עיתונאי 'הארץ' צבי בראל פרסם היום (רביעי) מאמר דעה בעיתון 'הארץ' בו הוא משווה את ההסכם של הממשלה עם תושבי אביתר להסכם שנחתם בכפייה עם אנשי מאפיה.
"על פי המתווה שנחתם ביולי נקבע כי בתי המגורים לא ייהרסו, המדינה תבדוק את מעמד הקרקע, ואם יימצא שאדמות אלו או מקצתן הן "אדמות מדינה", תוקם עליהן ישיבה ואחרי כן יולבן המאחז, כדרך שכל פשעי הבנייה של המתנחלים מולבנים", כתב בראל.
לדבריו, "אמנם הסכמים צריך לקיים, אבל לא את אלה שראשיתם בפשע ושהושגו בכפייה. גורמי הביטחון לא ידעו על הדייסה שמתבשלת מאחורי גבם והזדרזו להזהיר מפני תסיסה צפויה בגדה אם לא יפונה המאחז מיד עם הקמתו. וגם ארה"ב הוסיפה את מנת האיום שלה. אבל מיהם כל אלה לעומת דגל ישראל שיונף על גבעת טרשים נוספת".
"ה'הסכם' בין מתנחלי אביתר לכמה משרי הממשלה דומה לארכה שגובי חובות מטעם המאפיה מעניקים לבעלי עסק", כתב. "הם יעזבו במנוחה את הבעלים לתקופת זמן קצובה עד שיסדיר בעל הבית את העברת הבעלות על שמם. הוא יכול רק לבחור אם לעשות זאת בדרך הקלה — לחתום על שטר העברת בעלות ולספק להם שירותים, אבטחה, חשמל ומים — או בדרך הקשה, לשלוח צבא, להתעמת ולמוטט את הקואליציה. בין כך ובין כך, הטרש יהיה שלהם להצמיח בו נערי טרשים".
"הממשלה, כצפוי, בחרה בדרך הקלה ופתחה לפני המתנחלים נתיב הברחה חוקי", הוסיף בראל. "התוצאה תהיה אחת, כמו בחומש כן באביתר, מה שלא יינתן למתנחלים גם לא יושאר בידי בעליה החוקיים של הקרקע, ומה שאינו חוקי יהיה לחוקי".