חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס ניתחו מספר רב של מחקרים ונתונים מרחבי העולם בנוגע ליעילות הסגרים שהוטלו במדינות רבות עם תחילת מגפת הקורונה, ולטענתם הממצא הבולט הוא כי הסגרים כמעט ולא הפחיתו את אחוזי התמותה.
על פי המחקר שפרסמו החוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, אחוזי התמותה בארה"ב ובאירופה ירדו רק בשיעור של 0.2 אחוזים בלבד כתוצאה מסגר שהוטל בתחילת המגפה, אך במקביל גרמו הסגרים לפגיעה כלכלית קשה בשווקים המקומיים.
"בעוד המטא-אנליזה הזו הסיקה כי לסגרים היו השפעות מועטות עד לא קיימות כלל על בריאות הציבור, הן הטילו עלויות כלכליות וחברתיות אדירות במקומות בהם הם הוטלו. כתוצאה מכך, מדיניות הסגרים אינה מבוססת ויש לדחותה כמכשיר במדיניות מגפה. אנו מוצאים מעט עד אין ראיות כלל לכך שלסגרי חובה באירופה ובארצות הברית הייתה השפעה ניכרת על שיעורי התמותה מקורונה", כותבים החוקרים.
בין היתר השתתפו במחקר הפרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ג'ון הופקינס סטיב הנקה, ופרופסור במרכז למחקרים פוליטיים בקופנהאגן, יונאס הארווי. הם גם טענו כי אחת הסיבות לחוסר היעילות של סגרים היא העובדה כי חולים רבים שנאלצו להישאר בתיהם, הדביקו את קרובי משפחתם או נדבקו מהם.
נתון נוסף במחקר נוגע לאמצעים אחרים שהוטלו במהלך המגפה ובהם ריחוק חברתי והגבלה על התקהלויות. החוקרים מצאו כי הם הפחיתו את התמותה בשיעור של 2.9 אחוזים, אך במקביל שוב גרמו לנזק כלכלי כבד.
הצעד היחיד שהוכיח את עצמו כיעיל בהפחתת נתוני התמותה, לדברי החוקרים, היה סגירתם של חנויות לא הכרחיות. על פי המחקר הצעד הוביל לירידה של 10.6 אחוזים בנתוני התמותה מקורונה.