שנת השמיטה שהגיעה העלתה מחדש שאלות רבות סביב דיני השמיטה. מכון התורה והארץ נחלץ לעזרת הציבור, ועונה על שאלות הלכתיות לגבי שנת שמיטה.

בסרטון חדש, מסביר הרב נתנאל אוירבך, רב וחוקר במכון התורה והארץ, על השאלה האם ניתן להשתמש בלימונים שגדלו בחצר הבית.

"השלב הקובע לקדושת שביעית שונה בין פירות האילן לירקות", מסביר הרב אוירבך, " בפירות, השלב הקובע את קדושת השביעית הוא החנטה, שלב מוקדם בהתפתחות הפירות. ולכן, אם חנטת הפרי הייתה בשנת השמיטה הפרי קדוש בקדושת שביעית. אך אם חנטת הפרי הייתה לפני השמיטה, אין קדושת שביעית בפרי אף שנקטף בשמיטה. לעומת זאת, בירקות השלב הקובע לקדושת שביעית הוא בשעת לקיטתם מהשדה, ולכן כל ירק הנלקט בשנת השמיטה קדוש בקדושת שביעית", מסביר הרב.

לדבריו, יש פרי אחד שדינו שונה "אך ישנו פרי אחד שהוא חריג, האתרוג. בדברי הגמרא מובא 'אתרוג שווה לאילן בשלושה דרכים, ולירק בדרך אחד'. כלומר, לדינים שונים כמו ערלה, נטע רבעי וקדושת שביעית הוא דומה לאילן, אך ביחס לתרומות ומעשרות הוא דומה לירק שהשלב הקובע בו הוא הלקיטה, משום בניגוד לעצי פרי אחרים המסתפקים במי גשמים, אתרוג בדומה לירקות 'גדל על כל מים' וזקוק להשקיה קבועה".

"לדעת בן עזאי, מאפיין זה של האתרוג רמוז בשמו 'פרי עץ הדר'. "שכן בלשון יווני קורין למים הדור. ואיזו היא שגדל על כל מים? הוי אומר זה אתרוג". ואכן, ביוונית ובשפות אירופאיות נוספות מים נקראים 'הידרו', לשון הקרובה למילה 'הדר'. ומחמת מורכבות זו שבאתרוג, כתב הרמב"ם שאתרוג הנלקט בשמיטה יש לנהוג בו קדושת שביעית, כירק הנלקט בשמיטה, וכן להפריש ממנו תרומות ומעשרות של השנה השישית כדין חנטת פירות האילן", הוסיף הרב אוירבך.

"הפוסקים האחרונים התלבטו האם דינם של פירות ההדר דומה לאתרוג. יש שהחמירו בכך מספק, אך לדעת רוב הפוסקים אין להרחיב את העיקרון הנאמר באתרוג לשאר מיני פירות. כפי שציין הרב שלמה זלמן אוירבך '"כיוון שהפרי הזה כבר היה ידוע ונפוץ בזמן הרמב"ם', בכל זאת הוא לא התייחס אלא לאתרוג".

בסיום תשובתו מסביר הרב אוירבך את הדין בעצי הלימון בחצרות הבתים "לכן, לימון שנקטף כעת מהעץ אינו קדוש בקדושת שביעית ויש להפריש ממנו מעשר עני משום שחנט בשנה השישית. ורק לימונים שייקטפו מתחילת חודש אדר ב', יתכן שחנטו לאחר ראש-השנה ויש לנהוג בהם קדושת שביעית ולקטוף מהם רק עבור התצרוכת הביתית", סיכם הרב בתשובתו.