על רקע פרשת משפטים מועצת חכמי התורה של ש"ס ורבנים ליטאיים מובילים חתמו על מכתב לחיזוק האיסור בפנייה לבתי משפט ללא היתר מפורש.
המכתב שפורסם ביומונים החרדיים ביום שישי האחרון קובע שיש איסור בהליכה לערכאות ובאיום בתביעה בערכאות כמבואר בשולחן ערוך שהוא "בכלל המרים יד בתורת משה".
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ודרשו חז"ל במסכת גיטין (פח, ב) 'לפניהם ולא לפני ערכאות של גויים', וכתבו הפוסקים דכל שכן שאסור לדון בערכאות ישראל שאינם דנים לפי דיני תורתנו הקדושה", נאמר בפתח מכתבם.
"חומרת איסור הליכה לערכאות מבוארת ברמב"ם הל' סנהדרין, ובשו"ע חושן-משפט סי' כ"ו: הבא לידון בערכאות הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף, והרים יד בתורת משה רבנו ע"ה".
"במדרש תנחומא בפרשתן (הובא בביאור הגר"א שם) איתא: כל מי שמניח דייני ישראל, כפר בקב"ה תחילה, ואח"כ כפר בתורה". מאז ומעולם ידעו כשרי ישראל, כי בענין זה שנוגע לכפירה בקב"ה ובתורתו, ולהרמת יד בתורת משה, צריך להנהגה של כובד ראש ואחריות עצומה".
לטענת הרבנים, האיסור האמור נפרץ בשנים האחרונות ורבים בציבור החרדי בוחרים להתדיין בבתי משפט. "בעוה"ר הענין נפרץ, וזה הזמן לחזק ולעורר את תקנת גדולי דורנו, הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הגר"ש וואזנר זצ"ל, והגר"נ קרליץ זצ"ל, שהתפרסמו לפני עשור שנים, כי אין לפנות לערכאות בלי היתר בכתב, שיינתן דוקא ע"י בית דין קבוע וחשוב של שלשה דיינים, שחקרו היטב את המעשה לגופו. ואף זאת רק כשאין ברירה אחרת, וכלו כל הקיצין".
"דבר בעתו מה טוב", להתחזק בענין זה, ולהקפיד לדון כל דין ודברים שבין איש לרעהו, אך ורק בבתי דין צדק, הדנים לפי דיני התוה"ק".
"ובזאת באנו להודיע דין תורה כדלהלן: איסור חמור לדון בערכאות אף אם שני הצדדים מתרצים לכך".
במכתב פורט מתי ניתן לפנות לערכאות. "אסור להתיר לתבוע בערכאות, אלא א"כ הזמינו מקודם את הנתבע לבית דין שלושה פעמים, ולא הופיע, או שהנתבע הודיע מפורשות לביה"ד, שאינו מסכים לדון בדין תורה".
"באם ברור לביה"ד ע"י עדים נאמנים כי הנתבע אינו מסכים להופיע בבי"ד, על ביה"ד לברר היטב את פרטי המעשה, והאם יש צד הלכתי לתביעה, וכן לבדוק היטב אם אכן אין דרך להביא את הנתבע לבית דין זה או אחר".
"גם באופן שהתקיימו התנאים הנ"ל, אין לפנות לערכאות, אלא לאחר קבלת היתר בכתב, מבית דין קבוע וחשוב של שלושה דיינים. באם הנתבע מוכן להופיע בביה"ד, או שחתם בוררות בבי"ד קבוע אחר, אין היתר לפנות לערכאות. ואף אם כבר פתחו תיק בהיתר, יש לסגרו לאלתר ולדון בביה"ד כדין תורה".
"אין תוקף כלל להיתר כללי וגורף, בענין מסוים, או נגד קהל מסוים, אלא צריך היתר נפרד לכל תביעה בפני עצמה, עם תאריך ושמות התובע והנתבע, לאחר שהוזמנו כדין כדלעיל".
את מכתבם חתמו באומרם כי "כשם שיש איסור בתביעה, כן יש איסור באיום על רעהו בתביעה בערכאות, כמבואר בחו"מ סי' שפ"ח. בכלל האיסור כל המסייעים למי שמרים יד בתורת משה, הן בסתר והן בגלוי, והעובר על האיסור הרי הוא בכלל אשר לא יקים את דברי התורה הזאת".