סרט של שלושה ימים. שלושה ימים של חג המולד בארמון המלכותי באנגליה של שנת 1991. סיפורה של הנסיכה דיאנה שחיה בכלוב של זהב. זה לא רק הביטוי. זו המציאות.
והיא רק רוצה לברוח. מהרגע הראשון של הסרט ועד לשניה האחרונה של 117 הדקות, היא בורחת. היא בורחת מהמפגש המלכותי והמשפחתי כשהיא נוהגת לבדה לארמון, היא בורחת בכל ימי שהותה מהארמון מעוזרותיה הרבות וגם מעוזר אחד שמבין לליבה, היא בורחת לבית בו היא גדלה ובסוף היא בורחת עם ילדיה לחיי החופש. לאכול צ'יפס ועוף בלי שום גינונים.
'הכל כאן נשמע', יחזור הביטוי פעם ועוד פעם בסרט. הכל גם נראה. בכלוב הזהב שלה אפילו לראות את העולם אסור. והיא פותחת לו צוהר קטן (כמו בתמונת הסרט) .
להביט החוצה, לצאת מכל הדבר הגדול הזה שקרוי בית המלוכה. תככים, שקרים, מזימות ובגידות. הכל יש בו והיא רק רוצה לברוח. זהו סיפור על דיאנה האחרת. לא זו ששמה מלכותי אלא שם המשפחה האמיתי. ספנסר. הצילומים מרהיבים. המוסיקה מתנגנת בעוצמות שלא הכרתם. קולות הנגינה בוקעים רקיעים.
השנה היא כאמור 1991. נישואיהם של הנסיכה דיאנה והנסיך צ'ארלס, הזוג המפורסם בעולם, התקררו כבר מזמן. על אף השמועות על רומנים מחוץ לנישואים ועל גירושים קרובים, ואולי דווקא בגללן, חגיגות חג המולד באחוזה הכפרית של המלכה מתנהלות כרגיל ובמלוא הכוח – הארוחות המפוארות, השמלות הנוצצות ומסעות הציד המסורתיים. דיאנה, בשלב הזה, כבר יודעת לשחק את המשחק. אבל השנה, הכול שונה.
סרטו החדש של פבלו לרין, מביא את גרסתו למה שאולי קרה בימים הגורליים ההם ב-1991, ומספק הצצה נדירה לחייהם של בני משפחת המלוכה הבריטית.
סגנונו הייחודי, צילום עוצר נשימה, פסקול מרהיב ומשחק יוצא דופן של קריסטן סטיוארט בדמותה של דיאנה (שרבים חוזים כי התפקיד הזה יזכה אותה באוסקר הראשון שלה) – הופכים את "ספנסר" ליצירה קולנועית מפעימה, מהפנטת וחד פעמית.
סיפור שחובה לראותו רק כדי להיכנס פנימה לתוך עולם המלכות השקרי, הלא נאמן והכל כך סגור כדי של יראו ולא ישמעו. נקי, איכותי, מהנה ומרתק.