יהונתן ואסתר פולארד
יהונתן ואסתר פולארדצילום: אלימלך קרזן

במשך שנים ארוכות שמו של יהונתן פולארד היה שגור בפי כל נער ונערה במדינת ישראל. השם יהונתן בן מלכה הוזכר בתפילות לשחרורו מהכלא ומהשבי האמריקני. הציבור אימץ בחום את פולארד וליווה אותו בתפילות ובמאמצים לשחרורו מהכלא.

לא תמיד היה כך. בשנים הראשונות לאחר כניסתו לכלא רובה המכריע של החברה הישראלית התנער מפולארד. השבר הדיפלומטי חסר התקדים שנפער עם התפוצצות הפרשה, והניסיונות להנמיך בכל מחיר את הלהבות מול הממשל בוושינגטון, גרמו לראשי הממשל וקהילת המודיעין להתנער מהמרגל שהפעילו, ובכך - למעט ניסיונות פרטניים של חברות כנסת כעדנה סולודר וגאולה כהן שמרגע מעצרו של פולארד פעלו מטעם עצמן - הופקר יהונתן פולארד לגורלו במשך שנים ארוכות. גם מאשתו באותם ימים התגרש יהונתן לאחר שסיימה את ריצוי עונשה בכלא האמריקני.

לכאורה, יהונתן פולארד היה אמור לשקוע בתהום השכחה כמו אסירים רבים בכלא האמריקני, אבל בשלב זה הפציעה בחייו אישה שהביאה לשינוי דרמטי ביחסן של ממשלות ישראל ושל הציבור בישראל לפולארד. איילין זייץ, לימים אסתר פולארד רעייתו, שלקחה על כתפיה הצנומות את משימת חייה לשחרורו של פולארד שנידון למאסר עולם בלתי קצוב.

היכרותם של אסתר ויהונתן החלה בשרשרת התכתבויות ארוכה. בשנת 1993 נישאו השניים, כאשר אסתר מודעת לעובדה שדנה עצמה לחיי נישואין מאתגרים, כאשר שחרורו של הבעל המיועד לוט בערפל. מעת שלקחה על עצמה את משימת חייה נפגשה עם רבנים בכירים, משפיענים ופעילים, והפכה לצבא של אישה אחת שמקדישה את כל חייה לשחרור בעלה.

מרגע כניסתה לקמפיין לשחרור בעלה, שמו של יהונתן פולארד הפך לידוע ומוכר לכל תושב בישראל ותפילה לשחרורו ולשלומו של פולארד הפכה לנוהג שגור באלפי בתי כנסת. סוגיית שחרורו של פולארד נידונה בכל פגישה עם ראשי הממשל האמריקני.

במהלך חיי נפגשתי פעמים רבות עם יהונתן ואסתר. ראיתי בעיניו הבוהקות של יהונתן את האהבה וההערצה לאסתר ואת רגשי התודה שחש אליה. אסתר ז"ל, שזכיתי להכיר מקרוב, הייתה אישה עוצמתית עם תעצומות נפש בלתי רגילות, שלקחה על עצמה משימת חיים - החזרת יהונתן הביתה.

בפי הציבור בישראל השתרש שמה של אסתר כאשתו של יהונתן פולארד. הדבר אינו בא להקטין אלא דווקא להעצים, שכן בלעדיה היה חשש שסיפורו של בעלה ייעלם בתהומות הנשייה.

אסתר ז"ל לקחה על עצמה מצווה ספציפית אחת שאותה חרתה על דגלה: מצוות פדיון שבויים. היא שילמה מחירים קשים מנשוא, אבל עמדה מאחוריה בלי חשש או חרטה. אסתר הייתה אישה של פדיון שבויים.

אפשר לספר עוד רבות על פעולותיה הרבות והאמיצות של אסתר ז"ל, אך קצרה היריעה. עם זה, חשוב לומר בקול רם: עם ישראל איבד אישה אמיצה, נחושה ופורצת דרך, שהצליחה לסחוף אחריה אומה שלמה. תוארה של אסתר פולארד כאשתו של יהונתן פולארד כמוהו כאות עיטור הגבורה הלאומי שלו הייתה ראויה, ויוכיחו זאת האלפים מכל זרמי החברה בישראל שבאו ללוותה בדרכה האחרונה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון OU ישראל