אם מתווה הגיור כפי שמציע השר לשירותי דת מתן כהנא הינו אך ורק על פי ההלכה, כלשונו, מדוע ראשי שלושת בתי הדין הרבניים בארצות הברית המובילים (במיינסטרים) מתנגדים לרפורמות הללו?
זה לא עניין של מה בכך. התנגדות של ראשי בתי הדין הרבניים (בית הדין של אמריקה, בית הדין של שיקגו ובית הדין של קליפורניה), שלא לדבר על הממסד הרבני החרדי והחסידי באמריקה, משמעותה שהרוב המכריע של היהדות האורתודוקסית באמריקה לא יקבלו בעתיד גיור ישראלי.
האפשרות הזאת מבשרת קרע כל כך בלתי נתפס בין העם היהודי בישראל לעולם הדתי בתפוצות, עד שאפשר לקוות שמוחות שפויים יותר ינצחו.
אבל למה יש אנטגוניזם כזה לרפורמות האלה אם הן "על פי הלכה"?
התשובה המתבקשת היא שביטוי "על פי הלכה" היא סלוגן שכנראה נבדקה ואושרה על ידי סקרים של משרד יחסי ציבור כאמצעי לשכנע את ההמונים שאינם רוצים להתעמק בפרטים. זו תחבולה חכמה. ישנן פרקטיקות רבות שניתן להצדיק אותן כ"על פי הלכה" שיהפכו את היהדות לבלתי ניתנת לזיהוי מפני שהנוהג המקובל והמסורה של דורי דורות דוחים אותם.
יש אינספור דעות בתלמוד, בראשונים ובאחרונים שהן חלק בלתי נפרד ממערכת ההלכה (כלומר, "על פי הלכה") אך לעולם אינן נוהגות משום שלא התקבלו כסמכותיות. אני מהסס לתת דוגמאות כדי לא לעודד התנהגות פזיזה מבחינה רוחנית, אבל די לומר, גם מי ששותה כוס חלב לאחר שאכל סטייק שהגישה לו פילגשו כשהוא חשוף ראש, לנסות להיתלות בכך שמה שהוא עושה זה "על פי הלכה" לפי אמות מידה אלו. אבל בצדק היינו נוזפים באדם כזה כיהודי חוטא ומוציאים אותו מהקהילה, אילו היה זה תלוי בנו.
איננו טוענים כי חריגות מהנוהג היהודי המסורתי הן "על פי הלכה". למרבה הצער, במקרה זה, "על פי הלכה" משמש כסיסמת פרסום, אך אין בו שום תוכן כאשר מנתחים את הפרטים (דלים ככל שיהיו). הנפת שרביט הקסם של גיור מכל סיבה שהיא מעל אלפי אנשים שהם ישראלים אך לא מעוניינים לחיות חיים יהודיים עושה צחוק מהיהדות ומהתורה היקרה לנו מפז רב.
הרפורמות המוצעות כוללות תמיד דילול של סטנדרטים של גיור שהיו נהוגים במשך דורות. מה שבטוח, היו גם דעות מקלות, אבל הדעות המקלות הללו נועדו להתמודד עם מצבים יוצאי דופן (בדרך כלל בגלות) ומעולם לא נועדו להיות מיינסטרים והמוניים, בוודאי לא במדינת ישראל היהודית.
לגייר אנשים שאין להם שום כוונה לשמור שבת, כשרות או הלכות טהרת המשפחה - מפני ששכניהם, חבריהם וקרוביהם שנולדו כיהודים אינם עושים זאת - נופל בהרבה מהסטנדרט ההיסטורי של גיור. הרי גיור הוא לא התהליך שבו אנו מנפחים את מספר היהודים בעולם. הגיור נועד להגדיל את מספר "עבדי השם" בתוכנו. חשוב לקבל לא רק "ולקחתי אתכם לי לעם" אלא גם "והייתי לכם לאלקים". אין אפילו שמץ של רמז שתקני הגיור החדשים ייצרו עוד עבדי ה'. במקום זה, הרפורמה נועדה לפתור בעיה חברתית - מה לעשות עם אלפי העולים מברית המועצות לשעבר שאינם יהודים על פי ההלכה.
גיור ליהדות דורש מחויבות אמיתית, זה לא חלוקת תעודה. במשך שבע שנים עמדתי בראש בית דין לגיור במחוז ברגן, ניו ג'רזי (בשטח השיפוט שלנו היה ניו ג'רזי, צפון מדינת ניו יורק וחלק גדול ממדינת פנסילבניה). שום דבר לא היה מדהים ומרגש יותר, מהבאת בן אדם שהפך מחובר להוד התורה ולהאפוס הגדול של ההיסטוריה היהודית, תחת כנפי השכינה. ולא כל מועמד התקבל. חלקם פשוט לא יכלו לקבל את המחויבות למצוות, לא חומרות אלא מצוות כהווייתן, המצופה מכל יהודי. אבל רבים יכלו ועשו, ואנחנו אומה טובה יותר בגללם
אנשים שואלים לעתים קרובות, מדוע חייבים לעמוד על כך שהמתגייר יקיים סטנדרטים של שמירת המצוות ולא לקבל אותו ברמה של בן אדם חילוני שנולד יהודי? אבל הרי אנחנו מבחינים בההבדל בין האזרח לזר. אזרח אמריקאי, למשל, לא נשלל מהאזרחות שלו בגלל התנהגות פלילית או אפילו דחיית החוקה האמריקאית. אבל (להוציא מקרים שהרשויות לא בדקו כפי שהחוק מחייב) זר לא יתקבל לאזרחות אם הוא פושע או אומר שהוא מסרב לקיים נאמנה את חוקי המדינה. להפוך ליהודי יש קריטריונים ולהתעלם מתנאים מוקדמים אלה, מסיבות חברתיות, מוזיל את היהדות וברור למה שזה לא יתקבל על ידי רוב היהודים הדתיים כאן בארץ או מחוצה לה
ומה אם הטענה שיש הרבה מהגרים שהם לא יהודים אבל יתחתנו עם יהודים? מה ניתן לעשות כדי לבלום את גל נישואי התערובת בישראל?
אפשר להפוך את השאלה הזו על ראשה בשתי דרכים. ראשית, מה זה אומר על איכות החינוך היהודי במדינת היהודים שאפשר לחנך כאן צעיר או צעירה עשרות שנים, ולחיות בסביבה שתומכת בקיום מצוות (השגת אוכל כשר בקלות, שבת וחגים ימי חופש, למשל, בניגוד לחו"ל), ולקבל בוגרות/ים שאינם מהססים להתחתן עם גויים? האם זהות יהודית - לא ישראלית - כל כך רדודה וחסרת משמעות עד שיש כישלון כה נרחב להטמיע את יסודות החיים היהודיים? כיצד העם היהודי הגשים את חזון התורה והנביאים כשחזר לארצנו ארץ ישראל לאחר כאלפיים שנות גלות? האם מערכת החינוך החילונית נטולת תוכן יהודי עד כדי כך שמתעלמים מהיהדות או מבטלים אותה? אותה פשיטת רגל חינוכית היא קטסטרופה עצומה, כשהתוצאות הן לנגד עינינו. אם היהדות הייתה משמשת מכשול לחתונה, זה היה מזרז גיור כהלכה והתקשרות גדולה ליהדות.
לעומת זאת, מה זה אומר על אופי החיים היהודיים הדתיים בישראל שאחרי שעולה, או ילד של עולה, חי כאן עשרות שנים, אינו מתרגש ממראה יהודים דתיים אבל אינו יודע דבר על מתיקות התורה, שמחת מצוות, ומשמעות החיים היהודיים? גם זה כישלון, ובין היתר נפגעים אנו מחברי כנסת דתיים שצועקים ומטיחים לשון הרע על אחרים ובכך מכתימים את התורה. אידיאלית, היה צריך להיות בלתי אפשרי שמישהו יגור בישראל ולא ירצה לרוץ להתגייר כדי להיות חלק מהעם היהודי. ועדיין, למרות שחלק רוצים, רוב העולים בכלל לא מתעניינים ללא קשר לסטנדרטים לגיור.
אכן, הבעיה קיימת, אבל גיור צריך להיות קבלה חיובית של היהדות ולעולם לא רק אמצעי טכני להימנעות מנישואי תערובת כשזה מטריד את הרבנים ולא אל הגר עצמו. אם זו תהיה המטרה, אז נוכל לפתור את בעיית נישואי התערובת באמריקה (%73מחוץ לעולם האורתודוקסי) רק על ידי הצהרה שכל מי שמתחתן עם יהודי הוא יהודי בהגדרה. אין ספק, יש שיטענו שתהליך כזה הוא גם "על פי הלכה", כי ראוי להיות חלק מהעם היהודי
המדאיגה ביותר היא ההצעה לגייר אלפי ילדים לא יהודים גם אם אף אחד מהוריהם אינו יהודי! באופן מסורתי, הייתה מחלוקת על רמת שמירת המצוות של ההורים אם ילד אינו יהודי (מאומץ, או אם אמו התגיירה שלא על פי ההלכה). למשל, "המדיניות והתקנים של הסתדרות הרבנים של אמריקה (שעזרתי בניסוחם והנקרא ג.פ.ס.) דורשים מההורים להיות שומרי שבת וכשרות, להשתייך לבית כנסת אורתודוקסי במרחק הליכה בשבת ולהתחייב לשלוח את הילד הזה לחינוך דתי. אבל לגייר ילד של שני הורים לא יהודים?? לילד הזה אין כמעט סיכוי לחיות חיים יהודיים! התוצאה הסופית היא יצירת יהודי על הנייר אשר יידחה כיהודי על ידי הרוב המכריע של היהודים הדתיים.
גיור ילד מאוד קטן, הצעיר מכדי לבחור בבחירה חופשית, נעשה "על דעת בית דין", בסמכות בית הדין היהודי המניח שהילד יגדל לשמור מצוות. במקרה כזה גיור הוא זכות, טובת הנאה לילד שעתיד להיות שומר מצוות בקרוב, ונוכל להעניק משהו טוב למישהו גם בניגוד לרצונו מטעם זכין לאדם שלא לפניו. אך באופן מסורתי, גיור קטן שלא יהיה שומר מצוות אינו זכות אלא קושי ומכשול ולכן לא נעשה. איזה יתרון יש לקבל בברכה לעם היהודי ילד מסכן כזה שיחלל שבת לעתיד, המוצב במצב הזה לחלוטין בניגוד לרצונו? ישנה דעת מיעוט, שעליה מסתמכים ברפורמות האלה, שזה תמיד יתרון להיות חלק מהעם היהודי אפילו בלי קבלת מצות. זוהי דעת מיעוט, ודעות מיעוט אינן צריכות להשפיע על הפרקטיקה המרכזית, וכפי שצוין לעיל, היא תהפוך את היהדות לבלתי ניתנת לזיהוי אם ייושם באופן גורף.
ולגייר מבוגרים שלא ישמרו על שבת וכשרות ולא יחיו חיים יהודיים? הם גם מבינים שתהליך כזו הוא מהתלה לא ראויה (אלא אם כן רוצים שמחללי שבת כאלו יהיו משגיחי כשרות על יין, עוד רפורמה שאולי עוד לפנינו...)
הפתרון לטווח הארוך לבעיית הלא-יהודים ההלכתיים בארץ ישראל כרוך בחינוך, הסברה, חסד, ידידותיות, חום והדרת האטרקטיביות של התורה. לא כולם יתגיירו, כמובן, אבל רבים היו מתגיירים אם היו מבינים וחווים את יופייה של השבת במקום לחשוש ממנה ואת האור הבוהק של מצוות במקום לתפוס רק הגבלות. למעשה, כל ישראלי יוכל להרוויח מכך, גם אלה שנולדו יהודים.
ההשלכות של רפורמות הגיור הללו, אם יעברו, יהיו קשות. זה לא רק הפיצול שיתרחש בעולם היהודי. ההתקפה הנוכחית על הזהות היהודית הנובעת ממספר תחומים שונים עלולה להוביל אפילו יהודים דתיים לצעוק להפרדה בין דת ומדינה בישראל. מי באמת רוצה שהממשלה תכריע בשאלות הלכתיות? לא אני.
ברגע שישראל מפסיקה להיות מדינה יהודית לכל דבר מלבד השם, הדרך סלולה לפנטזיה השמאלנית, חלום אויבנו, למדינת פלשטין-ישראל, מדינה אחת לכל אזרחיה, שיכבה את חלום הציוני ויפגע בחזון הנביאים והדרך לגאולה שלמה.
זה בהחלט נשמע מופרך, ואיני חושד שרבים מהאנשים המובילים את הרפורמות האלה עושים זאת ממניעים אלה. אבל עקבו אחר הכסף, ראו את הקבוצות שמממנות את הדה-יהודיזציה של מדינת ישראל, ואולי זה לא ייראה כל כך בלתי סביר.
הבה נעצור את התדרדרות החיים היהודיים בארצנו, נספק תמונות חיוביות של התורה, ושל תומכיה, שומריה ולומדיה, נאשר מחדש את מחויבותנו למדינה היהודית ולריבונותה על ארץ ישראל כולה, והבעיה תפתור את עצמה בסופו של דבר.
הכותב הרב סטיבן פרוזנסקי כיהן 53 שנה כרב קהילה בארצות הברית, עלה ארצה לפני מספר שנים, ומשמש בתפקיד סגן הנשיא של הקואליציה לערכים יהודיים ונציגה בארץ. (CJValues.org)