מוחם של אנשים ביישנים מגיב באופן מוגזם למראה פנים זרות, עובדה היכולה להסביר הבדלים באישיות ולהוביל למציאת דרכים לטיפול בחרדות, אמרו חוקרים אמריקנים ביום חמישי.
החוקרים מצאו, כי גם אנשים שהתגברו למראית עין על ביישנותם הטבעית הגיבו תגובה חזקה במיוחד באמיגדלה, המרכז הרגשי של המוח, כאשר הוצגו בפניהם פנים חדשות.
"היתה השערה, שהבדלים התנהגותיים המאפיינים ילדים ביישנים ולא-ביישנים עשויים להיות קשורים לתגובה של האמיגדלה לדברים חדשים, והמחקר שלנו תומך בתיאוריה הזאת", אמר ד"ר קארל שוורץ, פרופסור לפסיכיאטרייה בבית הספר לרפואה בהרווארד וב"מסצ'וסטס ג'נרל הוספיטל", שעמד בראש המחקר.
שוורץ ועמיתיו בחנו 22 מבוגרים בשנות העשרים לחייהם שהשתתפו במחקר קודם, כשהיו בני שנתיים. אז אופיינו 13 מתוכם כביישנים ו-9 כלא-ביישנים.
"ילדים ביישנים בגיל שנתיים לא אוהבים חידושים, לא אוהבים מצבים לא מוכרים", אמר שוורץ בריאיון טלפוני. "זה יותר מביישנות... זה להיות זהיר ביחס לדברים חדשים".
שוורץ אמר, כי כשני שלישים מהילדים שזוהו כביישנים כשהיו פעוטים לא הראו את הסימנים הגלויים של תכונה זו בהגיעם לגיל ההתבגרות. מתוך ה-13 שהיו ביישנים בגיל שנתיים, שניים פיתחו מאוחר יותר הפרעות הקשורות בחרדה.
חרדה, אמר שוורץ, יכולה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד. "זוהי הפרעה פסיכיאטרית שניתן להגדירה כביישנות על סטרואידים. אלה ילדים שלא רוצים ללכת לבית הספר. הם לא יוצאים לדייטים".
צוותו של שוורץ השתמש בסריקת מוח המכונה תהודה מגנטית תפקודית על מנת לצפות במוחם של המתנדבים. הם הראו ל-22 המשתתפים תמונות של פנים, לעתים תוך חזרה על אותן תמונות, ולעתים תוך הוספת פנים חדשות לרצף.
האמיגדלה של כל הנחקרים נדלקה מעט למראה פנים חדשות. אולם אצל אלה שאופיינו כביישנים בעת שהיו פעוטים נרשמה תגובה מוגזמת, דיווח צוותו של שוורץ בגיליון המגזין "סיינס" שייצא ביום שישי.
שוורץ ציין כי היקף המחקר היה מצומצם, וכי יש לחזור עליו בקבוצות גדולות יותר. הוא אמר עוד כי יהיה מעניין לצפות במוחות של תינוקות ופעוטות על מנת לראות אם ההבדלים הם מולדים - או אם הם מתפתחים ככל שהאדם מתבגר.
ילדים ביישנים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעות חרדה, אך אין פירוש הדבר כי ילקו בהן בוודאות, הדגיש שוורץ. "מרבית הילדים הבאים לעולם עם מזג ביישני מוצאים דרכים להסתגל", אמר. "אני חושב שלעניינים סביבתיים ולהורות, חלק גדול בדבר".
גם החברה מייחסת ערך רב לילדים הנוהגים בפתיחות - במיוחד בארה"ב. "קיים לחץ רב להיות פתוח ולהתגבר על הביישנות", אמר שוורץ.
שוורץ ציין עוד, כי כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת, אם תישאל על כך, תודה בביישנות במידה כלשהי - רתיעה מדיבור בפני אנשים, למשל. מומחים אומרים שביישנות עשויה להיות תכונה מועילה שהתפתחה לפני זמן רב, על מנת לסייע לאנשים להגיב ולהגן על עצמם מאיומים חדשים.
(פ.ק.)
החוקרים מצאו, כי גם אנשים שהתגברו למראית עין על ביישנותם הטבעית הגיבו תגובה חזקה במיוחד באמיגדלה, המרכז הרגשי של המוח, כאשר הוצגו בפניהם פנים חדשות.
"היתה השערה, שהבדלים התנהגותיים המאפיינים ילדים ביישנים ולא-ביישנים עשויים להיות קשורים לתגובה של האמיגדלה לדברים חדשים, והמחקר שלנו תומך בתיאוריה הזאת", אמר ד"ר קארל שוורץ, פרופסור לפסיכיאטרייה בבית הספר לרפואה בהרווארד וב"מסצ'וסטס ג'נרל הוספיטל", שעמד בראש המחקר.
שוורץ ועמיתיו בחנו 22 מבוגרים בשנות העשרים לחייהם שהשתתפו במחקר קודם, כשהיו בני שנתיים. אז אופיינו 13 מתוכם כביישנים ו-9 כלא-ביישנים.
"ילדים ביישנים בגיל שנתיים לא אוהבים חידושים, לא אוהבים מצבים לא מוכרים", אמר שוורץ בריאיון טלפוני. "זה יותר מביישנות... זה להיות זהיר ביחס לדברים חדשים".
שוורץ אמר, כי כשני שלישים מהילדים שזוהו כביישנים כשהיו פעוטים לא הראו את הסימנים הגלויים של תכונה זו בהגיעם לגיל ההתבגרות. מתוך ה-13 שהיו ביישנים בגיל שנתיים, שניים פיתחו מאוחר יותר הפרעות הקשורות בחרדה.
חרדה, אמר שוורץ, יכולה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד. "זוהי הפרעה פסיכיאטרית שניתן להגדירה כביישנות על סטרואידים. אלה ילדים שלא רוצים ללכת לבית הספר. הם לא יוצאים לדייטים".
צוותו של שוורץ השתמש בסריקת מוח המכונה תהודה מגנטית תפקודית על מנת לצפות במוחם של המתנדבים. הם הראו ל-22 המשתתפים תמונות של פנים, לעתים תוך חזרה על אותן תמונות, ולעתים תוך הוספת פנים חדשות לרצף.
האמיגדלה של כל הנחקרים נדלקה מעט למראה פנים חדשות. אולם אצל אלה שאופיינו כביישנים בעת שהיו פעוטים נרשמה תגובה מוגזמת, דיווח צוותו של שוורץ בגיליון המגזין "סיינס" שייצא ביום שישי.
שוורץ ציין כי היקף המחקר היה מצומצם, וכי יש לחזור עליו בקבוצות גדולות יותר. הוא אמר עוד כי יהיה מעניין לצפות במוחות של תינוקות ופעוטות על מנת לראות אם ההבדלים הם מולדים - או אם הם מתפתחים ככל שהאדם מתבגר.
ילדים ביישנים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעות חרדה, אך אין פירוש הדבר כי ילקו בהן בוודאות, הדגיש שוורץ. "מרבית הילדים הבאים לעולם עם מזג ביישני מוצאים דרכים להסתגל", אמר. "אני חושב שלעניינים סביבתיים ולהורות, חלק גדול בדבר".
גם החברה מייחסת ערך רב לילדים הנוהגים בפתיחות - במיוחד בארה"ב. "קיים לחץ רב להיות פתוח ולהתגבר על הביישנות", אמר שוורץ.
שוורץ ציין עוד, כי כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת, אם תישאל על כך, תודה בביישנות במידה כלשהי - רתיעה מדיבור בפני אנשים, למשל. מומחים אומרים שביישנות עשויה להיות תכונה מועילה שהתפתחה לפני זמן רב, על מנת לסייע לאנשים להגיב ולהגן על עצמם מאיומים חדשים.
(פ.ק.)