לאחרונה רבנים שונים הוציאו מכתב נגד הרב מלמד ודרכו בהנהגת הציבור. מי שיקרא את תוכן המכתב יראה שבמכתב לא כתובות המילים "חרם" או "איסור" לקרא את ספריו.
במכתב שבו מוזכר שמו של הרב מלמד, כתובה ביקורת קשה על התנהלותו מול הרפורמים וכן על פסיקות מסוימות שלו. כתוב שם שמי שרוצה ללמוד הלכה עליו "לחפש את מבוקשו בספרים אחרים, הנאמנים לדרך הפסיקה המקובלת". יש כאן ביקורת קשה מאד על הרב מלמד ע"י רבנים רבים, שחלקם גדולים ממנו בתורה ובפסיקה.
אבל בהמשך הכתבה בערוץ 7, מובאים דברי הרב מדן על הסוגיה. הרב מדן מבין את הביקורת על הרב מלמד, אך לא מוכן לקבל את הדרך. "הדרך הזאת לא מוסיפה כבוד או אהבה לתורה בעיני העם" ובהמשך "גם מצוות ואהבת לרעך כמוכך צריכה להיות מורגשת". הרב מדן ממשיך ואומר, שמותר לחלוק על פסיקה, אבל "לא להוציא ספרים מחוץ לבית" והוא קורא במפורש לא לעשות חרם על הרב מלמד.
לסיכום דברי הרב מדן: אין לעשות חרם, אין להוציא ספרים מהבית, ודרך כזו לא מוסיפה כבוד לתורה. יש לנהוג כלפי מי שאתה חולק עליו בהלכה בדרך של ואהבת לרעך כמוך.
כעת נבחן, האם הרב מדן עומד בקריטריונים הללו בעצמו, וכיצד הוא הגיב בעבר לספר הלכה שלא מצא חן בעיניו.
לפני למעלה מעשר שנים, הרב יצחק שפירא והרב יוסף אליצור הוציאו ספר הלכתי, "תורת המלך" עם פסקים מנומקים לפי הכללים המקובלים של ההלכה, בענייני היחס לערבים ולאויבים. הרב שפירא והרב אליצור הם בהחלט תלמידי חכמים יראי שמיים, כמו שהרב מדן כתב על הרב מלמד.
הרב מדן לא אהב את הספר תורת המלך, אבל תגובתו היתה קיצונית הרבה יותר ממכתב הרבנים נגד הרב מלמד. באתר כיפה, ציטטו את הרב מדן בשיעור שנתן לישיבה, וכך הוא אמר:
"זה ספר מאתגר שנכתב על ידי תלמידים ברמה, ודווקא בגלל זה יש לשרוף אותו ואפילו לפסול את הרב שפירא מלהורות הלכה בישראל". לא יאומן. הרב מדן לא אומר להוציא את הספרים מבית המדרש בלבד, אלא לשרוף אותם!!
בנוסף, הוא אומר שיש לפסול את הרב יצחק שפירא מלהורות הלכה!! כלומר גם פסל את הרב באופן אישי.
אבל כאן הבן שואל, והרי הרב מדן אמר שאין זה כבוד לתורה, ואין זה ואהבת לרעך כמוך, ושרבנים צריכים לחלוק עניינית, לא?
אז זהו. לצערי יש כאן מוסר כפול. מה שמותר לרב מדן, אסור לרבנים אחרים. אם הרב מדן חושב שיש ספר שהוא לא טוב או מהווה סכנה – מותר לו לומר שהוא פסול, שיש לשרוף אותו ולפסול גם את הרב שכתב אותו. אבל לרבנים אחרים, שחושבים שיש סכנה לדעתם, בספרי הלכה של הרב מלמד, או בהתנהלותו מול הרפורמים – להם אסור לנהוג כך.
(דרך אגב, הרב פויירשטיין מרבני צוהר, פרסם לא מזמן שהוא מוציא את ספרי הרב טאו מביתו. כלומר, הוא עשה מה שהרב מדן אמר שלא לעשות, שאין להוציא ספרים מהבית, ואין זה ואהבת לרעך כמוך. אבל הרב מדן לא כתב ביקורת שום ביקורת על הרב פוירשטיין, למרות שהוא לא עומד בקריטריונים הנ"ל של הרב מדן).
לסיכום, הרב מדן, לא יכול להיות נאה דורש ולא נאה מקיים. הוא לא יכול לבקר רבנים, על התנהגות מסוימת, בעוד שהוא עצמו עשה בדיוק אותו דבר, ואף בצורה חמורה יותר, כאשר הוא חשב שספר מסוים או רב מסוים הם סכנה לציבור.