בשני קולות

"הדאגה הגדולה שלי היא שהממשלה הזאת דוהרת לסיכום מדיני שיפגע בהתיישבות", כך מתריע ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית מטה בנימין, לנוכח שינוי מדאיג בשטח, מאז כינונה של הממשלה החדשה. "אני רואה את זה מכך שעושים דה־לגיטימציה להתיישבות מצד אחד, מפסיקים את המשאבים מצד שני ומחזקים את הערבים מצד שלישי. כל זה אומר לי שאני, כמי שמנהיג ציבור גדול, צריך לעשות כל מאמץ כדי לסכל את זה, כי זה עלול לסכן את הציבור שלי. כשאני רואה את שר הביטחון בני גנץ פוגש בבית שלו את אבו מאזן שמשלם משכורות למחבלים שמנסים לרצוח את הילדים שלנו, אני מאמין שאנחנו צריכים לדאוג, כי הוא מוכן לשלם מחיר לאדם שרוצה להרוג אותנו. לדאוג זה במעשים", הוא מבהיר. "שרת התחבורה לא מוכנה להיפגש איתנו ולא משקיעה ביהודה ושומרון, שר הביטחון לא מגיע לבקר אותנו ביהודה ושומרון, ועל השרה להגנת הסביבה אין בכלל מה לדבר. במשרדים המקצועיים יש הרבה פחות עבודה משותפת", הוא מספר, ומסייג: "למעט משרד הפנים, שאיתו יש לנו עבודה מצוינת".

גנץ מביא דוגמה נוספת לדאגה: "יש פרויקט שאנחנו מקדמים בכפר אורנים ובקריית ספר, שרת התחבורה הכריזה בכנסת שהיא תעצור אותו, אני מקווה שזה לא יקרה. היא אמרה שלא תפלה את יהודה ושומרון מחדש, אבל כולנו יודעים שביהודה ושומרון סובלים עד היום מתת־השקעה. בהרבה תחומים אנחנו לא מתקדמים, וכשעובדים מול רשויות ולא מתקדמים, בסוף הולכים אחורה. כי כשהצרכים גדלים ולא מקבלים מענה, התוצאה היא נסיגה".

אליבא דגנץ, התוצאות העגומות שכבר נראות בשטח הן המשך השתלטות על שטחי C. "הערבים כבר שנים משתלטים על שטחי C, אבל בתקופה האחרונה יש השתוללות פרועה - והממשלה לא עושה כלום. מצד שני, אנחנו רואים שהממשלה מגבירה את האכיפה על הבנייה היהודית, וזה דבר מדאיג מאוד", הוא מציין.

"גם כל סוגיית ההתיישבות הצעירה היא בלתי נתפסת. אנחנו רואים את הממשלה מפקירה את הנגב ומחברת את הבדואים לחשמל, אפילו שבשונה מההתיישבות הצעירה, אצלם אף אחד לא קידם תוכניות וזו לא קרקע שלהם. יש כאן אזרחים שהגיעו בשליחות המדינה ומוכנים לשלם כל שקל שצריך, ולא רק שהמדינה לא מקדמת תוכניות, היא גם לא מוכנה לחבר אותם לחשמל. בעיניי אלו קווים אדומים ממש".

בנוסף מציין גנץ את סוגיית ההסתה המשתלחת במתיישבים: "כשיש סגן שר בממשלה שקורא למתיישבים 'תתי־אדם', ויש שר לביטחון פנים שכאשר הוא פוגש נציגים מארצות הברית הוא דואג לדבר על 'הטרור היהודי' ו'אלימות המתנחלים' - ברור שנעשית דה־לגיטימציה לציבור שלם, שהם מלח הארץ כפשוטו. אי אפשר לשבת יותר בשקט", הוא קובל.

תפיסת שטח אגרסיבית בידי הפלשתינים

ממשלת הריפוי בראשות נפתלי בנט, כפי שהיא מכנה את עצמה, מדברת בקולות סותרים. שרת התחבורה מרב מיכאלי לא מסתירה את התנגדותה הנחרצת להשקעה בפיתוח הכבישים ביהודה ושומרון. לעומת זאת, מועצת התכנון קידמה תוכניות בנייה של אלפי יחידות דיור בהתיישבות. לפני שלושה חודשים 1,344 יחידות דיור אושרו להפקדה ו־1,800 יחידות דיור נוספות קיבלו אישור תוקף. אז מה עתיד להתחולל בהתיישבות ביהודה ושומרון בשנים הקרובות? תלוי את מי שואלים.

"הממשלה הזאת רעה להתיישבות בשלושה אפיקים", מסביר עו"ד אביחי בוארון, מנהל פורום ציון ירושלים בליכוד ופעיל התיישבות ביהודה ושומרון, "אפיק הפיתוח והבנייה, אפיק הדה־לגיטימציה והשחרת הפנים שהיא עושה לתושבי יהודה ושומרון, בדגש על יישובי קצה, והאפיק השלישי הוא שהיא מאפשרת לרשות הפלשתינית להשתלט על כל השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, בדרך של סלילת דרכים, הקמת מתקנים אזרחיים, הקמת מחצבות והקמת יישובים וכפרים פלשתינים חדשים. הדבר הזה, לא רק שהוא מביא להשתלטות מסיבית של הרשות הפלשתינית על השטח ויוצר רצפים טריטוריאליים, כליאת שטח ושינוי אסטרטגי של מעגל השליטה בין ישראל כמדינה לבין הרשות הפלשתינית - הוא גם חונק יישובים ישראליים וחונק צירים מרכזיים".

בוארון מתריע שבתוך שנים בודדות עשרות יישובים ביהודה ושומרון ילכו ויהפכו למובלעות המוקפות בטבעות חנק. "זה קורה גם בדרום, למשל בעתניאל ובשמעה, וזה קורה גם בצפון - בעפרה, בבית אל ובאלון מורה. יישובים מרכזיים שהופכים למובלעות. עשרות יישובים שהופכים להיות כמו נצרים.

"התופעה הזאת בשטח מצטרפת למסע הדה־לגיטימציה המתוכנן של ארגוני שמאל נגד ההתיישבות תחת הכותרת 'אלימות המתנחלים'. אלה לא דברים שנשארים באוויר, אלא מחלחלים במהירות הבזק לפעילות בשטח. כשהשר לביטחון הפנים מסכם עם שר הביטחון על העברת שוטרים שיאכפו את החוק על הישראלים ולא על הפלשתינים פורעי החוק, זה עוד יותר מחזק את הדה־לגיטימציה של הישראלים ביהודה ושומרון".

לדברי בוארון, המצב בשטח הוא שפיגוע רודף פיגוע. "יש עלייה של עשרות אחוזים באירועים של זריקת בקבוקי תבערה, זריקת אבנים וירי לעבר ישראלים ביהודה ושומרון. וזה לא מעניין את הדרג המדיני ואת הממשלה הנוכחית, כי האג'נדה שלהם היא אג'נדת שמאל", הוא קובל.

מבחינתו, המפתח לא נמצא אצל הימין הישראלי, אלא דווקא בידי השמאל הציוני. "יצא דו"ח של משרד המודיעין שזכיתי לקדם את הוצאתו יחד עם השר היוצא אלי כהן. הדו"ח הזה קובע שכוונת הפלשתינים מבחינה אסטרטגית היא להקים כאן מדינה - מצפון הנגב ועד לגליל. 'לצרף למדינה שבדרך אזורים בעלי רוב ערבי בשטחי מדינת ישראל', כלשון הדו"ח, דהיינו הבדואים בנגב, בגליל ובמשולש. השמאל הישראלי צריך להבין שמדובר בישות לעומתית מול מדינת ישראל, בעלת סדר יום שמטרתו לקעקע את מדינת ישראל מבפנים ולהקים מדינה בתוך מדינה. השאיפות הפלשתיניות הלאומיות מתכתבות במדויק עם השאיפה הפלשתינית הכללית - ראה מה שקורה בערים המעורבות, היא מתכתבת עם האסלאמיזציה שהולכת וגוברת וכניסתם של האחים המוסלמים לישראל. את זה אנחנו חייבים להבין, להתעשת ולנהל את האירוע הזה מתוך ההבנה של הגודל שלו".

בוארון קובל על כך שנכון להיום, מדינת ישראל יושבת באפס מעשה. "הפלשתינים בולעים את השטח כדי ליצור רצף טריטוריאלי אחד מצפון לדרום, למרר את חיי הישראלים ביהודה ושומרון ולגרום להם לעזוב מעצמם כפי שקרה בגוש קטיף. זאת התפיסה הפלשתינית. אם ישראל חפצה לשלוט במרחב ולייצר ביטחון אפקטיבי במרחב של יהודה ושומרון בואכה ארץ ישראל כולה, המדינה חייבת לשמר לעצמה את השליטה באזורים האלו. לא לאפשר לפלשתינים להשתלט על שטחי יהודה ושומרון, אלא להיצמד לתוכנית אלון או לתוכנית דיין, לשמר ולחזק את ההתיישבות בפרוזדור הבקעה בגב ההר. אחרת, ישראל מאבדת את העומק הביטחוני שלה, מעבר לכך שהיא מאבדת חבלי מולדת".

ארצות הברית היא פקטור חשוב

בשונה מאנשי התיישבות רבים, קובי אלירז, לשעבר עוזר שרי הביטחון לענייני התיישבות וכיום מומחה לענייני תכנון ומקרקעין ביהודה ושומרון, לא רואה שינוי משמעותי מדי לרעה בנושא ההתיישבות מאז כינונה של הממשלה החדשה. "צריך להכניס למשוואה גם את הממשל בארצות הברית", הוא מציין. "לא בטוח שאפשר להשוות בין ביידן לטארמפ, אלא יותר בין ביידן לאובמה. גם אצל נתניהו, היה הבדל גדול בין אובמה לטראמפ בכמות אישורי יחידות הדיור. בנוסף, הממשלה הזאת אישרה למעלה מ־3,000 יחידות דיור, ובעקבות כך שמענו קולות ברורים של התרעמות מאמריקה".

לדבריו, נכון לעכשיו עוד מוקדם לדעת מה המשמעות של זה. "רק בעוד שנה, בסוף 2022, יהיה נכון לבדוק כמה יחידות דיור אושרו בשנה זו ואז לנתח את המגמה. שנת 2021 היתה שנת מערכת בחירות, הממשלה רק התיישבה על הכיסא וכבר אישרה כ־3,000 יחידות דיור. הפעם הקודמת הייתה אצל ממשלת נתניהו בתחילת 2021, אז אושרו כ־1,000 יחידות דיור. בסוף 2022 נוכל לראות לאן זה הולך, מה התוצאה של התרעמות האמריקנים ואיך הממשלה הנוכחית עומדת מול ההתרעמות הזו".

לצד זאת, אלירז מודע לכך ששרת התחבורה האטה את קצב הכפלת כביש המנהרות, אך טוען כי בתריסר שנות שלטון הליכוד, שבעשר מהן שר התחבורה היה ישראל כ"ץ, הכבישים ביהודה ושומרון לא קיבלו מענה של ממש, וזאת בלשון המעטה. "הייתה מתיחת פנים יפה של כבישים בכל מדינת ישראל, אך בקושי רב עשו משהו ביהודה ושומרון. אומנם בצלאל סמוטריץ' נכנס ונתן דחיפה לעניין, אבל בגדול, שנות הליכוד לא הצטיינו בתוספת משמעותית לכבישים ביהודה ושומרון. זה ששרת התחבורה, שבוודאי לא חשודה באהבת יתר להתיישבות, קצת מאיטה פרויקטים שכבר נחתמו - גם את זה צריך לבחון בעיניים אובייקטיביות. באופן כללי, נראה כי היא משקיעה יותר בתחבורה הציבורית מאשר בתחבורה בכלל, כך שאי אפשר לומר באופן מובהק בעת הזו שהממשלה הזאת היא נגד ההתיישבות".

הוא מסביר שוב כי לשיטתו, גם הממשלה הקודמת בראשות נתניהו לא הצטיינה בעניין. "כידוע, בכל מקרה צריך להסתדר עם ארצות הברית ביחס לאישורי יחידות הדיור. הם פקטור חשוב. ריבונות לא קרתה כאן, אפילו לא בבקעת הירדן, הסדרת ההתיישבות הצעירה גם היא לא קרתה, כך גם לגבי הסדרת החוות החקלאיות, שלא לדבר על ההשתלטות הפלשתינית החד־צדדית על שטחי C ועל פינוי חאן אל־אחמר. אני מתריע על הנושא הזה מאז 2018 באופן שיטתי. לא ראיתי שנעשה משהו משמעותי מדי בתקופת שלטון הליכוד. אין שינוי דרמטי בפינוי מאחזים חדשים, גם ממשלת נתניהו פינתה אותם חדשות לבקרים. גם הישיבה בחומש פונתה אצל נתניהו מספר פעמים, לא רק עכשיו. אומר בעדינות שגם אביתר לא היה שורד תחת נתניהו. בואו נראה אם הממשלה הנוכחית תעמוד בהתחייבות שלה על אביתר, זה מבחן חשוב שלה.

"מה שכן קורה לרעה בממשלה הזו, שלא היה בשלטון הליכוד", הוא מבקש לחדד, "הוא אישור של תוכניות לפלשתינים, וזאת לא מתוך הבנת המשמעויות או עבודת מטה רצינית, וללא קריטריונים ברורים. בתחום הזה אני לא סומך על שיקול דעתו של המינהל האזרחי. ממעקב שלי אחרי אישורי התוכניות לפלשתינים יש כאן החלטות שגויות של שר הביטחון בהמלצת המינהל האזרחי שגורמות לנזק בלתי הפיך, ואני אומר זאת כאחד שבעד אישור תוכניות לפלשתינים תחת קריטריונים ברורים, כי ברגע שלא מאשרים להם בכלל תוכניות, זה בין היתר עומד לנו לרועץ מול בית המשפט העליון וגורם גם לא לאשר אכיפה בשטחי C. בנוסף, הפגישה של שר הביטחון בני גנץ בביתו עם אבו מאזן צריכה להדליק נורות אזהרה. אומנם אומרים שמדובר בתיאומים ביטחוניים בלבד, אבל אף אחד לא יודע בדיוק מה נאמר שם בסלון. גם האמירות של לפיד בעניין משא ומתן מול הפלשתינים אינן במקומן בעת הזו, ובמיוחד אחרי שינוי נוסחת הקבע של שטחים תמורת שלום מקומי ואזורי. זה ששר הביטחון ושר החוץ מחיים את הרשות הפלשתינית בדירקטיבת העבר, אלו דברים שצריך לתת עליהם את הדעת ומצריכים חשדנות ובירור מעמיק, וכמובן גם סיכול מקדים".

מבקשים לקבל כמו כולם

"אין לנו חוסר רצון אוטומטי לשתף פעולה עם הממשלה הנוכחית", מבהיר שלמה נאמן, ראש המועצה האזורית גוש עציון. "לכולם ידוע שבהתיישבות ביהודה ושומרון חיים כחצי מיליון אזרחי ישראל, ומגיע להם לא פחות מלשאר האזרחים. בסופו של דבר אנחנו צריכים לקבל שירות כמו כל משלם מיסים, ללא הבדל דת, גזע ומין - ומקום מגורים", הוא מציין. "יש שרים ימניים בממשלה שבהחלט משתפים פעולה עם ההתיישבות וגם בממשלה זו המשיכו בקו זה, הם לא השתנו לרעה, חלילה, ולפעמים אפילו השתנו לטובה ביכולת שלהם לסייע להתיישבות. מאידך, יש שרים שמבחינתם ההתיישבות לא קיימת, לא בראש ולא בלב, ולפיכך לא נמצאת כלל בסדר העדיפויות שלהם ולעיתים גם לא בסדר היום. מול משרד התחבורה, למשל, אנחנו נתקלים בהתעלמות צורמת. אנחנו כותבים מכתב אחרי מכתב ולא מקבלים תשובות במשך חודשים. בנוסף, מיום כינון הממשלה ועד היום, לא ראש הממשלה ולא שר הביטחון קיימו ולו פגישה אחת איתנו, וזו עובדה מצערת מאוד. זו התנהלות מוזרה, כי התרגלנו להיות מול בעלי התפקידים הללו בקשר ישיר, ובצדק - יהודה ושומרון מתפרשות על שטח גדול מאוד ויש להן סוגיות ייחודיות שמצריכות קשר רציף עם הרשויות על מנת לעמוד עליהן ולטפל בהן".

לצד האמור לעיל, נאמן מציין כי ישנו הישג בולט אחד, והוא הגדלת מענקי הפיתוח למועצות ביהודה ושומרון: "אנחנו כמובן מודים על כך וזו פריצת דרך, אבל דרושה פריצת דרך גדולה יותר בתחום זה, כי מה שקיבלנו עד כה היה מימון חסר ואפליה ארוכת שנים. המענקים האלה הם לא הטבה, אלא אפליה מתקנת. הרשויות שלנו נמצאות בתחתית היכולת הכלכלית של שאר הרשויות בישראל, וגידול המענקים הוא הדבר שנדרש לעשות על מנת לתקן אפליה זו".

לדבריו, היעדים המרכזיים ביותר לביצוע מיידי הם אישורי בנייה וטיפול בנושא השמירה על הקרקעות. "בינתיים, מאז כינון הממשלה, הייתה רק ישיבת מת"ע (מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי) אחת שאישרה בנייה ביו"ש. זה מעט מאוד. אנחנו מצפים בקרוב לראות ישיבה נוספת, ושהמועצה תתכנס בכל שלושה חודשים כפי שהיה בממשלה הקודמת. אם זה יתקיים, זה בהחלט ייחשב לתפקוד נורמלי. לא מדובר בהישג יוצא דופן, כי המצב הנתון מפלה", הוא מדגיש, "אבל אם המועצה תתכנס כמו היום, רק פעם בשמונה-תשעה חודשים, זה יהיה מצב בלתי נסבל, וזאת תהיה פגיעה גדולה מאוד בהתיישבות. למתיישבי יהודה ושומרון יש לא רק ראייה מקומית, אלא עניין רב ועיסוק אינטנסיבי בסוגיות הלאומיות. בזירה זו אנחנו מודאגים מאוד, אבל זה נושא להתייחסות נפרדת".

את הפסימיות הרבה בקרב ההתיישבות ביהודה ושומרון מהתנהלות הממשלה הנוכחית, מבקש להפריך דווקא חבר הכנסת מוסי רז (מרצ). "אומנם אנחנו מפלגת שמאל, אבל אנחנו חברים בממשלת ימין, אולי הכי ימנית בתולדות ישראל. עם נציגים לשמאל, אבל עם מדיניות - כמו שאמר ראש הממשלה - 'עשר מעלות ימינה מכל הממשלות עד עכשיו'. זה מתבטא גם בתהליך התנחלות מואץ, עצימת עין מול אלימות של מתנחלים והקמת מאחזי עבריינים בלתי חוקיים ודברים אחרים. נכון לרגע זה ונכון להסכם הקואליציוני, בתחום הבנייה בשטחים הכבושים, הממשלה הזו ימנית כמו קודמתה", הוא קובע.

ח"כ רז לא מתרגש מהצהרותיה של שרת התחבורה. "לא שמעתי על זה וגם לא ראיתי את זה בשטח. אני רואה שמרחיבים את כביש 60 במקומות רבים ואני רואה שמשקיעים במקומות נוספים. לא ראיתי את זה קורה". לדבריו, על אף שמפלגות שמאל רבות חברות בקואליציה, ההשפעה שלהן בתחומים אלו מוגבלת. "יש לנו יכולת השפעה בעיקר בנושא הבריאות ובנושא הסביבה, בתחומים האלו אנחנו מצליחים להשפיע יותר מאי פעם".

בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון פחות?

"לצערי הרב", הוא מודה. "זה אחד הדברים שמערערים את הרצון שלנו להישאר בממשלה".