השבוע מציינים בישראל שני מועדים משמעותיים: יום המשפחה (לשעבר יום האם), ואת שבוע הגלישה הבטוחה. וזאת הזדמנות מצוינת ללמוד לקח חשוב מהחיבור בין השניים.
בגלישה בטוחה יש שני מרכיבים. המרכיב הראשון הוא "כאילו" טכני: איך מתגוננים מפני תוכן לא מתאים, איך שומרים על הפרטיות, איך מגיבים לבריונות, ועוד. אז יש אפליקציות, ומוקדי סיוע, והדרכות מפורטות – וזה מצוין. המרכיב השני חשוב לא פחות, אבל חמקמק הרבה יותר. מרכיב האמון.
בדור האינטרנט, וגם לפניו, מתגלה העולם במלוא מורכבותו. המתבגרים מגלים בפעם הראשונה את מה שההורים כבר הספיקו לשכוח או להדחיק: אין 100% הצלחה. אין 100% מוגנות. ותמיד, לכל אחד – יש "משהו" שמפריע, מציק, משתבש. בכל רגע נתון יש משהו כזה, לכולנו. השאלה היא: האם יש לנו כלים להתמודד בצורה טובה ויעילה עם ה"משהו" הנוכחי, או שאנחנו בודדים במערכה, בנתיב המהיר לקושי ומצוקה. וכדי להתמודד – חשוב לשתף אחרים במה שעובר עלינו. באירועים, בחוויות, ברגשות.
כאן נכנס לתמונה מרכיב האמון, שמהווה תנאי לשיתוף. החממה המרכזית שמייצרת אותו היא: המשפחה. התא המשפחתי הוא כור גרעיני קטן של עוצמות ותעצומות נפש. כשמצליחים לתפעל אותו, הוא יכול לתת לנו המון אנרגיה וביטחון. וכשיש שיבוש בכור – המצב מרגיש מאוד נפיץ ומסוכן. "עזה כמוות אהבה", נכתב בשיר השירים. כשזה עובד, זה נפלא. כשיש אכזבה והלב נשבר – יש קושי ושבר גדול. כשהאמון המשפחתי נסדק, זה משפיע גם על האמון של כל אחד מאיתנו בעולם, בחברה, ובעיקר – בעצמו.
ולכן כדי לייצר ביטחון אמיתי לא מספיקים פתרונות טכניים, ולא מספיק להעביר ידע ולהעלות מודעות. חשוב להשקיע בנכס היקר והאפקטיבי באמת: באמון. נכון, קשה לפעמים לכמת אותו, או להציג אותו על מסך בצבעוניות מרגשת. אבל כולנו יודעים איך זה מרגיש כשהוא קיים, ועד כמה הוא יכול לבלוט בהיעדרו כשאנחנו באמת זקוקים לו.
איך עושים את זה?
1. לא מוותרים לעצמנו. לא סומכים על הנס, או על הסינון, או על ביה"ס שיעשה בשבילנו את העבודה. לוקחים יוזמה, מגלים מעורבות, מתגייסים למערכה. בעצמנו.
2. משקיעים בקשר ולא בתוצאה. הרבה פעמים המטרה משתלטת לנו על היחסים, ואז אנחנו מפסידים גם את המטרה – וגם את היחסים... השקעה שגרתית ועקבית בקשר עצמו, בונה עתודות של אמון ותקשורת טובה שאפשר לנצל בשעת התמודדות. זה דורש סבלנות, והכלה, ונשימות עמוקות... אבל אני מבטיח לכם שזה שווה את זה.
3. משלימים – ומשתדלים. לפעמים קשה לנו כהורים לקבל את העובדה הפשוטה שהעולם לא מושלם, והילדים שלנו לא "מושלמים" כמו בחלומות שלנו, וגם אנחנו עצמנו – לא לגמרי מושלמים... היכולת לומר את זה לעצמנו בכנות, לקבל את זה, לעשות "שולם" עם האכזבה הזאת – היא מפתח גדול לבניית האמון המשפחתי. עם ההשלמה יש גם השתדלות. אבל הפעם היא לא מגיעה מעמדה של לחץ, פאניקה ומצוקה, אלא מתוך אמון, אמונה, כוח ושלווה פנימית.
אוהד שקלים הוא מנהל מוקד חברים מקשיבים בארגון OU ישראל.