ילדים ברשת
ילדים ברשתצילום: איסטוק

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם אחר הצהריים (שני) דו"ח מיוחד בנושא "הגנה על קטינים במרחב המקוון".

עיקרי הדו"ח:

  • היעדר מדיניות לאומית: הגופים הבין-לאומיים העוסקים בנושא וכן החלטת הממשלה משנת 2016 עמדו על הצורך בגיבוש מדיניות לאומית לשם התמודדות יעילה עם האתגרים הכרוכים בהגנה על קטינים במרחב המקוון. נמצא כי נכון לאוקטובר 2021 לא גובשה על ידי ועדת ההיגוי הבין-משרדית מדיניות לאומית. בהיעדר מדיניות המגדירה יעדים לאומיים, הקובעת תחומי פעילות ויעדים ברורים לכל אחד מבעלי העניין הפועלים בתחום, המגדירה את קהלי היעד שיש לפעול מולם, והמתייחסת למשאבים ולתקציבים הנדרשים להגשמתה בטווח הקצר והארוך - נפגעת היכולת להתמודד עם הנושא באופן מיטבי.
  • היכרות עם מוקד 105: מסקר HBSC משנת 2019 עולה כי מרבית הילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת (70%) לא דיווחו על כך לשום גורם. מנתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו בסקר (41%) לא שמעו על המוקד. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 עלה כי 51% מההורים שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד.
  • מענה בשפה הערבית: אחת מכל עשר פניות למוקד 105 היא בשפה הערבית. בין פניות אלה - פניות הנוגעות להפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני או כאלה העלולות להביא לפגיעה בקטין בשל צילום שאינו תואם את דפוס הלבוש או ההתנהגות בחברות שמרניות. נכון לאוגוסט 2021 לא היו במוקד שוטרים דוברי ערבית. כדי לתת מענה לפניות אלו נעזרו במוקד בנציגת משרד החינוך ובשוטרים דוברי ערבית ממחוזות שונים שהתנדבו לסייע. נכון לנובמבר 2021 משרתת במוקד שוטרת אשר עברה הכשרה בת כמה חודשים באולפן ללימוד השפה הערבית. פתרונות אלו אינם מיטביים.
  • פנייה מקוונת: ילדים ובני נוער פעילים ברשת ומתקשרים לרוב באמצעות יישומים למיניהם (כגון צ'ט ווטסאפ). בסקר שנערך הביעו כ-45% מהם העדפה לפנייה בדרך מקוונת במקרה של פגיעה ברשת. למרות זאת, נכון לנובמבר 2021 הדרך היחידה לפנייה למוקד היא טלפונית.
  • היעדר נתונים בדבר פניות שהמוקד העביר לטיפול תחנות המשטרה: 56% מהפניות למוקד מסווגות כאירועים הכוללים היבטים פליליים. אירועים אלו מועברים על פי רוב לטיפול תחנות המשטרה. נמצא כי אין בידי המוקד או המטה הלאומי או המשטרה נתונים על מספר הפניות שהעביר מוקד 105 לטיפול תחנות המשטרה לאורך השנים.
  • הערכת תועלת הפעולות שהמוקד מבצע בהיבט האכיפתי: המוקד מבצע פעולות כגון איתור חשודים והוצאת צווים במטרה לסייע לתחנות לטפל בתיקי החקירה. נמצא כי המוקד אינו מקבל באופן שיטתי וסדור היזון חוזר מהתחנות בנוגע לפניות שהעביר אליהן, שעניינן חשש לעבירות נגד קטינים במרחב המקוון (לדוגמה - אם נפתח תיק פלילי, אם התיק נסגר, ואם כן - באילו עילות, ובאילו קשיים נתקלו החוקרים).
  • השוואה בין תיקי חקירה שנפתחו בתחנות לבין כאלה שקדמה לפתיחתם פנייה למוקד 105: משרד מבקר המדינה קיבל ממוקד 105 רשימה חלקית של הפניות שהמוקד הפנה לטיפול תחנות המשטרה, וניתח את אופן הטיפול בתחנות בתיקים אלו. ניתוח הנתונים מעלה צורך בבחינה יסודית של תועלת הפעולות שהמוקד מבצע בהיבט האכיפתי, כמו גם את הצורך בבחינת קשיי הטיפול בתחנות בתיקים הנוגעים למרחב המקוון:
  • היעדר עבירה פלילית: כרבע מתיקי החקירה שנפתחו בתחנות שמקורם בפניות למוקד 105 (441 מבין 1,704) סווגו על ידן כ"תיקים כלליים", ונסגרו בעילה שהם אינם כוללים עבירה פלילית. זאת, למרות העובדה שתיקים אלו נפתחו בתחנות לאחר שבחינה ראשונית שערך גורם משטרתי במוקד 105 העלתה כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית.
  • שיעור סגירת תיקים כמעט זהה, העומד על כ-71% - 72%: חרף העובדה שבמוקד 105 מבוצעות פעולות מקדימות שמטרתן לסייע לטיפול התחנות בתיקי החקירה במרחב המקוון, שיעור סגירת התיקים כמעט זהה - בין שהתלונה נתקבלה ישירות בתחנה ובין שקדמה לה פנייה למוקד (72.3% לעומת 71%). עם זאת, קיים שוני בעילות הסגירה - שיעור התיקים הנסגרים בעילת "עבריין לא נודע" נמוך יותר בתיקים שמקורם בפניות ל-105 (כ-34% לעומת כ-51%).
  • המערכות הטכנולוגיות במוקד 105: מזה כשלוש שנים הפעלת מוקד 105 נעשית באמצעות מערכות טכנולוגיות שאינן מתאימות לצרכיו. כתוצאה מכך נפגעת איכות הטיפול באירועים, יש קושי בעריכת פיקוח ומעקב אחר הטיפול באירועים, וקיים חשש מתמיד לתקלות. נמצא כי רק באוגוסט 2020 הועבר תקציב בסך 2.7 מיליון ש"ח לפיתוח המערכות הטכנולוגיות לשם התאמתן לפעילות מוקד 105.
  • סינון תכנים פוגעניים: הוראות החוק מחייבות את ספקיות הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן על אודות קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים, ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת העלה כי במרבית המקרים (80%-100%) החברות לא עשו זאת. זאת ועוד, סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 העלה כי כשליש מההורים אינם מכירים את השירות האמור של החברות.
  • היבטי אכיפה - היעדר תמונת מצב של היקף הפשיעה במרחב המקוון: נמצא כי חרף העובדה שהיקף הפשיעה במרחב המקוון הולך וגדל אין בידי גופי האכיפה - משטרת ישראל והפרקליטות - נתונים שמהם ניתן לעמוד באופן מהימן על היקף הפשיעה במרחב המקוון ועל מגמותיה בכלל, ובאשר לקטינים בפרט. תוצאה זו נובעת משלוש סיבות עיקריות:

סיווג תיקי חקירה כ"קשורים לאינטרנט" במשטרת ישראל: המשטרה מסווגת תיקים שבוצעה בהם עבירה במרחב המקוון כ"קשורים לאינטרנט" בעת פתיחתם בתחנת המשטרה. ואולם, במקרים רבים הסיווג נעשה באופן שגוי, דבר המשליך על יכולת המשטרה לזהות תהליכים ותופעות בעולם הפשיעה המקוונת. כך למשל: מתוך 1,263 תיקים שמקורם במוקד 105, 502 (40% מהתיקים) לא סווגו בתחנות כ"קשורים לאינטרנט", הגם שזהו עצם העיסוק של המוקד.

אי סיווג תיקים כקשורים למרחב המקוון בפרקליטות: נמצא כי במערכות הממוחשבות של הפרקליטות לא קיים שדה שעניינו ביצוע עבירה במרחב המקוון, ובשל כך לא ניתן לשלוף באופן אוטומטי ממערכות הפרקליטות נתונים על תיקים שנפתחו בה בגין עבירות במרחב המקוון ועל אודות כתבי אישום שהוגשו בגינן.

היעדר מידע על אודות קורבנות קטינים במערכות הפרקליטות: נמצא כי לא ניתן לשלוף ממערכות הפרקליטות נתונים ממצים או מהימנים על מספר הקורבנות הקטינים בכלל, ועל אלו שנפגעו במרחב המקוון בפרט.

  • בחינת הטיפול המשטרתי ברשימה של חשודים בתחום פדופיליה ברשת: בשנת 2019, גובשה במשטרה רשימה הכוללת את נתוניהם של כ-190 חשודים פוטנציאלים ומעורבים בביצוע עבירות בתחום הפדופיליה ברשת, בהתבסס על המידע שהיה קיים במשטרה; החשודים סווגו לקטגוריות לפי רמת מסוכנותם. הרשימה הופצה בפברואר 2020 לכלל יחידות המשטרה. הועלה כי לכאורה, מאז הופצה הרשימה לא טיפלה המשטרה בעניינם של 31 חשודים (מבין 108 חשודים שסווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר) במישור הגלוי או הסמוי, הגם שהם סווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר.
  • הפצת תמונות וסרטונים מיניים של אדם שלא בהסכמתו - חוק הסרטונים - מודעות בני נוער: בני נוער רבים נפגעים פגיעה קשה מהפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני. חוק הסרטונים קובע כי ביצוע פגיעה כזו הוא עבירה פלילית, ועל כן בני נוער עלולים למצוא את עצמם עוברים על החוק, על כל המשתמע מכך. נתוני סקרים שנערכו מלמדים כי בני נוער רבים (כשליש מהם) אינם מודעים לחוק.
  • פערים בתחנות המשטרה: התרחבות הפשיעה למרחב המקוון מציבה בפני גופי האכיפה אתגרים כבדי משקל, ובהם כאלה הנוגעים למיצוי הראיות הדיגיטליות. נמצא כי בפעילות יחידות הזי"ט יש קשיים, כגון: עומס הולך וגובר על חוקרי הזי"ט, הנדרשים לתת מענה לכל החקירות בתחנה - דבר היוצר "פקק" בטיפול ועיכוב בחקירות; חוסר בעמדות פריקה להפקת הראיות הדיגיטליות בתחנה - דבר הגורם אף הוא לעיכוב בטיפול בראיות. בעיה זו מתחדדת לנוכח נפחי הזיכרון העצומים שיש היום לכל מכשיר, דבר המאריך את משך זמן הפריקה והפקת הראיות; מדובר בהיקף עצום של ראיות דיגיטליות המחייב אגירה מיוחדת וניתוח האורך זמן ממושך לנוכח המידע הרב שהצטבר. קשיים אלו מביאים לעיכוב בטיפול בכלל תיקי החקירה, לרבות אלה העוסקים בעבירות נגד קטינים במרחב המקוון.

נוסף על אלה הועלו פערים הנוגעים ליכולתן של יחידות הנוער בתחנות לתת מענה לפשיעה של בני נוער במרחב המקוון. בין היתר, במסמכי המשטרה צוין כי חוקרי הנוער אינם מכירים את השפה של הילדים המגיעים לחקירה; כי הם אינם מכירים במידה מספקת את המרחב המקוון; וכי אינם יכולים לחקור תיקים הדורשים משאבים רבים ומיומנות טכנולוגית.

המטה הלאומי - מוקד 105: המטה הלאומי הוא מודל ייחודי בארץ ובעולם. שיתוף הפעולה בין השוטרים ונציגי משרדי הממשלה השונים מאפשר מתן מענה הוליסטי לפגיעות בילדים ובני נוער במרחב המקוון. מטבע הדברים, מודל המשלב שוטרים לצד עובדים אזרחיים ממשרדי ממשלה שונים הוא מאתגר ודורש התמודדות עם מורכבויות הנובעות מעבודה כתף לצד כתף של עובדים מתרבות ארגונית שונה, תנאי העסקה שונים ומצריך מתן פתרונות ברמה ההיררכית בתוך מודל העבודה. המטה הלאומי השכיל להתמודד עם אתגרים שעמדו בפניו, ונדרשת חשיבה מתמדת כדי להבטיח התנהלות מיטבית במסגרת מודל זה/

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "המטה הלאומי 105 מהווה מודל יוצא דופן בתחום ההגנה על קטינים ברשת וגורמי מקצוע מכל העולם באות ללמוד עליו ואת יישומו בפועל. במוקד 105 טופלו עד היום למעלה מ-34 אלף אירועי פגיעה בקטינים ברשת, מתוכם כ-14% אירועי חירום של חשש לאובדנות והצלת חיי אדם. ליחידה 105 נזקפות הצלחות בתפיסת פדופילים ועברייני מין שפגעו במאות רבות של ילדים ובני נוער במרחב המקוון".

ממשרד החינוך נמסר: "שרת החינוך יפעת שאשא ביטון הנחתה לצאת בסקר אקלים חינוכי מקיף וחסר תקדים שכולל את כל תלמידי כיתות ה- י"א. סקר זה כולל שורה של היבטים רגשיים וחברתיים ובכלל זה גם גלישה ברשת. היקף זה נועד לתת תמונה רחבה על נושאים אלה. ככלל, המשרד מודד את היקף התופעה והמגמות בשורה של כלים בהם: סקרי אקלים וניטור אלימות".