אני מניח שלאדם הממוצע המחאה הזו נראית מגוחכת וטיפשית. לכאורה נראה שהעיסוק בטופס הוא קטנוני ושאנשים מחפשים סתם על מה לריב.
השאלה נשאלת מאליה – איך יכול להיות שבגלל שורה בטופס אתם מסכנים חיי אדם? תתרמו ואח"כ תתעסקו במלחמות תרבות.
אנסה להסביר קצת מה עומד (לדעתי האישית) מאחורי המחאה.
אנחנו, הרוב הדומם במדינת ישראל, התרגלנו שערכינו נרמסים והופכים לא לגיטימיים. בשיטות שונות ומשונות, ערכים שהיו בקונצנזוס נדחקים ונהפכים לא לגיטימיים. נושאים שאך לפני כמה שנים היו טאבו מוצגים כיום כאילו הם בקונצנזוס רחב תוך התעלמות מהיותם שנויים במחלוקת.
אותו ציבור דוגל בלהיות ענייני, לא משחק בלהיפגע ולהיעלב ומבין שיש לו אחריות כאן במדינה ולכן הוא לא יכול על כל חוסר הסכמה לשבור את הכלים. מטעמי סולידריות וממלכתיות הוא התרגל להוריד ראש, לנשוך שפתיים ולהמשיך הלאה.
מהצד השני יש מי שבחרו לנצל את העובדה הזו לטובת שינויים רדיקליים במגוון תחומים תוך ידיעה ברורה שגם אם תישמע איזו מחאה חלושה, בסופו של דבר הכלבים ינבחו והשיירה תעבור. כך בוצעו שינויים משמעותיים ללא כל התנגדות משמעותית. לדוגמה בצה"ל בוצעו לא מעט שינויים שנויים במחלוקת, לעיתים פוגעניים אך כמובן שהדבר לא פוגע בגיוס לצה"ל בקרב הציבור שנפגע משינויים אלו.
מד"א, כמו כמעט כל ארגון, נלחץ ע"י ארגוני הלהט"ב השונים וביצע לאחרונה שורה של שינויים בנושאים שנויים במחלוקת. והציבור האמוני שהתרגל שערכיו נרמסים הרגיש שהם הלכו צעד אחד רחוק מדי.
הטענות נגד מד"א הן פשוטות:
המוצא של הורי התורם חשוב להערכת בטיחות התרומה (אחרת הוא לא היה בטופס מעולם) והעובדה שמד"א הוציאו אותו הוא כניעה לאג'נדה חברתית ללא הצדקה רפואית.
רגישות חד צדדית. איכשהו בכל ויכוח תמיד הלהט"ב הם ה"נפגעים" וצריך להתחשב בהם. יש כאן התעלמות מוחלטת מציבור גדול שנפגע משינויים כגון "הורה 1 והורה 2". לא יכול להיות שהרגישות תמיד מופנית ללהט"בים. כמו שלא רוצים לפגוע באנשים מסוימים עם הכיתוב "אב" ו"אם" כך מצד שני יש ציבור ענק שנפגע מהשינוי הזה. אם מה שמעניין את מד"א זה שאנשים לא ייפגעו ניתן להוציא טופס נוסף ייעודי להומואים בלי לשגע את כולם.
מד"א הינו גוף ציבורי ממלכתי וככזה עליו להימנע מעיסוק בנושאים שנויים במחלוקת. אם יש פגיעה במגזר מסוים הוא יכול להציע בנוסף לטופס הרגיל טופס מיוחד להומואים במקום לכפות שינויים על האוכלוסייה כולה ולנקוט עמדה בנושא כה טעון.
ולכן התשובה לשאלה מתחילת המאמר היא פשוטה.
המחאה היא לא בגלל שורה בטופס. המחאה היא הרבה יותר עקרונית, ואדרבה, אם הנושא היחיד הוא שורה בטופס שיתכבדו מד"א ויחזירו את הטופס המקורי.
הציבור מרגיש שמנצלים את הענייניות והאחריות שלו כדי ליצור שינויים והוא מרים דגל אדום.
הוא בפירוש לא רוצה לסכן חיים ומעוניין כבר היום לתרום דם.
אבל הוא לא מוכן להיות כלי שרת לשינוי תרבותי.
ישאל השואל: הרי מד"א שמעו את הציבור והורידו את השורה השנויה במחלוקת, אז מה הסיפור? אם אנשי המקצוע טוענים שלא נדרש לדעת מוצא של תורם, מי אתה שתתערב?
כמובן שאנו לא מתערבים בשאלות מקצועיות. אנו מקבלים את דעתם המקצועית של הרופאים, ואם הם אכן היו מחליטים שאין צורך במוצא האב והאם כדי לקבוע את רמת בטיחות המנה לא היינו מוחים. אך משום מה, לאחר לחץ של ארגוני להט"ב מד"א לא מחק את מוצא האב והאם אלא שינה להורה 1ו2 כך שניכר שגם לפני חודשיים היה חשוב לבכירים בבנק הדם להשאיר את המוצא ורק לאחר שהבינו שהדבר מעורר סערה החליטו למחוק.
וחשוב לשים לב, לו היה מדובר בציבור חסר אחריות או רדיקלי הוא לא היה מוכן שיהיה טופס ייעודי ללהט"ב כי עצם האפשרות לטופס אלטרנטיבי היא חלק ממלחמת התרבות. למרות זאת הוא מוכן לתרום אך בסביבה שתכבד את ערכיו.
כשאנו מתעסקים ברפואה או בכל נושא ציבורי אנו נשאף למכנה משותף רחב ונימנע ממלחמות מיותרות. כל שכן כשאנו מבקשים מאדם לתרום משהו ניתן לו את הסביבה הנוחה ביותר. בטח שלא נעמיד אותו מול נושאים שנויים במחלוקת. כמובן שלא היינו מצפים מבחור חרדי לתרום כאשר אנשי הצוות בתחנת ההתרמה לבושים באופן לא צנוע, ובאותה המידה לא היינו מצפים מחילוניים לתרום כסף לארגון התומך בכפייה דתית, כי ברור לנו שכשאנו רוצים שיתוף פעולה ניתן את המרחב הנוח והמותאם לאוכלוסייה.
מד"א הינו גוף ציבורי חיוני וככזה עליו להיות ממלכתי ולעורר סולידריות. חבל שבחר להתערב במלחמות לא לו. כולי תקווה שאנשי מד"א "ירדו מהעץ" מהר וכולנו נחזור לתרום דם ולהציל חיים.
הכותב הינו סטודנט להנדסת בניין באוניברסיטת אריאל בשומרון