מיכאל (מיכי) וסרטייל
מיכאל (מיכי) וסרטיילצילום: "יד-תמר"

מחלת הסרטן זוכה בעשורים האחרונים לתהודה ציבורית גבוהה ועם ההתקדמות העצומה בעולם הרפואה והטיפולים החדשניים, הפכה המחלה שבעבר נחשבה לחשוכת מרפא וזכתה ליחסי ציבור גרועים במיוחד לאחת המחלות הנחקרות והמדוברות ביותר עם סיכויי הישרדות גבוהים מבעבר.

על אף התמורות החיוביות, המציאות בשטח מעידה כי אנשים רבים עדיין מפחדים ונרתעים מהתעסקות בנושאים הקשורים במחלה המהווה עדיין את גורם התחלואה מספר אחת בישראל, כשישנם כיום כ-230 אלף חולים שמטופלים או מוגדרים כחולי סרטן מאחר וטרם עברו חמש שנים מהחלמתם, אליהם מצטרפים מדי שנה כ- 32 אלף חולים חדשים.

סיפור אחד מיני רבים הוא המקרה של אלישבע כ"ץ שחלתה ונזקקה בדחיפות לתרומת מח עצם, ומי שהתגייסה להצלתה הייתה אחותה הגדולה ממנה ב-18 שנה לאה טורס, אך כדי להפגיש בין השתיים היה צריך להפוך עולמות או יותר נכון להטיס את לאה מצ'ילה לישראל דרך כמה תחנות בדרך ובעזרת משרד החוץ ועמותת "יד-תמר" המסייעת לחולי סרטן ובני משפחותיהם. גם אחרי הנחיתה של לאה בארץ ועזיבת בעלה וילדיה בצ'ילה לזמן ממושך בראשית, היא ואחותה המשיכו לקבל סיוע קהילתי ותמיכה ממתנדבי העמותה כולל מיצוי הזכויות מביטוח לאומי. לאה, שנאלצה לשהות בארץ כמה שבועות רחוק מביתה מסכמת את המסע להצלת אחותה. "יש ביננו הבדל של 18 שנים, אלישבע היא האחות הגדולה ואני הקטנה, אך למרות המרחק הנשמות שלנו קשורות חזק. זאת זכות עצומה עבורי להציל את חייה".

ה"זכות להציל חיים"- זהו כנראה הזרז העיקרי המאפשר לאנשים להתגבר על הפחד הקמאי שלהם מהמחלה, כדי לסייע לחולים שעבורם כל יום בשנה הוא "יום הסרטן".

הסיוע לאנשים כאלה הביא את שריה כהן (29) מדריך הידרותרפיה, מאמן (קואוצ'ר) בשיטת דמיון מודרך ומתנדב ביד-תמר", לסייע למחלימים מסרטן ולבני משפחותיהם. בימיו הראשונים בעמותה חש קושי לשמור מרחק בין רגשותיו הפנימיים לתפקידו כמתנדב המלווה חולים במאבק היומיומי על חייהם. כששיתף את אנשי העמותה בקושי, התקבלה החלטה לנתב אותו למסלול תמר במשפחה במסגרתו הוא מלווה בני משפחות של חולי סרטן.

"במשפחות רבות בהן ישנו חולה סרטן, השגרה היומיומית של המשפחה כולה מתערערת, דבר שמחמיר עוד יותר את מצבם הנפשי והמנטלי המטלטל ממילא של החולה ושאר בני הבית שמצויים במציאות מורכבת; מטלות בית טריוויאליות הופכות למורכבות בהרבה, ואופרציות יומיות רגילות דוגמת הסעת הילדים מדי בוקר למוסדות החינוך או לחוגים או טיפולים שונים הופכות למורכבות ביותר. כמתנדב זכיתי לראות בשינוי המשמעותי שעבר על בני משפחת החולה בכל התחומים, וההתנדבות העניקה להם מוטיבציה ויכולת להמשיך בהתמודדות עם המצב החדש לבדם".

יו"ר ומייסד עמותת "יד-תמר" מיכאל (מיכי) וסרטייל מסביר כי "החזון המנחה אותנו הוא "להרבות חסד", ולשם כך פיתחנו שיטה מדויקת שקל להטמיע בכל קהילה עם התאמות ודיוקים בכל הארץ כי חסד מחייב ניהול ומצריך למידה. הכשרת המתנדבים מעניקה להם את ה"טיפים" הקטנים שהופכים את עזרתם לגדולה ומשמעותית תוך שימוש במשאב היקר בעולם והמצוי ביותר בישראל- הלב היהודי הרחום ששימוש נכון בו יכול לספק מענה מועיל למכלול הקשיים עמם מתמודדות משפחות החולים, לסייע להם להיאבק בסרטן-ולנצח''.