צובע? בדיקת אנטיגן
צובע? בדיקת אנטיגןצילום: איסטוק

שאלה: האם מותר לעשות בדיקת אנטיגן ביתית בשבת או שיש בכך משום איסור צובע או כותב?

תשובה: באופן מדעי הבדיקה עובדת על העיקרון שישנה משיכה בין חלקי הוירוס הקיימים ברוק שהם מושכים את המצע תחתית וכך נראה הצבע הורוד. עלינו לבחון האם באופן כזה ניתן להגדיר זאת כמלאכת צובע כיון שאין כאן חומר שנספג על גבי מצע וצובע אותו בפועל.

המשנה בשבת עג ע"א מזכירה את מלאכת צביעה ביחס לצמר. כלומר נתינת צבע ממשי באופן חיובי למצע כלשהו. גם הגמרא בשבת צד ע"ב מביאה עוד מספר דוגמאות שיש בהם משום צביעה בינהן כוחלת את הפנים או מעבירה סרק על פניה. בכל המקרים לדעת ר"א חייב אולם לדעת חכמים הוי רק שבות. יכול להיות מכיון שצבע זה לא מתקיים סבורים רבנן שזה אסור כי מיחזי כצובע ולא חייב.

ברם, תוס' במו"ק ט ע"ב מחדשים בשם הירושלמי שגם השמת רצועות בצק על הפנים באופן שיגרום להם להסמיק אע"פ שאין כאן תוספת צבע הרי שיש כאן שינוי מן המצב הקודם והפקעת הצבע הקודם ויש בכך כדי לאסור אם זו כוונתו מדרבנן. יכול להיות שיש כאן צביעה מבפנים על ידי דם האדם שנימי הדם מתקרבים לפני העור ונראה כצבוע. כ"פ השו"ע שג, כה לפחות מדרבנן.

עוד דנו הפוסקים במשקפיים המשנות הצבע בשמש לכהות וקבעו שכיון שזה לא צבע המתקיים וגם לא עושה מעשה ואף שמביא זאת לחמה אין זו פעולה מיוחדת והוי פס"ר דנח"ל בדרבנן. כתב בפרי מגדים (או"ח סי' ש"מ במש"ז סק"ג) שאותם הכותבים דבר סתר, בנייר עם חלב שנחלב ולא נתבשל עדיין, ונבלע בנייר ואין רישומו ניכר, וכשבא לחבירו נותן אותו אצל האש ושלהבת, ומתחמם וניכר הכתב ההוא שהדבר אסור מדרבנן.

אולם, במקרים הקודמים ישנו ענין בעצם הצבע עצמו כמשמש ליופי ולתיקון אולם אם הוא מהווה סימן בעלמא האם ישנו איסור בדבר? בגמרא בשבת עה ע"א ישנה מח' אמוראים אם לדון שוחט משום צובע או משום נטילת נשמה. השוחט צובע את העור ונוח לו בכך כדי שיקנו את הבשר. החת"ס בכתובות ה ע"א למד מכאן שאם צובע לא בשביל שיהיה צבוע החפצא כבבשר שכך הוא יותר מושך את העין של הקונה אלא שהצבע אינו אלא סימן לדבר אחר כמו בסדין ששוכבת עליו בתולה שבכך מוכיח את בתוליה ואינו אלא דרך לכלוך הדבר מותר. יתירה מזאת, כתב השטמ"ק שבכל מקרה של צביעה שלא בדרך טירחה אין בכך משום צובע ולכן חילק בין דם המופקד לדם מחבור שיש לטרוח כדי להוציאו ולצבוע איתו.

מכאן אפשר ללמוד על מדחום או סטיק שנועד לגלות דלקת או מחלה וכד' שאין בכך צביעה וכ"פ היחו"ד ד, כט. ציץ אליעזר יד, ל, ו. אמנם בשבת מז ע"א משמע שאסור לשים בגד על המכה שנצבע וכ"פ השו"ע שח, מג אולם כבר כתב המג"א שזה רק חומרא יתירה כי זה דרך לכלוך ואכן בשו"ת יחווה דעת ד, כט הקל בכך.

למעשה, בבדיקת אנטיגן ביתי נוצרים פס או שניים שלצבע כדי להורות מה מצב האדם חיובי או שלילי למחלה. כיון שלא מדובר בצבע של ממש אלא לכל היותר קירוב מצעים זה לזה בהתאם למצב הכימי אין בזה איסור תורה אלא לכל היותר איסור דרבנן. היות ולא מדובר ברצון לצבוע אלא רק כסימן זיהוי לדבר אחר ואין בכך דרך יפוי נראה שלא אסרו חכמים את הדבר ובמיוחד אם הדבר נדרש לצורך עניין רפואי כלשהו שאין מקום להחמיר.