
מי שהפך בשנים האחרונות לנושא דגל המאבק בפגיעות מיניות בחברה הדתית והחרדית לא נח לרגע ולא נרתע מלהעניק תמיכה טוטאלית לקורבנות, גם אם הדבר גורר לעיתים ביקורות ומתקפות של רבנים, ראשי ישיבות ובעלי אינטרסים. הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, שבית דינו קיבל עשרות תלונות נגד הסופר חיים ולדר, הגיב על התאבדותו באמירה נחרצת של תמיכה וחיזוק הקורבנות. "שמענו בכאב על התאבדותו של חיים ולדר", כתב בהודעה שפרסם זמן קצר אחרי שנודע על מותו של ולדר, "חבל שהוא בחר בדרך הזו. הצענו לו שיתקן את מה שהוא קלקל, שיבקש סליחה מהנפגעות, שישנה את דרכו ושלא ייפגעו עוד נשים. היה יכול ללמד לרבים דרך תשובה. חבל שהוא בחר בדרך של התאבדות. אנו מחזקים את הנפגעות הרבות בשעה קשה זו, חייהן קודמים לחייו", הדגיש הרב שמואל אליהו ללא היסוס.
קודם כול להאמין לנפגעים
כבר שנים הרב שמואל אליהו אינו מרפה מהטיפול בפגיעות מיניות ומהווה כתובת לעשרות ואולי מאות קורבנות. באומץ הוא מפשיל שרוולים, נכנס לעובי הקורה ומעז להישיר מבט גם לצדדים האפלים והפחות זוהרים שבמסתרי החברה הדתית והחרדית, בתקווה ליצור חברה בריאה ומתוקנת יותר. "אנחנו כחברה יכולים ללמוד מהפרשות האחרונות שיעור גדול", פותח הרב אליהו. "הפרשות הללו הן פרשות שמתמשכות על פני הרבה שנים, במקרה של ולדר מדובר בעשרות שנים וברור שהיו מספיק אנשים שנפגעו. אנחנו מדברים על עשרות נפגעים, והעובדה שהעשרות הללו לא התלוננו או שהתלוננו ולא נשמעו היא שרשרת של נורות אזהרה מהבהבות לנו כחברה", מדגיש הרב.
"אם מישהו מתלונן ולא מאמינים לו או משתיקים אותו - זה אסון. זה מזמין את הנפגעים הבאים. אם מישהו לא מתלונן כנראה הוא חושש שישתיקו אותו או שלא יאמינו לו או שיפגעו בו שנית. עד שנפגע מתלונן הוא צריך לעבור הרבה תהפוכות נפש ואם הוא כבר מתלונן ולא מאמינים לו - זה חמור שבעתיים. אצל ולדר אנחנו יודעים שהיו שהתלוננו. הגיעו אלינו לבית הדין נפגעים מלפני שנים והם סיפרו איך הלכו לאלמוני והוא אמר להם לשתוק, הלכו לפלוני ואמר 'תעשה תשובה', הלכו לאחר ואמר 'לא יכול להיות', לא האמינו להם, לא שמעו מספיק את הזעקה שלהם. וההתנהלות הזאת היא לא רק במקרה של ולדר. יש כאן משהו מובנה שחייב להשתנות".
הרב שמואל מספר על דרשן ידוע מארצות הברית, הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון, שמסר שיעור בעקבות פרשת ולדר והסביר לשומעיו על היחס החמור של התורה לפגיעות מיניות ועל חשיבות השיח הפתוח בנושא. "אחרי השיעור ההוא הוא סיפר שהגיעו אליו כאלף פניות. גם אני יכול לומר שבעקבות המקרה של ולדר הגיעו אלינו כמאה פניות חדשות של נפגעים ונפגעות משלל פגיעות, שעד היום לא העזו לדבר", חושף הרב.
"היום הגיעה אליי תלונה מזעזעת של זוג מארצות הברית שנפגע ממישהו מאוד חשוב כאן בארץ. הצעתי להם לבוא להעיד בבית הדין. האישה אמרה לי: 'אני מפחדת על החיים שלי'. הפוגע נטע בה כל כך הרבה פחד שהיא לא מסוגלת לדבר. ברור שזה פחד שאין לו בסיס אמיתי, אבל היא מפחדת. הפוגע בדרך כלל בוחר לעצמו קורבן שהוא מזהה אצלו חולשה, שהוא ברגעים של קושי או משבר בחיים, וטווה את הקורים שלו לאט לאט". הרב שמואל מבקש להדגיש כי הפגיעה מלווה על פי רוב בהפחדות ובאיומים כלפי הקורבן.
"שנים שולדר פגע ופגע. הרי אחרי המקרה הראשון היה צריך להגיב כלפיו בשיא חומרת הדין אבל היו נפגעים שפחדו לדבר, וגם אם כבר פנו לעזרה אנחנו כחברה לצערי לא ידענו לקבל את הפניות הללו כמו שצריך, להאמין לנפגעים, לטפל בתלונות בנחישות ולעצור את העוול הנורא הזה. כחברה אנחנו צריכים ללמוד להאמין וכשפונים ומשתפים אז לטפל נכון, לא לדחות ולא להשתיק ולא לזרוק כל מיני תירוצים כדי למוסס את התלונות. יש לנו אחריות ליצור אווירה שמאפשרת למתלוננות ולמתלוננים להרגיש מספיק בטוח לדבר".
שיתוף פעולה עם ראשי המשטרה
בית הדין הרבני שהרב שמואל אליהו עומד בראשו נועד לרכז תלונות על פגיעות מיניות בתוך החברה הדתית והחרדית שלא הגיעו לטיפול המשטרה. לאחר שפרשת ולדר פורסמה בעיתון הארץ הגיעו לבית הדין עוד ועוד עדויות קשות של קורבנות, שעד אז לא מצאו את כוחות הנפש לשתף בזוועה או שניסו להשמיע את קולם אך ללא הועיל.
נכון להיום אין בחברה החרדית כתובת מסודרת לנפגעים. אתה חושב שצריך להקים בחברה החרדית מנגנון כמו פורום תקנה?
"בוודאי. זה קורה, אנחנו כבר במגעים עם גדולי הרבנים החרדיים בבני ברק שבונים ממש בימים אלו את הפלטפורמה שאליה יוכלו להגיע נפגעים ונפגעות. זה כבר בתהליך של בנייה".
לא יותר נכון שהקורבנות ילכו להגיש תלונה במשטרה?
"לפי נתונים של מרכז המחקר של הכנסת, המשטרה מצליחה להעמיד לדין נאשמים רק בעשרה אחוזים בלבד מהפניות שפונים אליה. זה נובע מסיבות שונות. הסיבה העיקרית היא שהמעשים הללו נעשים בדרך כלל בסתר, מילה מול מילה, וקשה מאוד לפעול בכלים של המשטרה. לעומת זאת, במערכות רבניות אחוז המקרים שבהם הפוגעים מודים שפגעו ופשעו הוא יותר מ־90 אחוזים".
אולי כי אתם פונים לפוגע רק אחרי שאתם עושים מלאכת חקר ואוספים עדויות.
"למשטרה יש כלים פי אלף יותר טובים משלנו לפעול. יש כמה גורמים לכך. ישבנו לאחרונה במטה הארצי של המשטרה כדי לראות איך אפשר לשלב ידיים", מבשר הרב אליהו. "זו בהחלט בשורה. אנחנו נשתמש בכלים שיש לנו והם ייתנו את התרומה שלהם, ויחד נמצא דרך איך אנחנו בונים מערכת איתנה להגן על הנפגעים והנפגעות. צריך להודות לרב רמי ברכיהו שהביא את צמרת המשטרה לשבת איתנו ולקדם פתרונות לטובת עם ישראל".
אחרי שולדר התאבד פרסמת: "הצענו לו שיתקן את מה שקלקל. הוא היה יכול ללמד רבים דרך תשובה". אדם שרצח נפשות, הרס בתים, פשע לכאורה בצורה איומה כל כך - יכול לתקן ולעשות תשובה?
"אם הוא התאבד כנראה שלא היה יכול לעשות תשובה והיה יותר מדי שבוי בידי יצרו. אבל חשוב להבין שיש בעולם גם תשובה חלקית. אם אדם אנס אישה - איך יתקן? זה הרי דבר לא תקין. אבל יש גם תיקון חלקי, להצטער על מעשיו, לבוא לבקש סליחה, לקבל עונש, אפשר לעזור כלכלית לקורבן בהוצאות על טיפולים נפשיים, לפעול נגד אחרים שפוגעים. זה לא תיקון שלם, זה לעולם לא יהיה שלם. גם רוצח לא יכול לתקן תיקון מלא, אבל גם תיקון חלקי הוא בעל ערך. אם בזכות התיקון החלקי יהיה לנפגעות קל יותר להשתקם - כבר עשינו מהלך גדול".
באופן אישי המתקפות שחטפת לאחר פרשת ולדר, כולל מראש ישיבה ידוע, לא מחלישות?
"אחרי שאדם שומע את הנפגעים והנפגעות שום דבר לא מחליש אותו. אתה מבין איזה כאב הם נושאים בליבם, שזה פשוט לא נתפס. ברור שזה פוגע, אבל יש לך מנוע כל כך חזק מאחוריך שלא מאפשר לך לעצור", מבהיר הרב אליהו בהחלטיות.
"צריך להבין שגם פגיעה ברף הנמוך ביותר יכולה לגרום לצלקות איומות בנפש. אחת הקורבנות של ולדר סיפרה איך הוא ניסה להתקרב אליה ומיד היא הדפה אותו ממנה. היא בחורה אסרטיבית ולכן היא גם צעקה עליו והגיבה הכי נכון שאפשר. היא סיפרה לנו: 'עברו כמעט שני עשורים מאז ואני כל יום ויום מרגישה את הכאב הזה'. משפטים מהסוג הזה אני שומע הרבה פעמים. והיא לא נפגעה פיזית, היא הצליחה לעצור את זה בזמן, ולמרות הכול זו התמודדות מטלטלת בשבילה. אלו פצעים שהקורבנות סוחבים איתם שנים", הוא נאנח.
"אנשים לא משערים כמה הפצעים הללו כואבים. לא מזמן בא אליי יהודי בן 70 וסיפר לי שהוא נפגע כשהיה נער בן 14. הוא מירר בבכי. הוא אמר לי: 'אחרי הפגיעה הלכתי למי שהלכתי והוא אמר לי תשכח מזה. כל החיים זה לא הרפה ממני. אמרו לי תתעלם מזה'. זה כאב שהתורה משווה לרצח, ולצערי זה באמת כך. כשנחשפים למקרים קשים כאלה מבינים למה התורה מדברת בשפה הזאת. זו פגיעה חמורה שבחמורות, אין פגיעה חמורה מזאת. הבן־אדם הולך עם זה לכל החיים".
הרב אליהו סובר כי העובדה שפנו אליו ולבית הדין שהוא עומד בראשו כמאה בני אדם בתוך תקופה קצרה מלמדת על עלייה במודעות לנושא: "יש הרבה מקרים מודחקים, אנשים סובלים מפגיעות והיו מושתקים, אבל לא עוד. עכשיו הם כבר יודעים שיש מי שיאמין להם, שאפשר לטפל ולהביא אותם לריפוי".
נצטרך לפתוח אילנות יוחסין
מתווה הגיור של השר לענייני דתות מתן כהנא מעורר מחלוקת סוערת בקרב רבנים ואנשי הלכה. הרב שמואל אליהו, מצידו, מביע התנגדות נחרצת לרפורמה המתרקמת.
נפגשת עם השר כהנא, שוחחתם על פרטי הרפורמה, מה דעתך בעניין?
"זה חוק גרוע מכל כיוון שהוא".
עד כדי כך?
"כן, ממש גרוע. קודם כול עצם העובדה ש־99 אחוזים מהרבנים מתנגדים לו ואולי אפילו יותר, זה אומר שמשהו פסול בו. וגם אם נניח שהוא טוב - אתה לא יכול להוביל מהלך כש־99 אחוזים מהרבנים שאמורים לטפל בו חושבים שהוא גרוע. אבל הדבר הכי חמור פה", אומר הרב, "זה שברור מלכתחילה שהחוק הזה משמיט את הסמכות לגיור מידי הרבנות הראשית. קראתי את החוק על כל סעיפיו ונקבעו בו סטנדרטים חדשים. היום כשמישהו מגייר - סומכים עליך. כשמישהו מחתן - סומכים עליך כי כולם עובדים על פי מערכת אחת. זה כמו שכל מוסך יקבע כללים משלו למתן רישוי רכב, זה לא עובד ככה. יש סמכות הלכתית שעם ישראל בחר, וברור לחלוטין שברגע שאתה אומר שכל שלושה רבנים יכולים לקבוע את הסטנדרטים ואת הכללים ואין שום יכולת לפקח עליהם, מספיק אדם אחד שמחליט על כללים משלו, שהם מקילים ביותר, וכולם ילכו אליו וגמרנו. הוא יכול בשנה אחת להכניס 3,000 גרים שלא עשו כלום".
אולי הסירוב לחוק הזה נובע רק מחשש מפני שינוי מהרגיל והמוכר?
"ממש לא, זו סכנה גדולה. מספיק שרב אחד יחליט שהוא מגייר בלי לחייב בקבלת עול תורה ומצוות ויש רבנים, בודדים אומנם, שחושבים ככה וזה נגד ההלכה, נגד רמב"ם, ממש נגד הכול. אז מספיק שיש רב אחד שאומר 'אני מחליט לגייר ככה', ואף אחד לא יכול לעצור אותו", הוא מתריע. "יבוא רב ויגיד: אני לא דורש קבלת עול תורה ומצוות, באותו רגע שהוא אומר את זה - גמרנו. כולם יבואו אליו. הוא יכניס לעם ישראל אלפי גרים בשנה. מה נעשה אז?" הוא תוהה.
"נגיע למצב שלא תהיה ברירה אלא לפתוח אילנות יוחסין. זה ייצור קרע בעם ישראל, למה? כי זה ההסכם הקואליציוני שיש לך עם לפיד ועם ליברמן? השר מתן כהנא לא מבין מה שהוא עושה", תוקף הרב אליהו. "הוא העתיק הצעת חוק של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוא גוף שמאל, והציג אותה כאילו זו הצעת חוק שלו, והוא אומר שזאת בשורה. זאת לא בשורה. זאת בשורה של השמאל, של הרפורמים. אותו דבר בעולם הכשרות. הצעת החוק בכשרות זאת לא הצעת חוק חדשה, אפשר להסתכל באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. אני ראיתי אותה. זו לא הצעה שלכם, אתה מיישם את הרפורמה של ליברמן, של מרב מיכאלי, של מרצ, זה מה שאתה עושה".
אם הסכנה כל כך מוחשית, לשיטתך, איך זה שיש בציבור שלנו רבנים שכן תומכים במהלך?
"הם לא מכירים את הצעת החוק לעומק אלא שמעו רק מה שאמר להם מתן כהנא ולא בחנו את הצעת החוק. כדי להבין את הצעת החוק אתה צריך לשבת עליה, להבין את השפה המשפטית. מלשון החוק אתה יכול לראות שאין לרבנות שום יכולת לקבוע כלום. כל רב עיר שיחתום על גיור זה כאילו הרב הראשי חתם, הוא הסמכות, כך שאם החוק הזה יעבור כל אחד יעשה דין לעצמו. זו שערורייה".
כשנפגשת עם השר כהנא, מה הוא השיב לך כשהתרעת בפניו שמדובר בסכנה גדולה?
"הוא אומר דבר שהוא לא אמיתי, שזו הצעה שהרב דרוקמן כתב אותה, כשהרב חיים דרוקמן כתב במפורש שהוא נגד ההצעה. הוא אומר דברים לא נכונים ואני אומר את זה במפורש. ואומר לך יותר מזה, גם בחוק הכשרות אמרתי לו: אתה הולך לתת לכל שלושה רבנים לקבוע סטנדרטים לכשרות. הוא הרי התנגד לזה, שאלתי אותו, אז למה אתה עושה את זה? התשובה היא ברורה: הוא עושה את זה מכיוון שזה ההסכם הקואליציוני. יש הסכם קואליציוני גם בחוק הגיור וגם בחוק הכשרות. הוא משווק את זה כאילו זה לטובת היהדות, אבל זאת לא טובת היהדות, זאת טובת הקואליציה".
להביט בעיניים מאמינות
מדי יום משיב הרב שמואל אליהו במסרונים למאות בני אדם בשלל שאלות בענייני הלכה, אמונה, זוגיות, השקפה ועוד. "זאת תקופה של קורונה, תקופה שאנשים נוטים להסתכל על המציאות בעיניים שחורות וצריך להראות להם פרספקטיבה רחבה יותר. אני מקבל הרבה שאלות מודאגות בנוסח 'מה יהיה?'".
ומה אתה עונה?
"שיהיה טוב. מאז קום המדינה, המדינה עברה הרבה זעזועים אבל בסך הכול עם ישראל התקדם באופן מופלא. מ־6,000 יהודים שהיו פה לפני 180 שנה, אנחנו היום כמעט שבעה מיליון יהודים. ממצב שהיינו עם נרדף, אנחנו עם חזק. ממדינה שהייתה שוממה, אנחנו מדינה בריאה ופורחת. מירושלים שהייתה כפר קטן עכשיו היא עיר בירה. ממקום שהייתה ישיבה אחת, יש לנו בארץ אלפי ישיבות, מכינות, אולפנות ומדרשות. אין ספק שאנחנו נמצאים בתהליך אדיר של צמיחה ואלוקים לא עוצר באמצע".