לפני כשבוע פורסמו שמותיהם של יקירי העיר ירושלים לשנת תשפ"ב. בין השמות הזוכים בתואר המכובד נמצאת מרים בן דוד, אשת חסד ירושלמית בת 80, יו"ר נשים למען פוע"ה - פוריות ורפואה על פי ההלכה.
מרים נולדה בירושלים וגרה בה עד גיל חמש, אז נאלצו הוריה לעזוב ולעבור לארצות הברית. את נגה, מי שלימים היה לבעלה, הכירה באוניברסיטה, שם הם נישאו והחליטו שכשהבן הבכור יעלה לכיתה א' יחזרו לישראל ויגדלו כאן את ילדיהם. ואכן כך עשו. הם הורים לשמונה ילדים, סבא וסבתא לנכדים ונינים רבים בלי עין הרע, ומתגוררים בשכונת רמות בירושלים.
מרים היא אישה מרשימה בעלת חוכמת חיים, חיוך עמוק ולב רחב. באוניברסיטה למדה פסיכולוגיה והוראה. כשגרו בחו"ל עסקה בהוראה, אך בארץ בחרה להיות בבית ולגדל את ילדיה. משגדלו מעט החלה לקחת קורסים שונים וחיפשה מקומות להתנדב בהם ולהשתלב בעשייה. היא התחילה בטיפת חלב כיועצת לאימהות לתינוקות. בהמשך, כשנבנה בית החולים שערי צדק, ביקשה להתנדב בחדר הלידה. "הייתי הראשונה שהתקבלה לחדר לידה כתומכת לידה. אז המושג דולה לא היה פופולרי, ואני בעצם הייתי דולה בהתנדבות וממש הרגשתי חלק מהצוות. הייתי מעניקה אמפתיה ועזרה ליולדת, ובסוף כל לידה הייתי כל כך מתרגשת. במשך 38 השנים שהתנדבתי במחלקת יולדות, כל פעם מחדש הייתה לי התפעלות והתרגשות מיצירת הבריאה כאילו זאת הפעם הראשונה. בלידות של הילדים שלי הרגשתי שאני משתתפת בחיזוק עם ישראל ואיכשהו אני קשורה לגאולת ישראל".
מאיפה החיבור לילודה ולמשפחה גדולה?
"האמת היא שאני באה ממשפחה קטנה. אנחנו בסך הכול שתי אחיות, וכנערה קראתי ספר על איך משפחה עם 12 ילדים מתנהלת. הספר הזה עשה עליי רושם עצום. כבר אז אמרתי לעצמי שגם אני רוצה 12 ילדים, וכל חיי ידעתי שאני רוצה משפחה גדולה וכמה שיותר ילדים. לצערי אחרי הילד השביעי לא הצלחתי להיכנס להיריון שוב, אף על פי שמאוד רציתי. פרופסור גדול ונחשב שהלכתי אליו אמר שאין טעם להמשיך לנסות ושאסתפק בשבעת הילדים שיש לי ב"ה. מאוד הצטערתי לשמוע את התשובה הזאת ולא הסכמתי לקבל אותה. במשך שבע שנים בכיתי והתפללתי לה' שאני מבקשת שייתן לי עוד ילד, ונס גדול קרה וב"ה נולדה בתנו השמינית".
איך הגעת להתנדב במכון פוע"ה?
"במהלך השנים שלא הצלחתי להרות חשבתי לעצמי איך זה יכול להיות שאני רוצה ילד ואין לי. הייתי מאוד עצובה, ותיארתי לעצמי את הצער והכאב של נשים שאין להן ילדים בכלל והן רוצות ילדים. יצא שבאותה תקופה מישהו סיפר לי על הפעילות של מכון פוע"ה. הוא אמר לי אז שהדאגה שלהם היא לעזור לנשים או לזוגות שלא מצליחים להביא ילדים לעולם. הם יודעים להכיל את הכאב והצער ונותנים עידוד וחיזוק לנפש ולזוגיות, ובנוסף לכך בפוע"ה מכירים לעומק את עולם הרפואה ונותנים לזוגות ייעוץ למי כדאי לפנות ואיזה רופא מתאים. מאוד התרגשתי לשמוע על הארגון החשוב הזה, וחשבתי שזה ממש בשבילי להצטרף ולהיות חלק. הנושא הזה של ילדים ומשפחה קרוב מאוד לליבי, אני מבינה את הקושי של הזוגות ואת הצער שלהם ואני יכולה לעודד ולחזק אותם".
מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על פי ההלכה, הוקם בשנת 1992 בראשותו של הרב מנחם בורשטין, במטרה לתת מענה להיבטים הלכתיים ברפואה המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות, טהרת המשפחה והבית היהודי.
איזה מסר היית רוצה להעביר לזוגות שמתקשים להביא ילדים לעולם?
"אני למדתי שאין כמעט משפחה בישראל שלא מכירה או יודעת על זוג שמתקשה להביא ילדים לעולם. ולי כל כך חשוב להעביר את המסר שאסור להתייאש ולהרים ידיים. צריך להאמין שזה אפשרי, להשתדל ולחפש פתרונות וגם להתפלל. יש לנו במכון אנשים עם הרבה ידע וניסיון שיכולים לעזור למי שמתקשה. אחת הבעיות של זוגות היא ההתמודדות עם הבעיה לבד והצורך לפרוק לשתף. אנחנו נותנים להם מעטפת גם לרגש וגם לתחום הרפואי וההלכתי. היועצים שלנו מכירים הרבה מומחים ויודעים לייעץ לכל זוג מי הרופא המתאים לבעיה שלהם. כשראיתי את כל העבודה ואת ההצלחות ואת הזוגות השמחים שמגיעים אלינו, החלטתי להיות השגרירה של מכון פוע"ה ולספר לאנשים על עבודת הקודש החשובה שלהם. לרב בורשטין, ראש המכון שאני מאוד מעריכה, יש כישרון גדול לבחור את האנשים הכי מומחים עם הנשמות הכי טהורות כיועצים וכרבנים. אתה יכול להיות רב תלמיד חכם שיודע הרבה דינים והלכות אבל לא יודע איך לדבר עם זוג על בעיות פוריות, ובנושאים האלה צריך הרבה אמפתיה, רגישות, סבלנות וחוכמה. אני מכירה את כל הצוות במכון והם פשוט מלאכים. אני מתרגשת לראות אותם יושבים, מקשיבים, מנחמים ומנסים לעזור, ועם הזמן וההיכרות החלטתי גם לסייע בגיוס כספים לפעילות החשובה הזאת".
הזוגות לא משלמים כסף על הייעוץ?
"הדבר שהכי חשוב לנו הוא שלא יהיה זוג שלא יבוא להתייעץ בגלל שיקול כלכלי. אנחנו מחפשים לעזור לזוגות, מנסים לדאוג להם להנחות אצל רופאים, וחשוב לנו מאוד לגייס כספים לטובת המפעל החשוב הזה שמסייע לכל כך הרבה זוגות בדבר המשמעותי כל כך של בניית משפחה".
גיוס כספים בתקופה הזאת זה לא דבר קל. איך את עושה את זה?
"אני קודם כול החלטתי לגבי עצמי. כבר שנים רבות, כל נכד וכל נין שנולד לי אני מודה לקב"ה על כך, זאת מתנה שאני מקבלת. אני מתפללת תפילת הודיה ואני מרגישה שאני צריכה לעזור לאלה שעוד לא זכו לקבל את המתנה הזאת, אז אני נותנת על כל נכד ונין תרומת תודה למכון פוע"ה, וב"ה המשפחה גדולה. בדרך כלל מבקשים תרומות לישיבות, למשפחות, לחולים וכדומה, והעם שלנו לרוב נענה בחיוב. אבל להבדיל כאשר נולד לי בן או נכד או נין, הלב שלי אומר לי: תני תרומה למכון פוע"ה כדי לעזור לעוד זוג להיפקד ולהביא ילדים לעולם. כשנולד לי נכד או נין אני באה כמה שיותר מהר, עולה במדרגות כמעט בריצה, הולכת ישר למזכיר ואומרת 'מזל טוב, נולד לי נכד, והנה הקורבן תודה שלי, ובזכות זה שבעזרת ה' ייוולד עוד תינוק'".
תוך כדי שיחתנו מרים מספרת לי בהתרגשות, ממש עם דמעות בעיניים, שללוות יולדות זה חלק מהשליחות שלה בחיים. כבר שנים ארוכות היא עושה את זה בקדושה ובהתרגשות גדולה, ומלווה גם את הבנות שלה ואת הכלות והנכדות ואפילו את הנשים של הנכדים. "בכל לידה יש התרגשות גדולה על המתנה שה' זיכה אותנו, ומצאתי שהתרומה הזאת שלי לסייע לנשים אחרות ללדת נותנת לי שמחה גדולה וכוחות. אני חיה בתחושה שאני חייבת לעזור לאחרים. השבוע נולד לנו נין, ואני כבר מחכה לתת את המתנה לכבוד הנין שלי. אני מייחלת שכל אישה וסבתא שנולד לה ילד או נכד תיתן למכון פוע"ה מתנה קטנה שתעזור לאישה או לזוג אחר להיות גם הורים".
אילו תגובות את מקבלת מזוגות שיוצא לך ללוות?
"אני מקבלת הרבה מאוד טלפונים מרגשים מאנשים שהבאתי למכון וילדו ב"ה, והם מתקשרים או אפילו באים להגיד תודה. לפני כמה שנים אחד הרבנים התקשר אליי וסיפר לי על זוג שרוצה ילדים אבל לאישה יש פחד בלתי נשלט מכאב. הלכתי אליהם הביתה, הרגעתי אותה וסיפרתי לה על הברכה שבלידות. הבטחתי ללוות אותה לאורך כל הדרך, ובאמת הייתי צמודה אליה בכל הלידות. לאישה הזאת יש היום שלושה ילדים ואנחנו בקשר קרוב. זה סיפור אחד קטן מבין רבים".
מה המוטו שאת הולכת לאורו בחייך?
"המוטו שלי בחיים הוא לעזור ולהיטיב עם הזולת. זה מה שהקב"ה דורש מאיתנו, ואם אנחנו מקיימים את זה העולם יהיה שלם יותר ונביא את הגאולה במהרה. אני תמיד חושבת שאם ה' שם אותי במקום שאני יכולה להעניק - כנראה שזה מה שאני צריכה לעשות בחיים שלי".
מרים בן דוד היא אישה שלא פוגשים כל יום. היא ממעטת מאוד לדבר על עצמה, מצטנעת ומבקשת לא להגזים בתיאורים על אף שהיא אשת חיל שעדיין מתנדבת במסגרות רבות ולא מוותרת על אירוח המשפחה הגדולה בביתה. "ילדים זה שמחה ואני מבשלת להם ומארחת אותם באהבה. אני רוצה שהם ירגישו נוח לבוא אלינו בכל עת. הנחת הכי גדולה שלי היא שליוויתי כמעט את כולם בלידות, גם את האחייניות שלי. זה אושר גדול, כל לידה היא עולם".
בן דוד לקחה על עצמה להיות שופר קורא לכל הנשים להשתתף האחת עם רעותה ולהגיד תודה בנתינה ותרומה למכון פוע"ה, המפעל הגדול והחשוב בעיניה שמשאלתה שימשיך לעסוק בעבודת הקודש בהצלחה.
****************************************************************************
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "לפי תפיסת עולמנו, אדם שמבקש ומתפלל לבורא עולם על צורך כלשהו, עליו לעשות מעשה למען הפרט והכלל. כך יוצא שמתוך החסד שעשה הוא מבקש טובה מהשם ואינו מבקש מתנת חינם. ואם החסד שהוא עושה קשור לתחום בקשתו הדבר מעצים את הקשר לנפשו.
"במדרש שמות רבא כתוב 'מי שפותח פתחו לחברו - נפשו חייב לו', כלומר משה רבנו לא היה יכול לגאול את עם ישראל עד שביקש רשות מחותנו לשחרר אותו למשימה. כשאדם מקבל טובה עליו להביע תודה על כך. כל הפרויקט הזה אומר 'תודה הקדוש ברוך הוא על המתנה הנפלאה שנתת לי וכעת אני ממשיך את זו הדרך'. ההתייחסות היא שכאשר אתה מבקש בקשה - עליך לעשות, וכן כאשר אתה מקבל - עליך לעשות.
"בתור יו"ר נשים למען פוע"ה, למדנו ממרים – והרי פועה זאת מרים הנביאה - שתמיד צריך לעשות ותמיד צריך לתת, ויותר מכול למדנו לא רק מה צריך לעשות אלא איך. הנתינה של מרים נעשית באופן מדויק, מקצועי ומכל הלב והנשמה.
"במכון פוע"ה אנו מקפידים למצוא פתרון לכל בעיה פרטית ומתוך זה למצוא פתרון לכל מי שנתקל באותה בעיה, ובנוסף לכך להעניק מעטפת הוליסטית שתסייע לו לצלוח את הקושי בצורה הטובה והנעימה ביותר. אנו משתדלים שהצד הכלכלי לא יעכב שום פרויקט קטן כגדול".
עמיחי רמר, מנכ"ל מכון פוע"ה: "הקמת משפחה מאפשרת לאדם להיות שלם, והלידה של נשמה חדשה מחברת את ההורים אל הכלל ואל הנצח. לאחר כניסתי לניהול המכון זכיתי להכיר מקרוב את הרב מנחם בורשטין, ראש המכון, את הרבנים ואת הצוות המיוחד. כשפגשתי את מרים נפעמתי מהמבט הרחב והאוהב שלה. התרגשתי כשסיפרה לי על ברכת הבנים שהיא ונגה בעלה נוהגים לברך בכל ערב שבת את כל צאצאיהם. הכרת הטוב ותרומת התודה של מרים הן חלק משמעותי מאישיותה המיוחדת.
"בימים אלו אנו יוצאים בקריאה לכל אחד ואחת לשאת מבטם מתוך התודה ולסייע למי שמתפלל להיפקד ולהיות חלק מהנצח הישראלי הכביר בתרומת 'תודת לידה' למכון פוע"ה".