התחלה// לפני 40 שנה. הבת הבכורה למשה ואביבה פטרבורג. "יש לי שני אחים ועוד אחות שנפטרה והיא איתי בלב".
אבא// משה (68), איש עסקים. "אבא עושה עסקים בכל העולם, איש נדל"ן מוכשר, אומן ויזם בנשמה. ממנו לקחתי את הגישה הריאלית, להסתכל על דברים בצורה שכלתנית, מלמעלה. אבא גם מלמד להיות פתוח רגשית למה שקורה ולדבר על רגשות".
אמא// אביבה (65). הנדסאית בניין במקצועה. "אישה מיוחדת במינה, פותרת כל בעיה. מאז שאחותי נפטרה היא מתנדבת בעזר מציון באיסוף דגימות למאגר מח העצם בבקו"ם. לב ענקי, תמיד בודקת איפה אפשר לתת".
מסורת// גדלה בבית חילוני. "סבתא שלי הייתה ניצולת שואה וסבא היה הולך לבית כנסת מדי שבת, אבל אני לא ספגתי את זה כי ההורים שלי לא היו בעניין. סבתא הייתה אומרת לי 'את יכולה להיות חברה של כולם, אבל להתחתן תתחתני רק עם יהודי'. אומנם גדלתי בבית חילוני והמסורת קוימה במידה, אבל חשוב לי להדגיש שהילדים שלי כבר יאמרו שגדלו בבית מסורתי".
ניגריה// כשהייתה בת ארבע עברה עם משפחתה לניגריה בעקבות עבודתו של אביה. שם למדה בבית ספר פרטי, יחד עם ילדי הזרים. "דיברנו אנגלית. למדתי נורא מהר את השפה. היו איתי בכיתה ילדים מכל העולם, מקרואטיה, מארצות הברית, מסין. החברה הכי טובה שלי הייתה לבנונית". שמונה שנים הייתה המשפחה בניגריה. "זו הייתה ילדות מופלאה".
חוזרת// החזרה לארץ הייתה בגיל 12, היישר לרמת השרון. "זו הייתה חזרה קשוחה בשבילי. בבית הספר האמריקאי את לא מקללת, לא רצה במסדרון, קוראת למורים בשם המשפחה בלבד, מדברת רק כשפונים אלייך. ופתאום בארץ צעקות, קללות ובלגן. לקח לי כמה חודשים להתאקלם".
אובדן// כשהייתה בת 16, אחותה שרון בת השמונה נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. "המחלה התפרצה כששרון הייתה בת חמש. זה היה קשה ומורגש בבית. ההורים שלי היו עסוקים במאבק להחלמתה וכשנפטרה זה היה שבר גדול".
תיכון// למדה בתיכון רוטברג ברמת השרון. "הייתי תלמידה טובה, אבל פחות אהבתי את בית הספר. כשחזרתי מהשבעה על אחותי הפסדתי חומר לימודי במתמטיקה וביקשתי מהמורה להסביר לי. היא ענתה בחוסר סבלנות ואמרה 'זה לא שיעור פרטי'. מאז לא הייתי מוכנה יותר להיכנס לשיעורים שלה. היה לי קשה עם חוסר הרגישות וחוסר האנושיות".
אין חינוך// "כבר כתלמידה מאוד צרם לי שבתי הספר הם בתי חרושת לציונים. המורים מלמדים חומר לימודי ומעבירים ידע, אבל פחות מחנכים את התלמידים להיות בני אדם. היום לצערי המצב במערכת החינוך גרוע אפילו יותר".
מחפשת צדק// שירתה במשרד הביטחון בקריה באגף קשרי חוץ של האגודה למען החייל. עם תום השירות נסעה לטיול שורשים בניגריה ומשם חזרה ללימודי משפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי. "מקצוע המשפטים מאוד התאים לי לאופי. תחושת הצדק תמיד בערה בי. כבר כתלמידה הייתי יכולה לשבת עם היועצת ולהסביר לה איך צריך להתייחס לתלמידים".
התמחות// בהמשך עשתה התמחות במשרד עורכי הדין וייסגלס-אלמגור. באותם ימים החלו הדיבורים על הגירוש מגוש קטיף ווייסגלס, שהיה עוזרו של אריאל שרון, היה מהמובילים בגיבוש תוכנית ההתנתקות. "היו לי ויכוחים במשרד עם דובי וייסגלס עצמו ועם המתמחים האחרים על תוכנית ההתנתקות, לא הצלחתי להבין בשום אופן את ההיגיון שבה".
הכי ימין// "כשהגירוש באמת קרה וראיתי את תמונות החורבן משם, זה גמר אותי. מאז אני הכי ימין שאת יכולה לדמיין. בסביבה שלי כשאנשים מסתכלים עליי ברור להם שאני שמאלנית, ואז אני מתחילה להתווכח איתם והם לא מאמינים איך בחורה חילונית מצפון תל אביב, בלונדינית עם עיניים כחולות, יכולה להיות בעלת השקפת עולם ימנית".
החצי השני// גילי ססובר (49), שחקן, קומיקאי ויזם ישראלי. "גילי הוא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה. אחד האנשים הכי מדהימים שיש. העוגן של חיי. בעלי, אהובי והחבר הטוב שלי".
הנחת// ארבעה. הבכור גיא בן 12, מאיה בת תשע, עדי בן שש והקטנה נויה בת שלוש. "אימהות זה התפקיד הכי תובעני והכי מדהים ומרגש שיש".
מצאה בית// "אחרי הגירוש מגוש קטיף חיפשתי בית פוליטי שאדע שלעולם לא יבצע מהלכים כאלה, וגילי סיפר לי על מישהו שלא מתנצל ומדבר בצורה רהוטה גם באנגלית. הזמנו את בנט לחוג בית אצלנו והתפקדתי לבית היהודי. השילוב של אדם דתי ערכי עם איילת שקד החילונית מתל אביב היה נראה לי שילוב מנצח".
הימין החדש// "אחרי שהוכרז על הקמת הימין החדש כתבתי לבנט על נושאים שנראים לי חשובים למצע של המפלגה החדשה". בהמשך, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, הוצע לה להשתלב ברשימה של המפלגה. "תמיד הייתי מעורבת בפוליטיקה ובאקטואליה ושמחתי שאוכל להשפיע". אבל המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.
למענם// באותה תקופה פנו אליה בהצעה לנהל את עמותת 'שותפות מגן ישראלית', שפועלת לשינוי חוקתי וחברתי למען הלומי הקרב ובני משפחותיהם. "הכרתי חבר'ה הלומי קרב מדהימים. זה היה עולם מטלטל וחשוב שלמדתי מקרוב. לא נתפס איך מדינה יכולה להתייחס ככה לילדים שלה ששירתו בצבא והיו חוד החנית. בפעילות שלנו העלינו את הנושא לסדר היום הציבורי, היו הפגנות, דיונים בכנסת ועוד. הצלחנו להביא את הנושא לקדמת הבמה".
מתנגדת// בבחירות לכנסת ה-24 הייתה משובצת ברשימת ימינה לכנסת, אבל אחרי שהתבררו תוכניותיו בנט להקמת ממשלת השינוי יצאה בחריפות נגדו. "אני שמחה שלא נכנסתי לכנסת ולא הייתי חלק מהפארסה הזאת. זו ממשלה שקמה בצורה נכלולית ולא הוגנת. הייתה לנו פגישה עם בנט ואמרנו לו בדיוק מה אנחנו חושבים".
מה עם ההבטחות?// "אמרנו לבנט שלא יכול להיות שאחרי שאנחנו מתחייבים למצביעים שלא תהיה ממשלה עם לפיד ובטח לא עם עבאס, זה מה שעושים. פרסמנו מכתב מחאה שבין היתר נאמר בו: 'כל ההבטחות האידאולוגיות והערכיות נעלמו כלא היו'. הממשלה הזאת אינה משקפת בשום אופן את דעותיי ואת דרכי".
איפה החומש// לפני כשלוש שנים, בטקס קבלת החומש בבית הספר, קיבלה בתה חוברת עטופה בזהב ולתדהמתה גילתה שהדפים בה ריקים. "הבת שלי עמדה עם החוברת בגאווה והדפים היו ריקים, זה הכעיס אותי. החלטתי להיאבק על זה ומתברר שהיו עוד בתי ספר שלא קיבלו בהם חומשים. יש דברים שלא משחקים איתם, אחרת נאבד את הבסיס".
דור שלא מכיר// "פה בתל אביב גדל דור שבו ההורים גדלו באווירה של אנשי העולם הגדול והילדים שלהם כבר לא יודעים כלום ואין להם את מי לשאול. מה נעשה עם הדור שלא יודע לשאול? אם במערכת החינוך לא ילמדו את הבסיס שלנו, הילדים האלה לא יכירו את השורשים שלהם ואז רואים ילדים שיורדים לברלין כי המילקי שם זול יותר. הייתי צריכה להילחם כדי שהבת שלי תקבל חומש, אין שיעורי תורה. אלה הערכים הבסיסיים שלנו ודווקא את זה יש מי ששומט".
השתקה// "השתקת הערכים היהודיים בבתי הספר היא במזיד. רבים מהגופים שנכנסים לבתי הספר ממומנים על ידי ממשלות זרות וכל מיני בעלי אינטרסים, שהמטרה הסופית שלהם היא מחיקת הזהות היהודית של תלמידי ישראל והפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה".
הפורום// לאחרונה החלה לנהל את פורום הורים למען המסורת, שנלחם למען חינוך למסורת יהודית. "זה נושא שבוער בי. זה לא רק הטשטוש של הזהות היהודית בבתי הספר והגנים אלא גם טשטוש המגדר. התנועה הפרוגרסיבית הורסת את החברה בישראל. היא נכנסת לבתי הספר באמצעות כל מיני סוכני שינוי ומנסה לערער את כל היסודות".
הורים, תתעוררו// "אנחנו בפורום מנסים להעיר את ההורים מהתרדמת. תתעוררו ותתחילו לבדוק מה קורה עם הילדים שלכם בבתי הספר. לא מספיק לשאול את הילד 'איך היה היום', אלא תבדקו מה הוא באמת לומד ומה לא".
מסרים אחרים// "מעבירים לילדים שלנו תוכניות ותכנים שעטופים בצלופן נורא יפה של הכלה, קבלת האחר או שוויון מגדרי - כל מיני מילים גבוהות ונעימות. אבל בתכל'ס יש שם חינוך מחדש לערכים שההורים לא בהכרח מסכימים איתם או שבהכרח לא מסכימים איתם, ואם לא נהיה עם היד על הדופק אי אפשר יהיה לעצור את זה".
להבין למה// "הורים, לכו לבית הספר ותגידו 'אני רוצה שיעור תנ"ך או יהדות לילד שלי'. אם אפשר ללמוד שמונה שעות שפה ושמונה שעות חשבון, אפשר למצוא שעה לתנ"ך. איזו הצדקה יש לנו להיות דווקא פה אם לא השורשים היהודיים שלנו? חייבים להילחם על זה שהילדים שלנו יבינו למה אנחנו פה".
החגים שלנו// "אצלנו בשכונה חגגו את ההאלווין, ליל כל הקדושים הנוצרי. כדי להתמודד עם התופעה הזאת העביר גיל בעלי שיעור לילדי השכונה על למה זה טוב להיות יהודי ולחגוג את חגי ישראל. זה עורר הרבה אמוציות והיו שתקפו אותנו על זה, אבל אנחנו מאמינים שזה קול שחשוב שיישמע".
אם זה לא היה המסלול// "אני מאמינה שכל מסלול החיים הוא בהשגחה פרטית, צריך רק לבחור לעשות בו טוב ולהשפיע לטובה".
במגרש הביתי:
הבוקר שלי// "היום שלי מתחיל בשש וחצי בבוקר. אני מכינה את ארוחת הבוקר עם הכריכים לילדים, אנחנו מארגנים את הקטנים ולוקחים אותם לבית הספר ולגנים". הולכת לישון בחצות.
פלייליסט// "במשפחה אנחנו מאוד אוהבים את התקווה 6 ואת ישי ריבו".
השבת שלי// "השבת בשבילי היא המשפחתיות. לפני כשש שנים התחלנו ללמוד קבלה ופנימיות התורה, והשבת היא קודש בשבילנו וזמן שמוקדש למשפחה".
דמות מופת// דבורה הנביאה, "שמגלמת את מהותה של האישה ככוח מניע שדוחף לשינוי חיובי ומעניק עוצמה וביטחון לסביבה".
מפחיד אותי// "בעיקרון אין בי פחד. אני מאמינה שאין רע יורד מלמעלה ובטוחה שהקב"ה מסובב את העולם ואין עוד מלבדו".
משאלה// "שעם ישראל יצא מחוזק ומאוחד מהתקופה החשוכה הזאת".
כשאהיה גדולה// "חולמת להשפיע על החינוך בישראל ולהצליח לקרב יהודים רבים למסורת המופלאה שלנו".
לתגובות:rivki@besheva.co.il