלות עליי. להרביץ ליהודים - זאת לא הדרך".
למה שכיתת הכוננות לא תטפל באירוע עד שהצבא מגיע?
"יש אצלנו הרבה תושבים שהם בוגרי צבא, אבל השב"כ מסרב לתת להם נשק. אנחנו מבקשים מהשלטונות: תנו לנו מענה לאירועים כאלה, אנחנו רוצים נשק מסודר, לעבוד עם הצבא והחטיבה בתיאום מלא ושתהיה כאן כיתת כוננות. אנחנו רוצים שנהיה מאובטחים על ידי הצבא וכיתת כוננות משלנו, כמו כל יישוב נורמלי, אלא שהם לא מאשרים להחזיק נשק. היה לי נשק ארוך והשב"כ לקח לי אותו. בכלל, אין נשקים ארוכים בגבעה למעט אנשים בודדים שיש להם אקדחים".
התגובה של מערכת הביטחון לאירוע לא איחרה לבוא. כוחות של המנהל האזרחי תלו השבוע (ראשון) חמישה צווי השגה על מבנים בגבעת רונן. משמעות הצו היא שהחל מעוד 72 שעות ניתן להרוס את המבנים שבהם גרות שתי משפחות, בית נוסף שבו מתגוררים בני נוער וצריף המשמש כמחסן. אין מדובר במבנים חדשים אלא במבנים ותיקים בני יותר מעשור.
ענישה קולקטיבית
"בתגובה מערכת הביטחון, שגם ככה חשופה לקמפיין של אלימות המתנחלים במימון גורמים עוינים, ניפחה את האירוע הרבה מעבר לפרופורציה. יש פה תמונות לא נעימות, אבל עדיין אסור להתבלבל: הצד האלים הוא הצד של כפר בורין ושל ערבים בכלל. שלום עכשיו הגישו בתחילת קמפיין אלימות המתנחלים דו"ח המפרט כמה אירועים היו בגבעת רונן ובמקומות אחרים, כולם ביחד בחמש שנים - זה בערך כמות האירועים שקורים בשבוע בחווארה ובכפרי האזור שלנו. מערכת הביטחון נכנסה לאירועים של נקמנות תג מחיר וענישה קולקטיבית, אבל אין הליך כזה לערבים. גם בפיגוע הכי מטורף כמו רצח משפחת פוגל, לעולם המנהל לא יגיע לכפר ויעניש את כל השכונה. למה אישה וילדים צריכים לשלם את המחיר בגלל אנשים שלא מהגבעה שאנחנו לא יודעים מי הם? אנשים שקיבלו הודעה שיש בלגן, עשו ארבע דקות מה שעשו, בלי תיאום והסכמה שלנו, אנחנו לא עומדים מאחורי זה - למה המשפחות צריכות לשלם את המחיר שהמערכת מתנהלת בכוחניות?! השדר שעובר הוא שזה לא קשור לחוק, יש פה שריף אלים ששופך עוד בנזין למדורה".
אולי עד היום העלימו עין, וכעת חדלו מכך.
"כל יום הערבים בונים שבעה בתים חדשים בשטחי C, במקביל יש כל הזמן טרור בכבישים של שטחי C - ופה הם פתאום לא יכולים להעלים עין? רואים שזה לא החוק אלא הקמפיין האנטישמי של אלימות המתנחלים".
גם במערכת הפוליטית זעמו על התנהלות המנהל האזרחי. "אני מתנגדת מאוד למעשים האלימים כפי שנראו בעין המצלמה. גם אם לוקחים בחשבון שהיו מצלמות רק בצד אחד ואין לדעת מה קדם לכך, וגם אם לוקחים בחשבון שהמאבק על הקרקעות הוא לא תמים, אני עדיין מתנגדת לאלימות ולהצתת רכב ולפעולות תגמול מסוג זה. אבל מי שפועל בניגוד לחוק ובאלימות יש למדינת ישראל את כל הכלים לחקור אותו, לאסוף נגדו ראיות, להגיש נגדו כתב אישום, להעמיד אותו לדין, יש לשם כך הליך סדור במדינת ישראל", אומרת חברת הכנסת אורית סטרוק, יו"ר סיעת הציונות הדתית ויו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת.
"לא מופיעה הריסת בתים בשום תהליך סדור, גם נגד עבירות חמורות, וכזכור לכולנו יש עבירות הרבה יותר חמורות שמתבצעות בשטח הזה על בסיס יומי. הרי גם במקרים של רצח רק בחלק מהמקרים הורסים בתים של מחבלים. אם היו הורסים בתים בגלל מכות והצתות היה צריך להרוס מאות ואלפי בתים של ערבים ביהודה ושומרון, זה פשוט לא ייאמן. בדקתי ושאלתי ואף אחד מתושבי הבתים לא זומן לחקירה, בוודאי לא נעצר. לדוגמה, אחיה ואריאל אבודרהם, והתינוקת שלהם עדן, הממשלה מתכוונת להרוס להם את הבית. אחיה לא היה בכלל בשטח בזמן האירוע האלים ביום שישי, לא נעצר, לא נחקר, לא כלום, אבל כדרכה של ענישה קולקטיבית - הם נבחרו כקורבן. סתם התנפלו על הבית שלהם ושמו עליו צו. מה ההצדקה המוסרית והחוקית לכך? איפה נשמע דבר כזה?"
אולי הם פשוט מצאו הזדמנות להרוס בתים שיש עליהם צווי הריסה ממילא.
"יהודה ושומרון מלאים בתים לא חוקיים כחול על שפת הים, של ערבים הרבה יותר משל יהודים, ביחס בלתי סביר, ובשום מקרה לא ראיתי שהורסים בית בגלל שתושביו פעלו באלימות או עברו על החוק. אפילו על רצח לא תמיד הורסים את הבית. אחרי הרצח של יהודה דימנטמן הי"ד הוציאו צווי הריסה לבתים של שניים מהמחבלים, ולשניים אחרים לא הוציאו, וגם לאלה שכן, אז רק לחדר שגרו בו ולבלטה שעמדו עליה. הצו הזה הוא מימוש קמפיין אלימות המתנחלים, שכל מטרתו להצביע על המתנחלים כקולקטיב כאלימים ובאמצעות המיתוג הזה להביא להריסת בתים בהתיישבות".
לדברי סטרוק, האשמים בסיפור הם חברי הקואליציה ובפרט שר הביטחון בני גנץ. "המטרה היא לא אכיפת חוק אלא גירוש והריסת בתים, והעובדה שיושבים בממשלה אנשים שאמורים להיות ימניים ולא נוקפים אצבע, זה בעיניי חמור מאוד. אם יהיו הריסות, זה על הידיים של חברי הקואליציה הזאת, כולם. מאז הסכם אביתר שר הביטחון עובד על מלא אצל מרצ. הם נפגשו איתו אחרי הסכם אביתר ואמרו שהם לא מוכנים ששום לבנה נוספת של יהודים תיבנה בשטח. מאז הוא עובד אצל יאיר גולן, שאמר על תושבי חומש תתי־אדם. גולן ידע בדיוק למה הוא מתכוון, הוא מתכוון לומר: אלה אנשים סוג ד' ואותם מותר לדרוס ולהרוס להם את הבית. מדובר על הנחיה ישירה מלשכת שר הביטחון, וכנראה גם מלשכת סגנו, אלון שוסטר, שאמון על צוות שוסטר לאכיפת החוק ביהודה ושומרון".
מנצלים את הרוח
גבעת רונן הוקמה לפני כ־22 שנים ומתגוררות בה 30 משפחות עם יותר מ־100 ילדים. היישוב נמצא על אדמות מדינה בסמיכות להר ברכה. השם הרשמי של המקום הוא סנה יעקב, על שם יעקב פרג הי"ד, תושב הר ברכה שנרצח על ידי תושבי הכפר בורין במהלך סיור בקרקעות היישוב. גבעת רונן עולה לכותרות מדי קיץ עקב שריפות שמציתים תושבי הכפר בורין. בשל היותו של הכפר בורין ממערב ליישוב, תושבי הכפר מנצלים את הרוח ומנסים להצית את המקום, לעיתים ביחד עם פעילי שמאל קיצוני. ביישוב כבר רווחת הבדיחה שנהפכה למציאות שלשדות היישוב יש שלושה צבעים: תחילה ירוק בחורף, בהמשך צהוב ולבסוף שחור.
בשלישי בערב הוציאו תושבי גבעת רונן הודעה בהולה לציבור הרחב: "אחינו בני ישראל אוהבי הארץ, גבעתנו סנה יעקב (גבעת רונן) קיימת כבר יותר מעשרים שנה, כעת מערכת הבטחון זוממת להחריב כמה בתים בגבעה, שבהם משפחות ורווקים. החל מהיום (שלישי) בלילה בשעה 00:00 ישנה אפשרות חוקית להרוס את המבנים, ולכן ישנה סבירות גבוהה לפינוי בזמן הקרוב ממש ח"ו. אנחנו קוראים לציבור - גברים ונערים - להגיע כבר עכשיו לגבעתנו ולמנוע את ההרס! נא להביא שק"ש ובגדים חמים". בד בבד, החל משעות הצהריים והערב התאספו כוחות גדולים של משטרה ומג"ב במטרה לפנות את הבתים. "בשיתוף רגבים והמועצה האזורית שומרון אנחנו מנסים להגיש ערר. לבוא להשתמש בצווי הריסה מלפני עשר שנים ולהשתמש בהם נגד משפחות - אנחנו נלחמים בזה. אם שר הביטחון יעבוד בכוחניות זה לא יעבוד לו, אחרי ההרס בונים הכול מחדש, זה הופך את האנשים להיות גיבורים", אומר מנחם בן שחר.
והיכן צה"ל בסיפור? יועמ"ש איו"ש אל"מ עאסם חאמד התייחס לאירועי גבעת רונן בדבריו בוועדה בכנסת (שלישי): "לפי מיטב בדיקתי הצבא לא היה נוכח בעת האירועים האלימים. הצבא רואה בחומרה אירועים כאלו, הם פסולים וחמורים מבחינה ערכית וחוקית וצריך למצות איתם את הדין. ההתמודדות עם אירועי הפרות חוק של ישראלים באיו"ש הוא מאמץ מורכב ורב-ארגוני ושותפים לו כל ארגוני הביטחון שפועלים באיו"ש ובראשם משטרת ישראל, השב"כ והצבא. הצבא עוסק בכך כל הזמן, מתקיימות כל הזמן הערכות מצב בדרגים הכי בכירים של הצבא, כולל ישיבות של המח"טים, מפקדי האוגדה ואלוף הפיקוד, ונוכחים בה כל הארגונים הרלוונטיים כדי למנוע כמה שיותר אירועים כאלו בשטח".
גם בקרב המשטרה נשמעו גינויים חריפים לאירוע. תת-ניצב נתן בוזנה, סגן מפקד מחוז ש"י, אמר בוועדה: "כמובן שאנחנו המשטרה ומפקד המחוז מגנים את אירוע האלימות של יום שישי ופועלים באופן נחרץ עם הצבא, ויש גם פעולות חשאיות שמבוצעות, כדי להגיע למי שביצע את התקיפה הזאת, ובכלל את אירוע האלימות, נגד פלשתינים, וגם נגד ישראל. אלימות היא אלימות. לגבי האירוע הספציפי, נעשות פעולות מאוד משמעותיות, אנחנו מעריכים שיהיו עצורים וכתבי אישום בתיק הזה, כי כל הפק"ל שאנחנו עובדים איתו בשגרה פעל ביום שישי, מתואם מול הצבא וכגוף חקירתי, לוקחים אותו במלוא הרצינות והמקצועיות כדי להביא לכתבי אישום ולהוריד את האלימות. בסך הכול ישנה עלייה בכתבי אישום גם בתקיפה של פלשתינים וגם בתקיפה של ישראלים. אנחנו רואים בחומרה ומבצעים כל מה שצריך כדי להגיע בסוף לתוקפים". בתום דבריו העיר חבר הכנסת שלמה קרעי (הליכוד): "שמעתי את הלהיטות בקול של התת-ניצב, רק שאלה עובדתית: כמה עצורים יש עדיין מהמהומות בנגב ומהפורעים בסורוקה וכמה כתבי אישום הוגשו?"
למרות ההצהרה על עלייה באלימות בקרב מתיישבי יו"ש, תת-ניצב בוזנה עצמו, כמו גם נציגה נוספת של המשטרה אשר השתתפה בוועדה, וכן יועמ"ש איו"ש אל"מ עאסם חאמד, לא ידעו לספק נתונים והתבקשו על ידי יו"ר ועדת החוקה של הכנסת חבר הכנסת גלעד קריב להכין שיעורי בית לעוד כשבועיים. לעומתם, מי שכן הגיע עם מקורות הם חברי הכנסת של הימין. "לפי נתונים שפורסמו על ידי הצבא, ב־2021 היו 5,532 אירועי זריקות אבנים של פלשתינים כלפי יהודים, 1,022 בקבוקי תבערה, 61 אירועי ירי ו־18 אירועי דקירה. 6,633 אירועי פח"ע. כמה טופלו והוגשו כתבי אישום?" תמה חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת אוחנה, לשעבר השר לביטחון הפנים, הוסיף על דבריו: "מניע לאומני ערבי בימ"ר שי היו רק שני תיקים ב־2016, אחד ב־2017 ואחד ב־2018. לעומתם, מניע לאומני יהודי היו בימר ש"י 88 ב־2016, 134 ב־2017 ו־109 ב־2018. אם כבר צריך לאזן שתהיה אכיפה משמעותית".
אכיפה בררנית
בשיחה עם 'בשבע' מדגיש עו"ד אביחי בוארון, יו"ר פורום ציון וירושלים, כי צריך למקד את האכיפה בארגוני השמאל. "ארגוני השמאל הקיצוני והאנרכיסטים מצטרפים לאויב הפלשתיני ופועלים נגד מדינת ישראל, נגד תנועת ההתיישבות ונגד החלוצים שמיישבים את הארץ במסירות ובאמונה. במקום להתעסק בסכנות ובאיומים האסטרטגיים שמרחפים על עתיד יהודה ושומרון כתוצאה מההשתלטות הפלשתינית על השטחים הפתוחים, חנק הצירים והמובלעות שנוצרות בשטח או עקירת נטיעות בנגב והלבנת בנייה של עשרות אלפי בתים בגליל, במשולש ובמזרח ירושלים שנבנו ללא אישור כתוצאה מחוק החשמל, התקשורת וארגוני השמאל הקיצוני יוצרים פרובוקציות בשטח ומנסים להחיות בכל דרך את הקמפיין השקרי של אלימות המתנחלים. צריך להגיד בצורה ברורה: זה ברור שאנחנו נגד עימותים ובלגן, וברור שזה יכול ליצור נזק גדול לתדמית שלנו, ועדיין אסור לנו להיגרר וליפול לידיים של האויב הפלשתיני ולהתעסק בקטנות האלה במקום לדבר על הפצצה המתקתקת שמאיימת על יהודה, שומרון ובנימין, ובעצם על מדינת ישראל".
"אנחנו דורשים מצה"ל ומכל גורמי הביטחון במקום לתת צווי הריסה על התיישבות ציונית יהודית שמחזיקה את ביטחון המדינה - לפעול בתקיפות נגד האויב הפלשתיני, אם זה בהריסת בתי מחבלים שלא מבוצעת, אם זה נגד זורקי האבנים ובקבוקי התבערה, אם זה במיצוי הדין עם המחבלים שמבצעים פיגועים ואם זה בפעילות אגרסיבית נגד הסכנות שבהשתלטות על שטחי יו"ש. כל יום נסללים כבישים, נבנים בתים ומוקמים מאחזים פלשתיניים בלב יישובי יו"ש. רק ביום שישי האחרון שר ההתיישבות הפלשתיני ובכירי הרשות הקימו במבצע בזק סמוך לכוכב השחר עשרות מבנים עשויים בטון ופאנלים, שלא לדבר על כך שעשרות פורעים פלשתינים יידו אבנים על ביתו של טל יושביב בשכונת שמעון הצדיק. אחרים השיגו גבול ועקרו לו את הגדר, שרפו לו את הרכב כבר שמונה פעמים, וכל זה כמה דקות מהכותל המערבי בלב ירושלים. אבל בזה התקשורת לא עוסקת, די לצביעות", אומר בוארון.