בישול חלבי יתאפשר רק אם יתווסף כוח אדם לתגבור פיקוח הכשרות. חדר אוכל צה"לי
בישול חלבי יתאפשר רק אם יתווסף כוח אדם לתגבור פיקוח הכשרות. חדר אוכל צה"ליצילום: דובר צה"ל

"הצבא צועד על קיבתו" קבע המצביא הדגול נפוליאון בונפרטה, ונראה שמילותיו הדהדו מאות שנים אחר כך והגיעו הישר אל אוזניו של מפקד אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל) הנכנס, האלוף מישל ינקו. האחרון, שנכנס לפני כחודש לתפקידו, מבקש לדאוג לרווחתם של חיילי צה"ל ולשפר את ההיצע הקולינרי במטבחים הצבאיים. אם עד היום נאלצו החיילים להסתפק בפיצות, טוסטים ובורקסים בפיצריות ובחנויות מאפה ולקנות אותם מכספם, הרי שהאלוף ינקו ידאג לריחות של גבינה צהובה שנאפית בתוך הבסיס עצמו. השבוע פורסם בערוץ 7 כי האלוף ינקו מתכוון להכניס לראשונה למטבחי צה"ל בישול חלבי, דבר שנאסר עד היום על פי החלטת הרבנות הצבאית. הפרסום עורר סערה ויצר גל של התקוממות בקרב רבנים וראשי ישיבות, שחששו לפגיעה אנושה בכשרות המטבחים הצבאיים, ומנגד הכניס את הרבנות הצבאית והעומד בראשה לעמדת מגננה.

רס"ר מטבח לא מתעניין בכשרות

הצבא הצרפתי יכול כנראה להסתפק בצעידה על קיבתו בלבד, אולם בצבא היהודי צריכים להיות קריטריונים נוספים לקיומה של הצעידה הזאת. זה מה שהוביל את הרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב שלמה גורן זצ"ל, לקבוע בזמנו באופן גורף כי לא יהיה בישול של מאכלים חלביים במטבחי צה"ל. ההוראה הזאת יצרה מצב בסיסי שמונע בישול ועירוב של בשר בחלב, וכך המטבחים מוגנים מבחינה כשרותית מעבירה על איסור דאורייתא. כלים חלביים אומנם קיימים, אולם מאחר שאין בישול חלבי ומדובר רק באוכל קר, אזי רמת החומרה יורדת ולכן גם אם הכלים התערבו בכלים שאינם חלביים מדובר בסוגיה שאפשר לפתור בקלות יחסית. יודגש כי ההוראה יושמה היטב במטבחים של בסיסים גדולים ומקומות מוסדרים בצה"ל, אולם במוצבים קטנים ומרוחקים קיימת בעיה תמידית בנושא עירוב בשר וחלב, שכן שם הפיקוח הכשרותי דל או כמעט אינו קיים והחיילים המעטים במוצב יכולים לעשות במטבח ככל העולה על רוחם. מטבח כזה צריך לעבור הכשרה של הרבנות הצבאית בכל החלפת קו. מאידך, מטבחים בודדים בצה"ל בישלו מזון חלבי בסמכות וברשות. מדובר בבסיסים מסוימים של חיל האוויר שבהם היו שני מטבחים נפרדים לחלוטין לבשר וחלב, ושם הותר בישול חלבי.

בשנים האחרונות החלו להישמע בצה"ל דיבורים על האפשרות של פתיחת כל המטבחים גם לבישול חלבי, כחלק מהרצון לשפר את התפריט שניתן לחיילים. אולם הניסיונות למהלך נבלמו עד היום והרבנות הצבאית הצליחה לשמר את המצב הקיים. במקביל הוקמו בסיסים חדשים שבהם ישנה תשתית מטבחית טובה והם בנויים עם הפרדה ניכרת בין בשר לחלב. הרבנות הצבאית שותפה לתכנון המטבחים הללו, וגם לשיפוץ של מטבחים אחרים, והיא מאשרת את תוכניות הבנייה או השיפוץ של המטבחים באופן שיתאים לרמת הכשרות הטובה ביותר האפשרית. צירוף כל הנסיבות הביא כנראה את ראש אט"ל לקדם את השאיפה לבישול חלבי צעד אחד קדימה ולגבש תוכנית מעשית שתעניק לחיילים פיצות אמיתיות ולא רק חיקוי פרווה.

התוכנית גרמה לזעזוע בקרב רבנים וראשי ישיבות שתלמידיהם מגויסים בסדיר ובמילואים וכעת עלולים למצוא עצמם מול שוקת שבורה בכל הנוגע ליכולתם לאכול כשר בשירות הצבאי. ישיבת חירום שהתכנסה השבוע בביתו של הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה, הצביעה על נתונים קשים בתחום הכשרות בצה"ל: מצבת כוח האדם של משגיחי ונגדי הכשרות מטעם הרבנות הצבאית בבסיסים וביחידות השונות עומדת על קו שחור של חמישים אחוזים בלבד (!). כלומר, במחצית מהמקומות שבהם נדרש משגיח כשרות – הוא פשוט אינו קיים.

מכינוס החירום הזה יצא מכתב שעליו חתום הרב לבנון, ובו הורה לתלמידיו בכל אתר ואתר כי אם יוכנס בישול חלבי לצה"ל אסור להם לאכול שום מזון מבושל שהוכן במטבחים הצבאיים: "כמי שמכירים מקרוב את ההתנהלות במטבחים הצבאיים, יודעים אנו בוודאות ששינוי זה אמור להעצים את בעיות הכשרות ולגרום חלילה להכשלה של חיילים דתיים ומסורתיים בסדיר ובמילואים", כתב הרב לבנון. "לכן, כל זמן שהבישול החלבי לא ייכנס למטבחים – המשיכו לאכול את המזון המבושל בצה"ל. עם כניסת בישול חלבי למטבחים – לא תוכלו לאכול מזון מבושל במטבחים הצבאיים". במקום זאת הציג הרב שלוש חלופות אפשריות: "חיילינו בשירות סדיר או בשירות מילואים נקראים לדרוש לקבל מנות מהדרין, מנות קרב או מזון שאינו מבושל".

בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב לבנון את חומרת העניין, שבגינה נזעק להוציא מכתב כה חריף. "בצה"ל יש כיום מטבחים גדולים ומסודרים שהם מושגחים, אבל יש הרבה מאוד מטבחי קצה - במשרדים, במוצבים וכדומה, ושם הרבנות הצבאית מאוד מתקשה להשגיח. אין לה מספיק כוח אדם, אין מספיק משגיחים. יש מעט מאוד בחורים שרוצים להתגייס לתפקיד הזה, הרוב מעדיפים שירות קרבי. התדמית של משגיחי הכשרות אינה מעודדת ומרוממת, וממילא מי שהולך לתפקיד הזה חסרות לו הכשרות מסוימות. יש אומנם מקומות שמושגחים היטב, אבל יש מקומות שבהם ההפקרות חוגגת. נגדי ורס"רי המטבח לא תמיד מעוניינים בשמירת הכשרות אלא יותר ברווחת החייל".

נכון להיום, אומר הרב לבנון, התלמידים יכולים לאכול בצה"ל, אבל אם יוכנס בישול חלבי הרי שזו תהיה "קטסטרופה", כדבריו. "יהיה צורך במערכות כלים כפולות, ולכל הפחות להכפיל את מערך כוח האדם של משגיחי הכשרות, שלוקה בחסר כבר היום וגם לא תמיד מיומן מספיק". הרב לבנון קיים גם שיחה עם הרב הצבאי הראשי הרב אייל קרים ועוזרו, והללו הסבירו לו כי הנושא בינתיים מצוי רק בשלב הדיונים. "אני שמח שפרסמתי את המכתב, כי הוא גרם לצה"ל לבחון את הנושא מחדש. הוא גם עורר הדים בקרב רבנים נוספים, שהתקשרו לחזק את ידיי ולומר שעשיתי מעשה אמיץ. הם בירכו על המכתב הזה".

"הזדמנות למינוף הרבנות הצבאית"

מי שמכיר היטב את מערכת הכשרות של הרבנות הצבאית מבפנים הוא הרב חיים מרקוביץ'. עד לפני חמש שנים שירת הרב מרקוביץ'בסדיר בענף הכשרות של הרבנות והיה ראש מדור כשרות החוץ בצה"ל (מזון שמגיע מחברות קייטרינג אזרחיות) ואחראי על אזרוח הכשרות (מיקור חוץ של השגחת הכשרות בצה"ל לאזרחים). כמו כן הוא שירת כרב צבאי ביחידות לוחמות ובחטיבת הנח"ל והכיר מקרוב את המציאות בשטח ובמוצבים הקטנים, וכן כרב בבסיס תל השומר, מה שהפגיש אותו גם עם המטבחים הגדולים והממוסדים. כיום הוא ממשיך לשרת במילואים בתחומים אלו.

"אני מבין את החשש של רבנים מסוימים, אבל אני חושב הפוך: צריך לנצל את ההזדמנות הזאת דווקא כדי למנף את כוחה של הרבנות הצבאית ושל הכשרות בצה"ל", אומר הרב מרקוביץ'. "הרי אף אחד בצה"ל לא בא בכוונת זדון להוריד את רמת הכשרות. ייתכן שנעשה פה מהלך של אט"ל והם ביקשו להעביר אותו מהר ובקלות, אבל ראש אט"ל יודע ששום דבר לא יזוז בלי אישור הרבנות. אין פה שום מזימה, הצבא לא עובד כך. כל מתווה יגיע בסוף לפתחו של הרבצ"ר, וברבנות הצבאית יושבים אנשים רציניים שהכשרות חשובה להם והם יבדקו איך ליישם את המתווה".

הרב מרקוביץ' מפיג את החשש ואומר כי במוצבים הקטנים, ממילא המצב כיום הוא שנדרשת הכשרה מחדש בכל פעם, "את זה יודע כל ראש ישיבה", ובשאר המקומות צריכה הרבנות הצבאית דווקא לנצל את המהלך החדש: "בשנים האחרונות היו תוכניות קיצוץ בכוח אדם בכל יחידות צה"ל, וגם ברבנות הצבאית, מה שמביא לקיצוץ גם במספר משגיחי הכשרות. כעת תוכל הרבנות לומר: אנחנו מוכנים לבחון אפשרות של הכנסת בישול חלבי, אבל זה משנה את תפיסת הפיקוח ההלכתי בצבא ומחייב עוד כוח אדם. צריך עוד אנשי קבע שיסייעו בפיקוח. אם רוצים אתגר חדש יהיה צריך להעצים את הרבנות הצבאית וכך התוכנית תוכל דווקא לחזק את הרבנות וכולם יצאו נשכרים".

אבל יש רבנים צבאיים אחרים שקוראים את השטח בהרבה פחות אופטימיות. הרב אביעד גדות, הספיק גם הוא לערוך היכרות קרובה עם לא מעט מטבחים בצה"ל במהלך ארבע שנות שירות קבע ברבנות הצבאית. הוא היה רב מחנה 80 ורב בהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית), "מטבח ענקי, שישה חדרי אוכל. התעסקתי עם הכשרות בשטח, לא בעבודות מטה". הרב גדות אינו מערער על התפיסה הבסיסית בתוכניתו של האלוף ינקו וטוען כי "אין מי שחולק שצריך אוכל טוב לחיילים, אבל גם אין מי שחולק שצריך אוכל כשר". בטרם יתייחס למהלך החדש מבקש הרב גדות לתת את תמונת הרקע העגומה של הכשרות בצה"ל כיום, עוד לפני שיוצקים עליה גבינות מבעבעות.

הוא מניח שוב על השולחן את הנתון המטריד מאוד של חמישים אחוז בלבד תקנים מאוישים של הרבנות הצבאית בכל היחידות והבסיסים, ומסביר כי בעיית כוח האדם נובעת מחוסר מוטיבציה של צעירים להתגייס לשירות ברבנות הצבאית. "זוהי חולשה של הרבנות הצבאית, זה יעד שהיא הייתה צריכה להסתער עליו. בזמנו הרב רונצקי ז"ל ראה שמעמדם של מש"קי הדת נמוך מאוד, והוא עשה מתיחת פנים רצינית מאוד לתפקיד. הוא עבר מישיבה לישיבה, שכנע בחורים להתגייס לרבנות הצבאית והצליח. באותה מידה מצופה מהרב הצבאי הנוכחי לעשות את העבודה של גיוס משגיחי ונגדי כשרות. בסוף האחריות נופלת על כתפי הרבנים הצבאיים בבסיסים, שצריכים לחפש לעצמם חיילים מן הגורן ומן היקב כדי למלא את התקנים הנדרשים. הרבנים צריכים לשנורר לתפקידי כשרות חיילים בבא"חים, הם מפיצים בקשות בקבוצות ווטסאפ ומחפשים בכל רחבי הארץ את מי אפשר לגייס. במקום שרב יקבל כוח אדם ויפעיל אותו, הוא צריך לגייס אותו".

הרב גדות מספר על שיחה שהייתה לו עם מפקד בהל"ץ, שבה הלה אמר לו: "אני כופר, תסביר לי למה אני לא יכול לאכול איתך פה בשולחן פיצה עם גבינה צהובה". הרב גדות השיב: "בשמחה, אבל תן לי חמישה חיילים ממצבת כוח האדם שלך כדי שיהיו משגיחי כשרות בשביל הדבר הזה". השיחה נגמרה במשפט הזה, שכן המפקד לא הקצה את כוח האדם הדרוש. "את אותה שיחה צריך לעשות הרבצ"ר עם ראש אט"ל ולומר לו: התוכנית שלך מצוינת, אבל אתה צריך להקצות לכך כסף וכוח אדם שישגיחו על הכשרות. צריך גם להשלים את התקינה הנוכחית, ועליה להוסיף תקנון נוסף של משגיחים וחיזוק הסמכות שלהם כדי שהמהלך החדש יצא לפועל. וצריך לדאוג שהכול יושגח גם במטבחים בשטח. מי יוכל להשגיח על כל זה? זה להעמיס בעיות קשות נוספות על מקומות בעייתיים ממילא".

משבר אמון מול הרבנות הצבאית

אבל במהלך הזה יש משהו שמקומם את הרב גדות הרבה יותר, והוא מעמדה הרופף של הרבנות הצבאית לדבריו בתוך צה"ל. אומנם הודעות דובר צה"ל בשם הרב הצבאי ולשכתו לאחר פרסום התוכנית ביקשו להרגיע והבטיחו כי כל המהלכים נרקמו תוך שיתוף פעולה בין הרבנות לאט"ל. אולם בהודעה שהגיעה לרבנים צבאיים בנושא עוד קודם הסערה מטעם רמ"ח הרבנות נכתב במפורש כי הרב הראשי לצה"ל אינו שותף כלל בשלבי התכנון של התוכנית, על אף שהוצעו בה שינויים כשרותיים תקדימיים. רק בדיעבד דרש הרבצ"ר שיתוף פעולה עמו בנוגע ליישום התוכנית ואפשרות להביע את עמדתו.

"יש כאן ביצוע צעדים חד־צדדיים ואין בתוכנית עצמה שום נספח המתייחס לנושא הכשרות ולחלקה של הרבנות הצבאית. אבל יותר מכך, יש זלזול עמוק ברבצ"ר ובמקום החלש מאוד שלו. פשוט לא התייחסו אליו בכתיבת התוכנית. ברור שאחר כך יוצאות הודעות דוברות שהכול בסדר, כמו שראינו גם בנושא השירות המשותף, הקבורה ועוד. הרבנות תמיד הסבירה אחר כך שהכול טוב, אבל זה בדיוק מה שחמור: כשמי שאמון על ההלכה בצה"ל אומר כל הזמן שהכול בסדר, זה פוגע באמון של הרבנים האזרחיים בגוף הזה. אם רב ותיק שעובד שנים רבות מול הצבא, כמו הרב לבנון, מוציא מכתב כזה, זה מעיד על משבר אמון עמוק של הציבור עם הרבנות הצבאית".

הרב מרקוביץ' חולק על כך וטוען כי לא היה פה מהלך חד־צדדי מאחורי גבה של הרבנות אלא פרוצדורה מקובלת בכל תהליך, צבאי או אזרחי, של קידום תוכנית חדשה: "הרבנות הצבאית אינה יוזמת מהלך כזה מעצמה. זה מתחיל מהמקום הצבאי שרוצה לשפר את איכות המזון, שם בונים תוכנית ואחרי שהיא מתגבשת פונים איתה לרבנות ושואלים מה דעתכם. זה כך בכל תחום, מעבירים תוכנית לגורמים הרלוונטיים והם נותנים את ההערות שלהם".

הדיבורים על רבנות חלשה, לטעמו של הרב מרקוביץ', מנותקים מהמציאות. "בסופו של דבר הרבנות תחליט, ראש אט"ל לא יכול להחליט בלי הרבנות. הם יבחנו ויגידו מה דעתם. הדיבורים על רבנות חלשה הם גם לא נכונים וגם מסוכנים, כי הם עצמם מחלישים את הרבנות וגורמים לאחרים לחשוב שאפשר לנצל אותה. ברבנות הצבאית יושבים אנשים רציניים ויראי שמיים שהכשרות חשובה להם לא פחות מלרבנים וראשי ישיבות, וצריך לתת להם חיזוק ועידוד כדי שהם יזכו להתייחסות רצינית. אם נעצים אותם הם יוכלו לעבוד כמו שצריך".

הרב לבנון דוחה את הטענות כאילו המכתב שהוציא, בדומה לקריאות נגד נוספות שפורסמו בעניין, מחליש את הרבנות הצבאית. בעיניו מדובר במהלך הפוך של חיזוק הגוף הרבני הצבאי והעצמתו: "הרבנות הצבאית עומדת בפני לחצים כבדים, וכדי לאזן אותם צריך להפעיל עליה לחצים הפוכים. בכך אנחנו מסייעים לרבנות הצבאית לעמוד ביעדים שהיא מציבה לעצמה. יש מי שלוחצים עליה לפתוח את הכשרות, פחות להקפיד ולדקדק, לכן הפעלתי לחץ נגדי והודעתי את מה שהודעתי. בסך הכול לרבנות יש נהלים טובים, אבל היא לא תמיד מצליחה לעמוד בהם בגלל בעיות של כוח אדם".

הלחץ הנגדי, כך נראה, גם פועל את פעולתו. הרב לבנון יודע לספר כי דווח לו על פתרון מסוים שמסתמן ויוכל לתת מענה גם לחיילים שומרי הכשרות. "לרבנות יש כלים לפתור את הבעיה והיא יושבת על המדוכה, וביתר שאת מאז המכתב. סיכמתי עם הרב הצבאי שנהיה בקשר. מדובר בפתרון שייקח עוד זמן עד שיתבשל, אבל אני מאמין שהוא יימצא. החיילים שלנו אמרו שיהיה להם קשה להימנע מאכילת אוכל מבושל במטבח לצמיתות".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל בוחן שינויים על מנת לשפר את מענה המזון לכלל משרתיו, ביניהם גם מיסוד יכולת הבישול החלבי ביחידות השונות. הנושא נמצא בבחינה על ידי צוות משולב של חיל הלוגיסטיקה והרבנות הצבאית, וזאת על מנת למצות את האפשרויות בתחום. בשלב זה טרם התקבלה החלטה על תחום הבישול החלבי בצה"ל.

"נדגיש כי שינויים יאושרו בהתאם לעמידה בכלל נוהלי הכשרות ובהתאם למטבחים שבהם יש משגיח כשרות פעיל. השינויים ייבחנו על פי ההגדרות והדרישות שתקבע הרבנות הצבאית, המהווה סמכות בלעדית בנושא כשרות המזון בצה"ל".

לתגובות:[email protected]