שר המשפטים לשעבר, ד"ר יוסי ביילין, מראשי 'יוזמת ז'נבה', מספר על היוזמה אותה יציגו הוא וצוות משותף ישראלי פלשתיני לבכירים אמריקאים להקמתה של קונפדרציה ישראלית פלשתינית משותפת, יוזמה שעליה הכריז כבר בשנת 2015 וכעת הוא מקווה לקדם אותה לאחר כשנתיים של הכנה וירידה לפרטי התכנית.
עיקרו של רעיון הקונפדרציה הוא חבירה של מדינות שונות שכל אחת מהן שומרת על הריבונות והמדיניות שלה לשיתוף פעולה ברמה גבוהה כפי שהדרים מתרחשים באיחוד האירופי. ד"ר ביילין מציין בהקשר זה שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה, הבריאות, אירועי חירום ועוד ומציין כי בעוד סיוע הדדי שכזה המתרחש היום בין ישראל לרש"פ נעשה כמחווה, הרי שבתכנית הקונפדרציה מדובר במחויבות הדדית מובנית.
"התכנית מקבעת שורה של שיתופי פעולה גם בנושא הביטחוני והדבר גם מאפשר שאחרי שנקבע את הגבול בינינו לבין הפלשתינים, הישובים היהודיים ממזרח לגבול יוכלו להישאר שם בתנאי שהם חלק מהמדינה הפלשתינית, ועם זאת הם יהיו אזרחי ישראל שיצביעו לכנסת", אומר ביילין ולשאלתנו אם מדובר למעשה בתמונת ראי של העיקרון שעלה בעבר בנוסח 'ירדן היא פלשתין', כלומר שערביי יהודה ושומרון יהיו תושבי ישראל ואזרחי ירדן, הוא משיב בחיוב. אכן התבנית היא אותה תבנית, אך בהתייחס ליהודים שבשטח ולא בהתייחס לערביי האזור.
עוד מוסיף ביילין כי התכנית כוללת הקבלה שבה לאחר שיתברר מספר הישראלים המעוניינים להישאר בשטח תחת שלטון המדינה הפלשתינית, יתאפשר לפלשתינים להשאיר בשטחה של ישראל מספר זהה של פלשתינים שיהיו תושבי ישראל ואזרחי פלשתין.
בנקודה זו שאלנו את ד"ר ביילין כיצד הוא מבטיח את ביטחונם של תושבי הישובים שיישארו בשטח, והוא משיב שניסיונו הרב מלמד ש"אין לזה תשובות פשוטות. צריך לבנות מערכת של הסדרים ביטחוניים, גם בנושא המתנחלים. לא נוכל להציע להם את המעמד שיש להם היום, כלומר אבטחה של צבא ישראלי שיגן עליהם. לכן כתבנו ספר במשך שנתיים ובו אנחנו מתייחסים גם לסוגיה הזו".
"מדובר בהדרגתיות. אם נראה שמדובר ביחסים סבירים ושאין אלימות אפשר יהיה להיות ליבראליים יותר ולאבטח את המתנחלים אולי דרך גוף שלישי וכו'. מי יתקע כף לידי? אף אחד לא יתקע כף לידי. אצטרך לחשב סיכונים ובעיניי הסיכון הגדול ביותר הוא אבדן הרוב היהודי למדינה הריבונית היהודית", אומר ביילין ואנחנו שואלים על דבריו אם לא מדובר בניסוי בבני אדם, שכן אותם מאתיים אלף ישראלי שיתכן וירצו להישאר תחת שלטון פלשתיני בשל מניעים אידיאולוגיים עלולים למצוא את עצמם מותקפים או נרצחים במעשי טרור.
ביילין סבור שלא מדובר במספרים בהיקפים שכאלה, אלא בהרבה פחות ישראלים שירצו להישאר בשטח. לשאלתנו באיזה מספר מדובר להערכתו ולהערכת צוותו, הוא משיב ש"לא ניתן לדעת ולא ניתן לבדוק. האמת היא שלא בדקנו, אבל אני מניח שאם היינו בודקים הרוב היו אומרים שיישארו, אבל כשזה הופך לעובדה זה ישתנה. אם אומרים לאנשים שמתאריך מסוים לא תהיו תחת ההגנה של צה"ל אנשים יצטרכו לשקול מה הם עושים. השאלה היא אם לוקחים את הסיכון. הרי גם היום הם לוקחים סיכון".
לשאלת ה'ניסוי בבני אדם' שבהשארת ישראלים תחת שלטון ואחריות פלשתינית, אומר ביילין כי "גם המצב הנוכחי הוא ניסוי, גם סיפוח וגם הסכם עם מצרים או עם ירדן הם ניסוי. אפשר היה לשלול גם את ההסכמים הללו באמירה שזה ניסוי".
ביילין מבין את החשש מאותו ניסוי והשלכותיו, אך לטעמו הניסוי של השארת המצב מבטיח את אבדן הרוב היהודי בישראל והוא מתקשה להבין כיצד אנשים ציונים אינם רואים בשאלה זו שאלה מרכזית שיש לתת עליה את הדעת. העלינו בפניו את השערה שגם בימין לא מזלזלים בחשש הזה, אך יש שם מי שמתכנן מענה מדיני ארוך טווח לפיו יהיה ניתן לקדם תרחיש בו יקבלו הפלשתינים אזרחות ירדנית ותושבות ישראלית. על כך הוא אומר שמדובר ברעיון דמיוני וחסר סיכוי. "אנחנו מאבדים כבר עכשיו את הרוב היהודי. מעבר לכך, אנחנו יכולים להציע למישהו אזרחות של גוף שלישי? משיחות עם המלך אני יכול לומר שהוא לא מעלה את זה על דעתו. אני מכיר גם את האנשים שאומרים שבישראל יהיו לאותם פלשתינים יותר זכויות מאשר לתושבי כל מדינה ערבית, אבל אני לא רוצה לחיות במדינה שאינה דמוקרטית. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא להבטיח את המשך המדינה היהודית גם כשאני לא אהיה כאן, אבל המדינה הזו חייבת להיות דמוקרטית".
בדבריו מדגיש ד"ר ביילין כי הרעיון אותו הוא מתכוון להציג לאמריקאים אינו כולל עקירה של ישובים, גם אם יהיה מדובר בישובים קטנים שיחליטו להישאר בשטח. "אין אף אחד שייעקר", הוא אומר ומוסיף כי כעיקרון הכלל הזה יחול גם על ישוב בן 30 תושבים בסמוך לאזור ערבי צפוף כדוגמת שכם, "אבל יהיה מו"מ ואולי גורמי ביטחון יגידו שלא נוכל להשאיר דבר כזה ורוצים ריכוזים גדולים יותר, אבל כעיקרון בשיחות שלנו עם הקבוצה הפלשתינית ההצעה היא שכל מי שרוצה להישאר שיישאר".
האם יש אוזן קשבת לדרישה הזו, לנוכח דבריו של אבו מאזן שהוא לא רוצה נוכחות של שום יהודי על אדמת פלשתין? "אבו מאזן אמר הרבה דברים... אני לא מייצג את ישראל והיבא חוסייני לא מייצגת את הרש"פ. עבדנו יחד על פירוט הדבר ורבים מהפלשתינאים מבינים את הקושי בפינוי ישובים. הם מבינים שזה הופך למכשול הגדול ואם מתגברים עליו ומציעים למתנחלים להמשיך לחיות שם אם ירצו, הדבר יוכל לקרב את הסיכוי להגיע לשלום".
האם יש פרטנר בעל סמכות שיהיה נכון להסכמה שכזו? "בהסכמות שהיו ביני לבין אבו מאזן ב-95' דיברנו על פינוי מתנחלים בעזה והשארת המתנחלים בגדה. אבו עלא אמר בפומבי שהוא יכול לחיות עם זה, כך שזו לא אמירה חדשה. אמנם נאמרו דברים מאוד לא סימפטיים על ידי אבו מאזן בשנים האחרונות וגם דברים סימפטיים כמו קידוש התיאום הביטחוני. חשוב לי לשים את הדבר הזה על השולחן ולומר שאפשר להגיע להסכמות שייענו על הרבה מהצרכים של שני הצדדים".
עוד שאלנו את ד"ר ביילין - האם אין חשש ביטחוני לאזרחי ישראל מקיומה של מדינה פלשתינית של ממש על גב ההר הצופה לכל ריכוזי האוכלוסייה הישראליים, נתב"ג וכו', כאשר החזון הפלשתיני הוא עדיין מדינה מהים ועד הנהר? "יש פלשתינים כאלה ויש פלשתינים כאלה", אומר ביילין העורך השוואה בין אותם פלשתינים לישראלים שחולמים על שתי גדות לירדן, ואנחנו מזכירים שרקטות נורות רק מכיוון הפלשתינים לעברנו ולא להיפך, כלומר שהסיכון הנובע מהחלום והחזון הוא חד צדדי. ביילין מסכים לקביעה זו ומעיר ש"אנחנו לא צמחונים..". לדבריו "ההנחה היא שאם יהיה שלום ולא הסדר חלקי, הסיכון הביטחוני יהיה קטן, כפי שהיה עם המצרים והירדנים. הפלשתינים לא שונים מהם". על ההשוואה הזו אנחנו מזכירים שבעוד כאשר מצרים קיבלה עד הגרגר האחרון את סיני תמו תביעותיה הטריטוריאליות, בעוד הפלשתינים חולמים לשוב לרמלה, שייח' מוניס ואשקלון. ביילין מסרב להתייחס לפלשתינים כגוש אחר בעל תפיסה אחת. "אנחנו שומעים פלשתינים שלועגים לאמירות האלה ואומרים שהם הרבה מעבר לזה ומבינים שהדבר לא ריאלי. יש הבדל בין חמאס לפתח'".
בהקשר זה הזכרנו את הסקרים המלמדים על כיבוש דעת הקהל הפלשתינית ברחוב על ידי חמאס. האם אין בכך עדות להמשכה של התקווה והחתירה להשמדתה של ישראל. ביילין מצידו משיב כי "באותה מידה פתרון שתי המדינות זוכה לרוב יחסי הנושק לחמישים אחוז".
"העניין מאוד מורכב וצריך לחזק את הכוחות הפרגמאטיים שם ולא להגיד שכולם זהים", אומר ביילין המבקר את מהלכיו של נתניהו שלתפיסתו חיזק את החמאס והחליש את הפתח', שם נמצאים אנשים פרגמאטיים הרבה יותר שגם אם אינם צדיקים הרי שהם משתפים פעולה עם ישראל באופן רציף. "יש שיתוף פעולה בתחומי הביטחון והכלכלה, ולכן קונפדרציה כזו יכולה לסייע לנו מאוד מאוד ולהוריד הרבה דעות קדומות ותחושות של שחור ולבן".
אנחנו חוזרים לשאלת הסיכון שבהקמת מדינה פלשתינית שעשרות אחוזים ממנה תומכי חמאס והיא חולשת מגב ההר על ריכוזי האוכלוסייה הישראלית, וביילין מזכיר את התנגדותה של גולדה מאיר בוועדה המדינית של מפלגת העבודה בשנת 77' לנסיגה מסיני וקביעתה שמדובר בסיכון ביטחוני של ממש.
לקראת תום השיחה אתו שאלנו את ביילין האם לגיטימי בעיניו מהלך לוביסטי-מדיני מסוג זה מצד מי שאינם מייצגים את ממשלת ישראל או את ממשלת הרש"פ? ביילין משיב בחיוב רב: "לגיטימי מאוד. זה היתרון של דמוקרטיה שבה גם גורמים לא פורמאליים יכולים לקדם רעיונות ולשוחח עם גורמים בעולם ולהתווכח. בדיקטטורה יש רק שליט אחד או מפלגה אחת ומי שמציע הצעות נשלח לגולג".
האם מהלך כזה אינו כובל את ידיה של ממשלה נבחרת? "איך זה יכבול את ידיה?", שואל ביילין ואנחנו משיבים שאחרי שמיעת רעיונותיו עשויים האמריקאים לתבוע מממשלת ישראל לקדם מהלך דומה. הוא מצידו "מקווה מאוד שהם יעשו את זה, אבל אחרי שהם יגידו את זה ראש הממשלה יגיד 'מי זה הביילין הזה, פנסיונר שבמקרה הטוב מייצג את מר"צ".
בביקורו בארה"ב יפגוש הצוות המשותף בו חבר ביילין את מזכיר האו"ם, את וו'נדי שרמן, סגנית שר החוץ, ובבית הלבן את ברברה ליף העוסקת במועצה לביטחון לאומי בתחום המזרח התיכון.
את השיחה עם ד"ר ביילין חתמנו בשאלה מתחום אחר לחלוטין. מתוקף היותו שר משפטים לשעבר שאלנו אותו על עמדתו בסוגיית הגילויים אודות השימוש שעשתה המשטרה, כנראה באופן בלתי חוקי, בתכנת רוגלה, על מנת להביא להפללתו של נתניהו.
"אני סבור שזה יוצא מהכלל שיש לנו כלים כאלה, אבל הסכנה הנוראה של הכלים הללו שהיא שזה מפתה להשתמש בהם גם במקרים לא רלוונטיים. לכן, עקרונית, מוכרחה להיות כאן בקרה הרבה יותר משמעותית. אחת הבעיות היא שמגיעים לשופטים עם אלפי בקשות להאזנה ולחדירה, והשופטים לא יכולים באמת לבקר. צריך להיות גוף שעוסק רק בבקרה, שיהיו בו גם אנשי סייבר וגם שופטים בדימוס, שייתן אישור לכל בקשה ובקשה. אינני יודע את הפרטים של המשפט הנוכחי ולכן אני לא יכול להתייחס אליו".