עו"ד יוסף אקרמן
עו"ד יוסף אקרמן צילום: ערוץ 7

בשבוע שעבר התקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיון על תוכנית תמ''א 52/1 שמטרתה להסדיר ''ולמשטר'' – את המחצבות לניסור אבן ביהודה ושומרון לעשרות שנים קדימה.

כידוע, חציבה היא הנזק הגדול ביותר שהאדם יכול לעשות לקרקע, כיוון שהיא בלתי הפיכה. המצב כיום בשטח הוא גרוע. ביהודה ושומרון קיימות עשרות מחצבות פלסטיניות לא חוקיות שפוצעות את הרי גב ההר ויוצרות מציאות בלתי הפיכה של מחצבות בעלות קירות בגובה עשרות מטרים שלא ניתן לשקמם. משכך ברור שהמצב אכן דורש הסדרה מיידית באמצעות תכנית מתאר ארצית (תמ"א) ליהודה ושומרון, לפי סטנדרט התכנון הישראלי. בישראל הקטנה ישנה תכנית מתאר ארצית (תמ''א 14ב) שמסדירה את כלל המחצבות בישראל.

במסגרת הדיון טען ראש המנהל האזרחי, כי מדובר על תוכנית שמקודמת בהתאם לחוק בצורה מיטבית ובהתאם לכל סטנדרט נהוג. עוד אמר במסגרת הדיון כי התכנון נעשה ''לפי שיקולים איו"שי'ם''.

המשפט הזה מגלם בתוכו את כל הרעות החולות של המנהל האזרחי האמון על התכנון ביהודה ושומרון. לתוכניות מתאר יש סטנדרטים ברורים כמו ביצוע סקרים גאולוגיים לאיתור שטחים מתאימים לחציבה, הכנת תסקירי השפעה על הסביבה, ביצוע סקרים ארכיאולוגיים בשטחים המיועדים לחציבה, הכנת תכנית חציבה פרטנית לכל מחצבה, הכנת תוכניות שיקום ועוד.

אבל כמסתכלים על התמ"א שהוגשה על ידי המנהל האזרחי ופורסמה להתנגדויות, חשכו עיני כל מי שמתעסק בנושאי איכות סביבה באיו''ש בכלל, ובהתיישבות ובמאבק על הקרקעות בפרט.

בתוכנית האמורה אין דרישה להכנת תסקירי השפעה על הסביבה כדי לבחון את הפגיעה הבריאותית והסביבתית שייצרו המחצבות, אין דרישה לסקר ארכיאולוגי באזור שיש בו ריכוז של הכי הרבה אתרים ארכיאולוגים במזרח התיכון, ואין כל דרישה לתוכנית שיקום בסוף חייה של המחצבה כפי שנהוג בכל המחצבות בישראל.

אבל אפילו את הצעד הראשון של סקר גיאולוגי שיבחן אם השטחים שמציעה התכנית לחציבה מתאימים לכך לא ביצעו. מסמכי התמ"א מראים כי ביצעו סקר באתר חציבה אחד בלבד מתוך אחד עשר אתרים הכלולים בתכנית, כאשר המרחק בין האתרים הוא עשרות רבות של קילומטרים.

ומעל לכל, התכנית אינה דורשת הכנת תב''ע ספציפית לכל מחצבה שתפתח. במילים אחרות, הבלאגן חוגג.

אינדיקציה נוספת לזלזול וחוסר הרצינות של המנהל האזרחי בנושא נסוב סביב כמות הדיונים שהיו סביב נושאים אלה. בעוד בתהליך אישור התמ''א לחציבה (14ב), התוכנית המקבילה בישראל הקטנה, נערכו עשרות דיונים עד לאישורה, בתוכנית תמ''א 52/1 נערך רק דיון אחד בלבד לתוכנית שאמורה להסדיר את כל הנושא לעשרות שנים קדימה.

אני שואל את עצמי מה הם אותם שיקולים איוש''ים שטען ראש המנהל האזרחי ובעיקר מה הם בדיוק כוללים. כמו שאמרה ח"כ אורית סטרוק בדיון, כולנו יודעים מי יפסיד מהתכנית הזו, אבל השאלה היא מי ירוויח ממנה?

כל מי שמצוי במה שקורה בשטח, יודע שיותר סביר שתחת ההגדרה של שיקולים איושי''ם נכנס, רצון לסייע לבעלי ההון הפלסטינים בשביל שקט ביטחוני. בחירה בשקט ביטחוני במחיר הרס בלתי חוזר של שדרת ההר המרכזית עבור אבן לבנייה בישראל, דרך הכשרה ותגמול של עבריינות ארוכת שנים באמצעות אישור התוכנית, תהיה בכייה לדורות.

המנהל האזרחי המופקד על שטחי יהודה ושומרון מטעם מדינת ישראל מועל בתפקידו. לא בשגגה אלא במזיד. הדבר נכון הן כלפי אזרחי ישראל והן כלפי הפלסטינים.

תחת ניהולו של המנהל האזרחי, הופך אזור יהודה ושומרון לפח הזבל של מדינת ישראל. המחצבות הן רק הסימפטום לכך.

כמויות עצומות של פסולת מסוגים שונים מוברחים ומועברים מישראל הקטנה ליהודה ושומרון, כחלק מהכלכלה הפלסטינית.

כיום המצב הוא שמדינת ישראל בפועל מוותרת על שטחי יהודה ושומרון. בכל יום יום. בין אם אתם סבורים שמדינת ישראל צריכה לספח את השטח ובין אם אתם סבורים שצריך להקים על השטח מדינה פלסטינית - זה בכלל לא משנה. מדובר על תוכנית הרס חסרת תקדים עבור כל מי שאיכות סביבה וארץ ישראל חשובה לו.

תמיד טענו מוסרית שמי שאוהב את הארץ לא פוגע בה. אז התוכנית תמ''א הזאת פוגעת בארץ בצורה אקוטית. הפרחים כאמור למנהל האזרחי.

עו"ד יוסף אקרמן, סמנכ"ל הפורום לישראל ירוקה