הצתת רכב של יהודי בשכונת שמעון הצדיק
הצתת רכב של יהודי בשכונת שמעון הצדיק צילום: באדיבות המצלם

חשיפת ערוץ 7: משרד המשפטים מודה כי באופן שיטתי לא מייחסים מניע גזעני לנאשמים בהצתה מכוונת, גם כשהמשטרה פתחה תיק חקירה בחשד למניע לאומני, וזאת רק מפני שמדובר בעונש חמור.

בתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש ארגון 'בצלמו' נמסר ממשרד המשפטים כי "ככלל, לא מייחסים מניע גזעני לפי סעיף 144ו לחוק העונשין בעבירות הצתה, שכן העונש בגין עבירה זו הינו גבוה מ-10 שנים".

הסעיף המדובר קובע כי "העובר עבירה מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר".

העונש הקבוע להצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין, ללא מניע גזעני, נע בין עד 15 שנה לעד 20 שנה, תלוי בנסיבות. משרד המשפטים הודה כי למרות שאפשר לייחס לחלק מהנאשמים מניע גזעני לפי סעיף 144ו' לחוק העונשין, מדינת ישראל נמנעת מלעשות זאת מפני חומרת העונש.

אולם, במקרים חריגים מאוד כן הוגשו כתבי אישום על הצתה ממניע גזעני לפי סעיף 144 לחוק העונשין. בשנים 2015-2021 הוגשו בסך הכל 6 כתבי אישום הכוללים גם את עבירת ההצתה וגם את המניע הלאומני.

בין השנים 2015-2021 פתחה משטרת ישראל לא פחות מ-374 תיקים פליליים על "הצתה על רקע לאומני". מתוכם, כאמור, רק 6 כתבי אישום הוגשו לבית המשפט בצירוף עוולת ההצתה על רקע לאומני. יש לציין כי יתכן וכתב אישום אחד כולל מספר נאשמים.

כשמעמידים את 374 התיקים שנפתחו בעוון "הצתה על רקע לאומני", אל מול 6 כתבי האישום שהוגשו עם עבירה זו בפועל - ניתן לראות שמדינת ישראל אכן מסרבת באופן שיטתי להאשים במניע לאומני מציתים שעושים זאת על רקע לאומני.

יהודה פואה יו"ר ארגון בצלמו מסר: "מדובר בהפקרת חיי אזרחי ישראל בידיהם של הפורעים הערבים. לא ייתכן שערבים ינסו לרצוח יהודים על רקע גזעני ומערכת המשפט תעלים את הנושא הזה. ההצתות אינם משעמום או מרקע רומנטי אלא ניסיון לרצוח יהודים וחייבים לשים את זה על השולחן ולהכפיל את הענישה. נמשיך לפעול שכל פורע חוק יקבל את מלוא העונש ובכך תהווה הרתעה ומניעת האסון הבא".