מבנק ישראל נמסר, כי הפחתת הריבית התאפשרה על רקע הציפיות הנמוכות לאינפלציה לשנה הקרובה, המשך הרגיעה בשוק מטבע-חוץ ובשוקי הכספים וההון, והירידה בקצב עליית המחירים בפועל.
בחודשיים האחרונים התייצבו הציפיות לאינפלציה לשנה, הנגזרות משוק ההון, והן נמצאות מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (1 עד 3 אחוזים). הציפיות לאינפלציה לשנה השניה ואילך המשיכו לרדת והן נמצאות כיום בתחום העליון של היעד.
הערכות החזאים הפרטיים לאינפלציה לשנה קדימה נמצאות בתחום שבין 1 ל-2 אחוזים, ומודלים שפותחו בבנק ישראל מצביעים על האפשרות להשיג את יעד האינפלציה לשנה הנוכחית ולשנה הבאה, תוך המשך הפחתת הריבית של בנק ישראל.
עוד נמסר, כי מדיניות הריבית מכוונת להשגת יציבות מחירים לשנה הקרובה ולשנים הבאות.
ירידת הסיכון התבטאה בשווקים בהתחזקות השקל בחודשים האחרונים, ובהמשך הירידה בשערי הריבית על איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות לטווח ארוך, לרמה של כ-8.0 אחוזים לעומת כ-11.7 אחוזים בפברואר, וירידה של למעלה מ-1% בתשואה על איגרות החוב הממשלתיות הצמודות ל-10שנים, לרמה של 4.7 אחוזים באותה תקופה.
הפתחויות אלה מוסברת בעיקר בהקטנת אי-הוודאות הפוליטית האזורית עם סיום המלחמה בעיראק, באישור הערבויות על-ידי ממשלת ארצותה ברית וכחלק ממגמה כלל-עולמית של ביקוש לאיגרות חוב בשווקים מתעוררים.
עם זאת קיימת עדיין אי-ודאות ונראה כי למרות הקיצוץ התקציבי עם אישור התכנית הכלכלית, הגרעון השנה ובשנים הבאות יהיה גבוה באופן משמעותי מהתוואי אשר נקבע על-ידי הממשלה. תסריט זה, אם יתממש, לא יאפשר לריבית לטווח ארוך למצות את פוטנציאל הירידה שלה, הנדרש כדי לעודד השקעות וצמיחה במשק ויכל, בנסיבות מסויימות, להוות אף מקור לחוסר יציבות.
בבנק ישראל מציינים כי, אמנם, התכנית הכלכלית עוצרת את הידרדרות המצב הפיסקאלי, ואולם ההשלמה עם גרעון ממשלתי שבין 5% ל-6% מהתוצר בשנת 2003 והערכות דומות לגבי הגרעון בשנת 2004, הגבוהים בכל קנה מידה בינלאומי, אינם מבטיחים התכנסות לתוואי יורד של הגרעון ומשקל החוב בתוצר, ואינם עומדים בהחלטת הממשלה לדבוק בתוואי יורד של הגרעון משיעור של 3% ב-2003 לשיעור של 1% בשנת 2007. על הממשלה, איפוא, בתכנון תקציבה לשנת 2004, לחזור
ליעדי הגרעון שנקבעו ולתוואי יורד של יחס החוב לתוצר.
עוד צויין, כי עלייה בחוב משמעותה גידול בנטל המיסים בעתיד. בבנק ישראל מדגישים כי משמעת תקציבית היא תנאי הכרחי ליכולת להעביר מקורות מהחסכון הפרטי להשקעות ולאשראי במשק, להמשך הירידה בריבית לטווח ארוך על איגרות החוב הממשלתיות, ובעקבותיה - לירידת הריבית על האשראי להשקעות ולמשכנתאות, החשובה לחידוש הצמיחה ולעידוד התעסוקה.
בבנק ישראל מסבירים, כי המשך הורדת הריבית לטווח קצר, תוך שמירה על יציבות המחירים, תלוי במידה רבה ביכולתה של הממשלה לקיים משמעת תקציבית תוך חזרה לתוואי פוחת של גרעון וחוב, הדרושה גם לחיזוק המערכת הפיננסית.
בנק ישראל עוקב אחרי התפתחות שער החליפין, ובמיוחד בוחן את השלכותיו על קצב האינפלציה, אך בבנק מזכירים, כי שער החליפין, ברמה כזו או אחרת, מגמתו או התנודתיות בו, אינם מהווים, כשלעצמם מטרה למדיניות המוניטרית.
בחודשים האחרונים ניכרת תנודתיות גבוהה בשוק המתבטאת בעלייה בפרמיית הסיכון, כפי שהיא נגזרת מהאופציות שקל-דולר שמנפיק בנק ישראל, וכן בעלייה בתנודתיות היומית ובמרווחי הקניה והמכירה של מטבע חוץ בבנקים. בבנק ישראל מזכירים, כי שוקי מטבע חוץ בעולם מאופיינים בתונדתיות רבה, לעיתים תוך שינויים חדים במגמה, והשוק בישראל, שרמת התפקוד בו גבוהה, דומה מבחינה זו לשווקים הבינלאומיים.
בנק ישראל הודיע, כי ימשיך לעוקב אחר ההתפתחויות בשווקים במטרה להבטיח משירה על קצב האינפלציה בתחום המוגדר כיציבות מחירים תוך חיזוק היציבות הפיננסית. בכפיפות לכך יפעל הבנק כדי לתמוך במדיניות לעידוד התעסוקה ולקיצור תקופת ההאטה במשק.
יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, מברך על הורדת הריבית. לדבריו, "הורדת הריבית חשובה בראש ובראשונה לשכבות הביניים ולשכבות החלשות המשלמות את מחיר האוברדרפט בבנק, מחירי הריבית קשים מנשוא עבור משקי הבית הפרטיים".
פרץ קורא לראש הממשלה, אריאל שרון, ולשר האוצר, בנימין נתניהו, להקים קבינט חברתי-כלכלי, בהשתתפות האוצר, בנק ישראל, ההסתדרות והמעסיקים, במטרה להעמיד את הצמיחה ואת המאבק באבטלה בראש סדר העדיפויות הלאומי.
(ע,ב)
בחודשיים האחרונים התייצבו הציפיות לאינפלציה לשנה, הנגזרות משוק ההון, והן נמצאות מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (1 עד 3 אחוזים). הציפיות לאינפלציה לשנה השניה ואילך המשיכו לרדת והן נמצאות כיום בתחום העליון של היעד.
הערכות החזאים הפרטיים לאינפלציה לשנה קדימה נמצאות בתחום שבין 1 ל-2 אחוזים, ומודלים שפותחו בבנק ישראל מצביעים על האפשרות להשיג את יעד האינפלציה לשנה הנוכחית ולשנה הבאה, תוך המשך הפחתת הריבית של בנק ישראל.
עוד נמסר, כי מדיניות הריבית מכוונת להשגת יציבות מחירים לשנה הקרובה ולשנים הבאות.
ירידת הסיכון התבטאה בשווקים בהתחזקות השקל בחודשים האחרונים, ובהמשך הירידה בשערי הריבית על איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות לטווח ארוך, לרמה של כ-8.0 אחוזים לעומת כ-11.7 אחוזים בפברואר, וירידה של למעלה מ-1% בתשואה על איגרות החוב הממשלתיות הצמודות ל-10שנים, לרמה של 4.7 אחוזים באותה תקופה.
הפתחויות אלה מוסברת בעיקר בהקטנת אי-הוודאות הפוליטית האזורית עם סיום המלחמה בעיראק, באישור הערבויות על-ידי ממשלת ארצותה ברית וכחלק ממגמה כלל-עולמית של ביקוש לאיגרות חוב בשווקים מתעוררים.
עם זאת קיימת עדיין אי-ודאות ונראה כי למרות הקיצוץ התקציבי עם אישור התכנית הכלכלית, הגרעון השנה ובשנים הבאות יהיה גבוה באופן משמעותי מהתוואי אשר נקבע על-ידי הממשלה. תסריט זה, אם יתממש, לא יאפשר לריבית לטווח ארוך למצות את פוטנציאל הירידה שלה, הנדרש כדי לעודד השקעות וצמיחה במשק ויכל, בנסיבות מסויימות, להוות אף מקור לחוסר יציבות.
בבנק ישראל מציינים כי, אמנם, התכנית הכלכלית עוצרת את הידרדרות המצב הפיסקאלי, ואולם ההשלמה עם גרעון ממשלתי שבין 5% ל-6% מהתוצר בשנת 2003 והערכות דומות לגבי הגרעון בשנת 2004, הגבוהים בכל קנה מידה בינלאומי, אינם מבטיחים התכנסות לתוואי יורד של הגרעון ומשקל החוב בתוצר, ואינם עומדים בהחלטת הממשלה לדבוק בתוואי יורד של הגרעון משיעור של 3% ב-2003 לשיעור של 1% בשנת 2007. על הממשלה, איפוא, בתכנון תקציבה לשנת 2004, לחזור
ליעדי הגרעון שנקבעו ולתוואי יורד של יחס החוב לתוצר.
עוד צויין, כי עלייה בחוב משמעותה גידול בנטל המיסים בעתיד. בבנק ישראל מדגישים כי משמעת תקציבית היא תנאי הכרחי ליכולת להעביר מקורות מהחסכון הפרטי להשקעות ולאשראי במשק, להמשך הירידה בריבית לטווח ארוך על איגרות החוב הממשלתיות, ובעקבותיה - לירידת הריבית על האשראי להשקעות ולמשכנתאות, החשובה לחידוש הצמיחה ולעידוד התעסוקה.
בבנק ישראל מסבירים, כי המשך הורדת הריבית לטווח קצר, תוך שמירה על יציבות המחירים, תלוי במידה רבה ביכולתה של הממשלה לקיים משמעת תקציבית תוך חזרה לתוואי פוחת של גרעון וחוב, הדרושה גם לחיזוק המערכת הפיננסית.
בנק ישראל עוקב אחרי התפתחות שער החליפין, ובמיוחד בוחן את השלכותיו על קצב האינפלציה, אך בבנק מזכירים, כי שער החליפין, ברמה כזו או אחרת, מגמתו או התנודתיות בו, אינם מהווים, כשלעצמם מטרה למדיניות המוניטרית.
בחודשים האחרונים ניכרת תנודתיות גבוהה בשוק המתבטאת בעלייה בפרמיית הסיכון, כפי שהיא נגזרת מהאופציות שקל-דולר שמנפיק בנק ישראל, וכן בעלייה בתנודתיות היומית ובמרווחי הקניה והמכירה של מטבע חוץ בבנקים. בבנק ישראל מזכירים, כי שוקי מטבע חוץ בעולם מאופיינים בתונדתיות רבה, לעיתים תוך שינויים חדים במגמה, והשוק בישראל, שרמת התפקוד בו גבוהה, דומה מבחינה זו לשווקים הבינלאומיים.
בנק ישראל הודיע, כי ימשיך לעוקב אחר ההתפתחויות בשווקים במטרה להבטיח משירה על קצב האינפלציה בתחום המוגדר כיציבות מחירים תוך חיזוק היציבות הפיננסית. בכפיפות לכך יפעל הבנק כדי לתמוך במדיניות לעידוד התעסוקה ולקיצור תקופת ההאטה במשק.
יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, מברך על הורדת הריבית. לדבריו, "הורדת הריבית חשובה בראש ובראשונה לשכבות הביניים ולשכבות החלשות המשלמות את מחיר האוברדרפט בבנק, מחירי הריבית קשים מנשוא עבור משקי הבית הפרטיים".
פרץ קורא לראש הממשלה, אריאל שרון, ולשר האוצר, בנימין נתניהו, להקים קבינט חברתי-כלכלי, בהשתתפות האוצר, בנק ישראל, ההסתדרות והמעסיקים, במטרה להעמיד את הצמיחה ואת המאבק באבטלה בראש סדר העדיפויות הלאומי.
(ע,ב)