האם תלמודי התורה לבנים של חסידות בעלז יחלו לאמץ לימודי ליב"ה? אם לשפוט על פי הפרסום בעיתון החרדי 'בקהילה' הרי שהדברים נכונים.
לפי הדיווח של הפרשן יעקב ריבלין ב’בקהילה’, ועדת החינוך קיבלה מהאדמו”ר מנדט לנהל משא ומתן, בין היתר על כך שבגיל הישיבות הבנים יוסללו לבחינות בגרות בשלושה מקצועות – אנגלית, מתמטיקה ועברית.
בכך שוברת חסידות בעלז את החרם החרדי על הממ”ח. באם היוזמה אכן תקודם, ילדי בעלזא יעברו ממעמד של מוסד ‘פטור’ למעמד ייחודי שבו עומק הליבה יותאם להיקף התקצוב.
ריבלין הסביר ב’בקהילה’, כי התקצוב החסר הוא גם הרקע וגם הלב והנשמה של התוכנית החדשה. "כמו כל מוסדות ‘הפטור’ החרדי בארץ הקודש קיבלו תלמודי התורה של בעלזא תקצוב של 55 אחוז מעלות תלמיד. בפועל מדובר בהרבה פחות. מכה אנושה נוספת ספגו מוסדות הפטור והמוכש”ר בתקציב המדינה החדש.
"בסקטור ה’פטור’ החרדי מוסדות בעלזא הם השניים בגודלם אחרי מוסדות החינוך היסודי של גור. וכאן נעוץ הבדל נוסף העולה לעסקני בעלזא בבריאות: בעוד שמוסדות גור נכללים במסגרת החינוך העצמאי ומקבלים מאה אחוז של תקצוב (עם ליב”ה רשמית בלבד), הרי שכל בקשותיהם להצטרף לחינוך העצמאי נתקלו בסירוב מוחלט של ההנהלה הנוכחית הנשלטת על ידי דגל התורה.
"צרות עין פוליטית? לא בהכרח. בחינוך העצמאי טוענים שמדובר במדיניות רשמית ולפיה הרשת אינה קולטת מוסדות חיצונים שאינם בבעלותה המלאה. ובאשר לגור? כאן טוענים בחינוך העצמאי שמדובר בתקדים עוד מימי יסוד החינוך העצמאי ומאז נדחו עשרות בקשות של מוסדות אחרים מכל הזרמים.
"נסיונות לגייס תורמים כבדים מעבר לים המחיש שוב את ההבדל בין בעלזא לגור: לאחרונים יש איחוד מוסדות יעיל שנחשב כגדול מגייסי התרומות בעולם החרדי. יש להם גם מאסה של נדיבים שבדינר יוקרתי אחד מהם מגייסים מה שבחצרות אחרות מגייסים במשך חמש שנים.
על רקע המצוקה התקבלה בבעלזא ההחלטה לחפש פתרון מעבר לגבולות המערכת החרדית הנוכחית. "בצר להם החלו אנשי ועד החינוך של בעלזא לחפש דרכי גישה עצמאיות לצמרת משרד החינוך. הם עשו זאת בתיווכו של מי שהיה בעבר ראש מנח”י בירושלים וכיום ח”כ מטעם יש עתיד קינלי טור פז. פגישה ראשונה בנושא נערכה בלשכתו בכנסת בקיץ שעבר ומאז הוא מלווה את עסקני בעלזא בדרכם החדשה".
על פי הדיווח, הפתרון המתגבש בימים אלו הוא מהפכני ביסודו: משרד החינוך מוכן לוותר על הכנסת מפקחים מטעמו לתלמודי התורה ועל התערבות בתכנים החינוכיים אך אינו מוכן לוותר על רמה גבוהה בשלושה מקצועות יסוד: השפה העברית על בוריה. מתמטיקה ברמה מקבילה לבתי הספר הממלכתיים ולימודי השפה האנגלית.
מבחינת המשרד החינוך פחות מכך זה קו אדום שאין לחצות אותו.
לפי ריבלין, הפתרון שגובש הוא מפתיע ומלמד על גמישות של שני הצדדים. שלושת מקצועות היסוד האמורים ילמדו בכל המוסדות שירצו להצטרף לזרם החדש. המשרד לא ישלח אנשים מטעמו לבדוק שעות לימודים וחומר נלמד. את המעקב שלו אחרי הלימודים הוא יבצע באמצעות מבחנים שנתיים או חצי שנתיים. תלמידי הזרם החדש יבחנו במקצועות האמורים ברמה המקבילה לתלמידי החינוך הממלכתי החרדי תחת פיקוח של בוחנים מטעם משרד החינוך. המבחנים יעברו לצוות בדיקה של המשרד והתוצאות יקבעו את הקיף התקצוב.
כאן מדובר בנוסחה מורכבת מאוד שטרם גובשה סופית. מה שדובר במגעים שהתקיימו עד עתה הוא שבסיס התקציב יהיה מה שמקבלים מוסדות הפטור. קרי: חמישים וחמשה אחוז. הצלחה במבחנים תעלה את שיעור התקצוב באופן יחסי. הצלחה של תשעים אחוז ומעלה תזכה את המוסד במאה אחוזים של תקצוב. הצלחה של שמונים אחוז בתשעים אחוז וכן הלאה. פחות משישים אחוז יחשב ככשלון והמוסד לא יקבל תוספת של אגורה אחת.
בבעלזא מציינים כי כמה מתלמודי התורה שלהם ברחבי הארץ יש לימודי אנגלית למעט הת”ת הגדול בירושלים שנוסד עוד בימי הזיקה לעדה החרדית ונחשב כשמרן לעומת המוסדות של החסידות בערים החדשות.