האלוף במיל' אורן שחור הלך לעולמו בגיל 75. עם הרב משה קליין, רב בית החולים הדסה, ששידר בעבר יחד עם שחור תכנית רדיו משותפת, שוחחנו על דמותו ועמדותיו של האלוף במיל' שחור.
"את אורן הכרתי בתחילה ברדיו קול חי, כאשר היה שולחן פתוח בכל יום חמישי ואחד הבעלים של התחנה הנחה פאנל שנכחו בו מכל גווני הקשת. פנו אלינו מרדיו קול חי והציעו לנו לערוך תכנית מקבילה לתכנית של אורן עם חיים משגב, 'שחור ולבן'. הציעו את התכנית 'רב ואלוף'. שמונה שנים שידרנו את התכנית הזו ואחרי שהפסקנו בקול חי המשכנו עוד שלוש שנים בגלי ישראל תכנית שחיברה בין הנשמות ובין האנשים והמשפחות".
"זה לא שלא ראינו את העולם בצורה קצת שונה, אבל היה חיבור", אומר הרב קליין ומספר על הקשר שנוצר בין שני אנשים שיושבים בכל שבוע למשך שעה בחדר קטן ואטום, מסתכלים זה לזה בעיניים, מנסים להבין זה את זה ולהגיב זה לזה במהירות הבזק. "הקשר היה קשר של עומק ולא רק קשר של רוחב, ואכן התיידדנו ומעת לעת היינו סועדים יחד אנחנו ונשותינו. חבל על דאבדין ולא משתכחין".
הרב קליין מספר על שינוי מסוים שעבר במרוצת השנים גם על אורן שחור המנוח. אחת הדוגמאות הייתה כאשר "הוא הציע לי לפגוש את יאסר ערפאת. אמרתי לו שהוא מתפקידו כמתאם פעולות צריך לפגוש את הרוצח הזה ואולי גם ללחוץ את ידו, אבל אני כראש אולפנת צפירה לא מוכן לפגוש את הרוצח הזה ולא ללחוץ לו יד. הוא אמר ששערה לא תיפול משערות ראשי. אמרתי לו שלא זה העניין, אלא שאני לא רוצה לפגוש רוצח. דברים השתנו אצלו. הוא הבין שלא כל הפתרון הוא לחבק וללחוץ את ידו של הרוצח. הוא כתב את הדברים במפורש. הוא הבין שיש דרכים אחרות".
עוד מוסיף רהב קליין ומספר כי אורן שחור "אהב אהבת נפש את הציבור הדתי לאומי, את המפעלים של הציבור הזה וראה בהם חולמים ומגשימים. הוא סמך על כל קידום של אדם המוגדר כדתי לאומי בצה"ל. בניגוד למחשבה האומרת שלא תמיד אוהבים את זה, אני חייב להעיד עליו שהוא אהב את אותם קידומים ואמר לי שבתוך פרק זמן קצר הציבור הדתי לאומי ישתלט על צה"ל ומהר תיקן ל"יתברג בצה"ל" ואמר שהמילה 'השתלט' מתפרשת כעוינת ולכן הוא תיקן".
"ראיתי באורן אדם עם ערכים, עם חום ורגש בצורה שאין למעלה ממנה", אומר הרב קליין, "למדתי שגם עם יהודי שמוגדר כך או אחרת, גם עם איש צבא מחוספס, נמצא את הנתיב הפנימי המקשר בין הלבבות. יצרנו שלמות וכרגע אני מרגיש חנק מסוים בתוכי".
האם השינוי היה הדדי? האם גם הרב קליין שינה משהו בתפיסותיו בעקבות המפגשים? הרב קליין משיב בשלילה. "עמדתי בעמדתי בחינוך של בית אבא ובחינוך של מרכז הרב, הרב צבי יהודה והרב שפירא. הוא לא ניסה "לגייר" אותי, אלא הדברים נעשו מתוך חשיבה וקבלה של הדברים. לא חשתי ולו לרגע אחד שהוא בוחן אותי לפי זה או מנסה למשוך אותי לכיוון הזה. הוא תמיד אמר שאני אקבע את מקום המפגש בינינו בגלל עניין הכשרות ומעולם לא הציע פשרות".
כשביקרתי בביתם של אורן ורעייתו לאה, חיכה לי שולחן ערוך כל טוב, היו שם פירות מיובשים, עוגיות שנשארו בקופסאות של הקונדיטוריה כדי שאדע מהיכן הן באו. הקפידו לשים נייר נצמד על הצלחות כדי שלא אוכל מהצלחת ישירות וגם כדי שארגיש טוב שלא נותנים לי לאכול בצלחות פלסטיק", מספר הרב קליין ומוסיף: "הוזמנתי לבר מצווה של בנו. הלכנו. הוא הזמין לי את האוכל שלי שיהיה גלאט ולא יהיו שאלות. כשהוא דיבר הוא הפתיע את כל הנוכחים כשאמר שיושבים כאן באולם חברים שלי, אבל אני מזכיר שמות של שניים, שמעון פרס והרב קליין, ואין לי ספק שהרב קליין לא מצביע לשמעון פרס, ובזה אני משתבח ששנינו יושבים יחד חברים שמוצאים שפה משותפת ומפרגנים. זו הייתה החשיבה שלו, עם אחד אבל לא אחיד. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. הוא עשה הרבה למען עם ישראל בתפקידיו הצבאיים במסירות נפש למען עם ישראל".