סדר בוקר במדרשה התיכונית אפיקים בגבעת וושינגטון
סדר בוקר במדרשה התיכונית אפיקים בגבעת וושינגטוןצילום: לירון מולדובן

מדרשה תיכונית לבנות בכיתות ט'-י"ב ובמרכזה בית מדרש עם לימוד תורה מעמיק, חברותות, סדר בוקר וסדר ערב, לצד לימודי הבגרות ומגמות מדעיות, פתחה את שעריה בתחילת השנה האחרונה וכבר מעוררת הדים וסקרנות רבה בקרב בנות המגזר. הכירו את מדרשת אפיקים בגבעת וושינגטון בהובלת הרבנית מרים רייסלר. נעמה וילר, תלמידת כיתה י"א במדרשה: "אנחנו מתחילות בשבע בבוקר ומסיימות בתשע בערב, והיום שלנו מתרכז סביב בית המדרש. זה פשוט דבר קסום"

***

קשה לדמיין אדם שבעקבות פוסט

בפייסבוק מחליט לעזוב הכול ולהעתיק

את מקום מגוריו למדינה אחרת, ויותר

קשה לדמיין שעושה זאת נערה בת 16 .

אבל זהו סיפורה של נעמה וילר. לפני

כעשרה חודשים, במהלך גלישה בפייסבוק, היא

נתקלה בפרסומת שהזמינה אותה להצטרף למסלול

ייחודי של מדרשה תיכונית. את הקונספט היא לא

הכירה, ולא סתם, הוא פשוט לא היה קיים לפני כן.

אבל הרעיון קנה אותה. אלא שאז התעוררה בעיה:

נעמה גרה בשוויץ, ואילו המדרשה בישראל ומיועדת

לבנות כאן בארץ.

אחרי בדיקה שעשתה היא החליטה להגיע ארצה

ולהצטרף למדרשה התיכונית אפיקים כ"חוצניקית"

היחידה לצד תיכוניסטיות ישראליות שהצטרפו גם

הן לתוכנית החדשה. "בלי אפיקים לא הייתי מגיעה

משוויץ, אלא הייתי נשארת שם ומסיימת שם את

הבגרויות. מה שיש באפיקים זה מה שרציתי במשך

כל כך הרבה שנים", היא מספרת.

מה משך אותך בתוכנית הזאת?

"הרבה מאוד שנים חיפשתי מסגרת שבה אוכל

להתעמק יותר בתורה לצד השלמת לימודי הליבה

באופן האפקטיבי ביותר. מקום רציני. המדרשה

התיכונית אפיקים מאפשרת בדיוק את זה. אנחנו

מתחילות בשבע בבוקר ומסיימות בתשע בערב,

והיום שלנו מתרכז סביב בית המדרש. זה פשוט דבר

קסום".

המדרשה התיכונית אפיקים, שעליה מדברת נעמה,

הוקמה השנה בתוך אולפנת הללי בגבעת וושינגטון.

מי שעומדת מאחורי הפרויקט המדובר היא הרבנית

מרים רייסלר. בבסיס הרעיון עומד קונספט חדשני

למדי: מדרשה תיכונית. הרעיון שמאחוריה נשמע

פשוט. לקחת את קונספט המדרשות לבנות לאחר

גיל האולפנות והשירות הלאומי, ולהתאים אותו

לעולם של בנות תיכון. המושג הכי דומה שאפשר

לתת לפורמט הוא ישיבה תיכונית, אך הרבנית רייסלר

מסתייגת ממנו. אחרי הכול, ההשוואה הזאת עלולה

ליצור תמונה שגויה, לפי הרבנית רייסלר, כאילו זהו

פרויקט של התנועה הפמיניסטית.

"השיח הפמיניסטי לא באמת מעניין אותנו. לא

זו הסיבה שהקמתי את המדרשה תיכונית. המקום

שממנו אנחנו מגיעות הוא של אהבת תורה באופן

הטהור ביותר. מגיעות בנות צעירות, בגיל תיכון,

שהולכות ללמוד תורה לא בשביל להוכיח משהו

למישהו אלא כי הן פשוט אוהבות את התורה", היא

מסבירה.

אז מהי המדרשה התיכונית אפיקים, ובמה היא

שונה מאולפנות אחרות? במדרשה התיכונית

באולפנת הללי, בית המדרש הוא כיתת האם של

הלומדות בו, והוא מלא בחום של בית. הוא המקום

לתפילה, ללימודי קודש, לחברותות במערכת ומחוצה

לה, לזמן חופשי ולשיחות חברות. התלמידות שואפות

לתעודת בגרות איכותית ולשם כך לומדות מתמטיקה

ואנגלית בכל הרמות ומוסיפות מגמות במדעי הרוח

ובמדעים המדויקים, אך מרכז היום שלהן הוא סביב

בית המדרש והלימוד, התפילה והפעילות החברתית.

הלימוד בבית המדרש הוא לימוד ברמה גבוהה

שמפגיש את הבנות עם מגוון ספרים מארון הספרים

היהודי ומאפשר להן לגשת לבגרויות ברמת חמש

יחידות לימוד בכל תחומי הקודש: תנ"ך, תלמוד־

תושב"ע ומחשבת ישראל, כולל גם כתיבת עבודות

גמר.

תוכנית הלימודים במדרשה התיכונית שונה

ממקומות אחרים גם בתכנים שנלמדים בה וגם

בדרכי הלימוד. התוכנית מתחילה מתוכן לבגרויות,

כך שהבנות לומדות את ספרי התנ"ך המתאימים

לתוכנית הלימודים הארצית, את הלכות שביעית

)תוכנית צורבא( ואת מסכת סנהדרין, אך הן גם

לומדות הרבה מעבר לכך. למשל, השנה במחשבת

ישראל הן לומדות את הגותו של הרב סולובייצ'יק,

ספר המוסר 'עלי שור', כתביו של רבי נחמן, ו'שערים

בתפילה' של הרב פינקוס כהכנה לתפילה. בנוסף

לכך, בסדר ערב ובחברותות נוספות הן מחפשות

בעולם התורה את אשר חשק ליבן, ממשניות ומשנה

ברורה לכוזרי וסיפורי מעשיות, מפרשת השבוע ודף

יומי לספר החינוך וביאור התפילה. כמעט אין שיעור

בלי סדר – כלומר, לימוד בחברותא - שמקדים את

השיעור, מתוך הנחה שהתלמידות צריכות ללמוד

איך ללמוד, ותפקיד המורה הוא לקדם אותן רק לאחר

שמיצו את יכולתן בלימוד עצמי. גם, הבנות לומדות

לקרוא ולסנן בעצמן. לדוגמא, הן מכינות לשיעורי

תנ"ך בקריאת הפסוקים עם פרשנים לפי בחירתן,

מתוך השאלות שעולות להן, ומתוך רצון להכיר

באופן שיטתי את עבודתן של פרשנים שונים. דוגמא

נוספת - הן קראו את "איש האמונה" של הגרי"ד

באופן מלא ולא לפי קטעים שנבחרו עבורן, וכך הן

היו חייבות לחפש ולמצוא את העיקר בעיניהן בכתבי

הגות. התוצאה של שיטות אלו היא גם צמיחה ביכולת

הלימוד, גם שותפות מלאה באיסוף התוכני והרעיוני

מתוך הסדרים וגם חדוות לימוד. לבנות ברור היטב,

מדי יום, מה הן עושות ולמה. האתגר מחד והעבודה

עם חברות בחלק כה גדול מהיום מאידך יוצרות סיפוק

רב ושמחה גדולה.

חבורה בלימוד ספר המוסר "עלי שור".
חבורה בלימוד ספר המוסר "עלי שור".צילום: לירון מולדובן

הרעיון להקים את המדרשה התיכונית אפיקים,

מסבירה הרבנית רייסלר, נולד לאחר עשור שבו היא

רואה ביקוש הולך וגובר של בנות צעירות להקדיש

יותר ויותר זמן ללימוד תורה. היא עצמה מגיעה

עם ותק של שלושים שנה במערכת החינוך, כולל

הקמה של מערכות ותוכניות לימוד תורניות רבות.

במשך עשור היא בנתה את מדרשת אפיקים, מוסד

שמפעיל תוכניות לימודים בלתי פורמליות במהלך

השנה ובקיץ, והשנה היא זכתה להרחיב אותה באופן

משמעותי ולפתוח תחת השם 'אפיקים' מסלול

לימודים פורמלי.

לפני שהפכה את אפיקים למסלול רשמי, הלכה

הרבנית רייסלר לשורה של רבנים חשובים בציונות

הדתית והללו נתנו לה את ברכת הדרך. "זה היה להם

ברור מאליו שצריכה להיות תוכנית לימודים כזאת

ושהגיע הזמן שהיא תקום. הרב מלמד כתב את

הסכמתו לתוכנית הזאת, וחוץ ממנו קיבלתי תמיכה

מלאה מהרבה מאוד רבנים אזוריים, ר"מים ושורה

ארוכה מאוד של דמויות רבניות", היא מספרת.

עם ההסכמות הללו חיפשה הרבנית רייסלר בית

שיוכל להכיל את התוכניות הגדולות שהיו לה. את

הידע כיצד לבנות את המסלול כבר היה לה. היא לא

רק לקחה חלק בהקמתן של אולפנות ומדרשות, אלא

גם הייתה דמות מרכזית בתחומי מקצועות הקודש

בחמ"ד. היא היחידה בארץ שמגישה תלמידות

לבגרות בתלמוד, הבגרות המאתגרת ביותר בתחום

התורה שבעל פה שבה נבחנות הבנות על 22 דפים

)השנה בסנהדרין(, 70 פירושי תוספות ועוד כ־ 60

ראשונים ואחרונים. היא הייתה שותפה לפיקוח

בתנ"ך ליצירת חלק מתוכניות הלימוד בחמ"ד,

שימשה כמדריכה ארצית בתחום ובנתה תוכניות

לימוד ממוקדות בהלכה ובמחשבת ישראל למוסדות

שבהם עבדה במשך השנים.

"יצאתי לדרך לעשות שינוי כשהבנתי שבנות רוצות

תגבור תורני משמעותי, לא בתוספת של שעה או

שעתיים אלא תפיסה וחוויה אחרת - לראות שהתורה

היא ים עצום ששוחים בו שנים רבות, ושהיא גדולה

בהרבה מהלימוד לקראת הבגרות".

זה לא המקום של המדרשות שלאחר האולפנות והשירות הלאומי? הרי בשביל זה הן הוקמו.

"נכון, והמדרשות עושות עבודה חשובה מאוד, הן

מחזקות את החיבור החשוב כל כך בין תלמידותיהן

ובין תורת ה' באופן שמשפיע על החיים לטווח הארוך.

אך לא ברור למה לחכות עד אז. בנות צמאות לתורה

כבר בשנים שלפני המדרשה. זה רק מדגיש את הצורך

והחשיבות לחשוף את הבנות לעוצמות של עולם

התורה כבר בגיל התיכון".

עם התובנות הללו החליטה הרבנית רייסלר לצאת

לדרך. בהתחלה פנתה לבועז קולומבוס, המפקח על

החינוך העל־יסודי בחמ"ד. "כשניגשתי אליו אמרתי

לו שלפני עשר שנים זה עוד לא היה הזמן, אבל הזמן

עשה את שלו ועכשיו הציבור בשל למוסד שבו

הבנות יוצאות מבית המדרש ללימודי החול, ולא רק

להפך".

ומה הייתה התגובה שלו?

"הוא פשוט הסכים ואמר שצריכים לחפש

לפרויקט כזה בית. לשם כך הוא קישר אותי עם יקי

סעדה, המנכ"ל של קריית החינוך גבעת וושינגטון.

מבחינתי זה היה הנס הראשון מתוך שורה ארוכה

מאוד של ניסים שאפשרו את הקמת המדרשה

התיכונית אפיקים".

בניגוד לקולומבוס, שהכיר את פועלה של הרבנית

רייסלר מתפקידיה השונים בחמ"ד, את סעדה

היא u1502 מעולם לא פגשה לפני כן. "הפעם הראשונה

שנפגשנו הייתה באמצע השנה שעברה, זה היה

כמובן בתקופת הקורונה והיינו עם מסכות על הפנים,

כך שאפילו לא באמת ראינו את הפנים זה של זה.

באתי עם רעיון כללי, נאום נלהב בלי קישוטים,

ופשוט הרציתי לו על התוכנית שלי".

ומה הייתה התגובה שלו?

"אחרי כמה דקות הוא עצר אותי ואמר שחייבים

ללכת על זה וכמה שיותר מהר. הוא נתן בי אמון מן

ההתחלה. בעיניי זה נס נוסף".

"הרבנית מרים הגיעה אליי עם התלהבות אדירה

והיא מיד הצליחה להדביק אותי ברעיון הנפלא

הזה", מספר יקי סעדה, מנכ"ל קריית החינוך גבעת

וושינגטון. "הרי כולנו מכירים ישיבה תיכונית, כיתה

תורנית ומדרשות לבנות לאחר גיל תיכון. יש אצלנו

בגבעה שתי מדרשות לבנות מעל גיל תיכון. הרעיון

לא היה זר. אבל להביא אותו לבנות אולפנה זה משהו

שלא שמענו עליו מעולם".

את הרעיון של מרים הציג יקי להנהלת גבעת

ושינגטון שבראשה עומד מר בנצי דל.

בנצי דל וההנהלה נתנו את ברכת הדרך לקדם

את התוכנית הייחודית.

נשמע כמו סיבה טובה דווקא לחשוש מרעיון ייחודי כל כך.

"יכול להיות, אבל זה בדיוק מה שאני, בברכת

ההנהלה, עושה בשנים האחרונות בגבעת וושינגטון.

יש לנו כאן היום עשרה מוסדות שרבים מהם התחילו

באותו אופן. בית הספר לאומנויות שלנו, פרדס, נולד

לאחר שתלמיד בוגר בצלאל אמר שאנחנו חייבים

לפתוח מוסד דתי שיעשה אותו הדבר, כי אין דבר כזה

בארץ. הלכנו על זה למרות שזה כביכול היה הימור. כך

גם עם בית הספר מזמור למוזיקה שהוקם עוד קודם

והפך להצלחה מסחררת. לאחר כמה שנים הקמנו גם

את אולפנת הללי, שכולה מיועדת לאומנויות ומגיעה

להישגים כבירים. לכן להמר על רעיונות חדשניים זה

משהו שכבר טבוע בנו, וזה היה נראה לי הכי טבעי

בעולם ללכת על זה".

היו חששות אחרים?

"היה לי חשש שאולי זה יהיה קשה מדי לבנות.

יש במסלול הזה סדר בוקר וסדר ערב, תורה שבכתב

ותורה שבעל פה, לימודי תנ"ך, גמרא, אמונה, מחשבת

ישראל וכל מקצועות הקודש. בהתחלה חששתי שזה

יותר מדי והן לא יצליחו בזה, וכל כך שמחתי לגלות

עד כמה אני טועה. נפגשתי עם הבנות כמה פעמים

בחודשים האחרונים, וראיתי שבית המדרש שלהן

הוא הכיתה שלהן וגם חדר ההפסקות, שהן נמצאות

שם עד השעות הקטנות של הלילה, שהן לומדות

לחקור את המקורות ולא רק לדקלם אותם. ואת

הכול הן עושות באהבה גדולה ובהתלהבות אדירה וזה

מדהים בעיניי".

מבחינת התלמידות במדרשה זה בדיוק מה שהן

חיפשו. "זה אינטנסיבי מאוד וזה פשוט נפלא",

אומרת נעמה. "זה גם אחר ממה שחשבתי שזה יהיה.

כשהגעתי חשבתי שכל מי שתגיע ללמוד במדרשה

תהיה מאוד דומה לכל השאר, אבל כשהגעתי הבנתי

כמה כל אחת כאן היא שונה ומיוחדת".

מה זאת אומרת?

"זאת אומרת שכל אחת מגיעה עם העולם שלה

והחוויות שלה וזה מעשיר מאוד. הגיוון הזה יוצר

הרגשה, לי לפחות, שלכל אחת שאוהבת ללמוד תורה

ורוצה ללמוד תורה לעומק יש מקום".

במה זה מתבטא, הרצון ללמוד לעומק ולהשקיע בתורה?

"זה אומר שכל אחת שמוצאת זמן פנוי הולכת

לבית המדרש ללמוד כי היא רוצה ללמוד. פתאום

כולנו גילינו שכשרוצים יש הרבה מאוד זמן פנוי", היא

אומרת בחיוך.

ולצד זה, איך כל ההשקעה הזאת מסתדרת עם לימודים לבגרות בשאר המקצועות?

"מסתדרת נהדר. יש לנו את כל המקצועות בתוך

המערכת והם מקבלים מקום מרכזי, אבל הפוקוס

הוא על בית המדרש. כמו שאמרתי, פתאום את מגלה

שיש לך הרבה יותר זמן, גם ללמוד תורה, גם ללמוד

לבגרויות וגם להווי חברתי בפנימייה".

ההחלטה לצוות את המדרשה התיכונית אפיקים

לאולפנת הללי הייתה טבעית למדי, לאור המבנה של

הללי. סעדה מסביר: "הללי היא אולפנה לאומנויות.

יש בה חמש מגמות לימוד מתוגברות. זה אומר

שהבנות בכל מסלול לא עושות רק חמש יחידות

בתחום האומנות הספציפי שהן בחרו, אלא אף

מרחיבות לעשרים ושלושים שעות בשבוע. לכן

לפתוח מסלול נוסף שיעשה את אותו דבר רק בתחום

הלימוד התורני היה די פשוט. ככה יכולנו לבנות גם

תוכנית מאוד מעמיקה במקצועות הקודש, ולצד זה גם

בגרות מלאה עם חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית,

ספרות וכדומה", אומר סעדה.

הרבנית רייסלר שמחה גם בלימודי החול שהבנות

זוכות ללמוד לצד לימודי בית המדרש. "כמגזר אנחנו

מאמינים מאוד בשילוב של עולם הקודש ועולם

החול. אני לא רואה שום סתירה בין לימודי קודש

נרחבים ללימודי חול נרחבים. התואר הראשון שלי

הוא בכלל במחשבים ומדעי המוח. אני מאוד שמחה

שהבנות אצלי לומדות גם חמש יחידות בפיזיקה. שני

הדברים מאוד חשובים".

איך זה אפשרי?

"קודם כול, כמו שיקי אמר, בגלל שיש בהללי

מסלולי אומנות מעמיקים וזוהי רוח המוסד - זה עוזר

מאוד. בפועל בנינו לכל בת מערכת משלה כך שהיא

תוכל לשלב את שני הדברים בצורה הטובה ביותר.

בהסכמתם של יקי ותרצה בן יצחק, ראשת אולפנת

הללי, בניתי בקיץ את המערכת של הללי כדי שנוכל

לסנכרן טוב יותר את הדברים".

גם תרצה בן יצחק, ראשת אולפנת הללי, רואה

בחיבור בין שני המוסדות צעד מתבקש: "הרבנית

מרים הגיעה בדיוק בזמן הנכון. הפנייה שלה הייתה

באמצע ימי הסגר וכשכל המצב מסביב היה לחלוטין

חסר ודאות. למצוא בתוך כל זה קריאה נרגשת להקים

מסלול כמו המדרשה התיכונית אפיקים היה משהו

מעניין וחשוב ואני שמחה על ההחלטה לפתוח את

המסלול המיוחד הזה".

על פניו רבים ישאלו מה הקשר בין אולפנה לאומנויות ובין מדרשה תורנית.

"היה נראה לנו אך טבעי, מדויק ומשלים, החיבור

והשילוב שיש בו מכנה משותף חזק של רצינות,

איכות ועומק. הללי זה מקום שמחבק יצירה

והתחדשות. מקום של רוח חופשית ועצמאות

מחשבתית. התחברנו למצוינות, לשאיפה, לקדושה.

וזה פשוט עובד נפלא. אני מוצאת שיש כאן שער

ופתח לשותפות שתתעצם ותגדל למוסד חינוכי

המשלב בהרמוניה קודש וחול. זכינו במחזור א' של

אפיקים בחבורה של תלמידות חלוצות ואמיצות,

נבחרת איכותית שכולה מתיקות של תורה ודרך ארץ.

החיבור והשילוב מרגשים ממש".

"אפיקים זה לא מקום שסתם יושבים בו בכיתה כדי

לסמן וי שהיינו בשיעור", אומרת אילה רוט, שלומדת

גם היא במדרשה התיכונית. "זה מקום שמי שמגיעה

אליו רוצה ללמוד. זה מה שאני מרגישה u1489 בכל בוקר

כשאני קמה, ואני הולכת לישון בפנימייה בהרגשה

אדירה של סיפוק עצמי. אני מגיעה לבית המדרש

בשביל עצמי ולא בשביל המורה".

היה קשה לעזוב את החברות מהאולפנה הקודמת ולעבור לפנימייה?

"קצת, אבל ריגש אותי המשהו החדש הזה. אני גם

רציתי פנימייה, ואני רואה היום כמה זה טוב לי. גם לא

היינו יכולות ללמוד באמת לעומק בלי פנימייה. זאת

הייתה הזדמנות שאמרתי לעצמי שאני חייבת לקחת

אותה בשתי ידיים, ואני כל כך שמחה שעשיתי את

זה".

פרט לשילובים הללו, אם תשאלו את הרבנית

רייסלר מה מדגיש עוד יותר את הייחודיות של אפיקים

היא תענה שמדובר בעובדה הפשוטה שמדובר בבנות

מכיתה ט' ועד כיתה י"א שלומדות יחד בבית מדרש

בלי חלוקה לכיתות על פי גיל. "זה אחד הדברים הכי

קסומים שיש לנו. בבית ספר רגיל יש דברים שעושים

בשביל להקל על המערכת, וזה נכון והכרחי. חלוקה

לכיתות לפי גיל היא הדוגמה הבולטת ביותר לכך. אבל

יש משהו נפלא ובעיניי גם נכון יותר לאפשר לימודים

במגוון גילים. יש בנות צעירות שהכי נכון בשבילן

ללמוד עם בנות בוגרות יותר ויש כאלה שהפוך. זה

משהו שאני ממש מקווה שנוכל להמשיך איתו גם

כשנגדל. אנחנו התחלנו עם כיתה של בנות חלוצות,

ולאור הדרישה במגזר אנחנו בהחלט מצפים לגדול,

לצמוח ולהגיע להרבה יותר נערות".

נעמה, שלומדת בכיתה י"א, מחזקת את דברי

הרבנית. "זה יוצר הרגשה של משפחה ולא של כיתה.

זה גורם לנו להרגיש שהגיל של כל אחת לא ממש

חשוב, ומצד שני זה כן עדיין קיים. כמו אצל אחים.

הבוגרות יותר עוזרות לצעירות, והצעירות מסתכלות

על הגדולות ולומדות מהן. זה יוצר לנו הרגשה שכל

אחת נמצאת עם השנייה וכל אחת עוזרת לחברות

שלה".

"הדבר היחיד שקצת מבאס זה שבשיעורי תנ"ך

אנחנו לא יכולות ללמוד כולן יחד, כי זה החומר

לבגרות וכל כיתה נמצאת במקום אחר. אז בתנ"ך

אנחנו כן מחולקות לפי גיל. הלוואי שגם בזה היינו

יכולות ללמוד ביחד", מוסיפה אילה.

כבר בתקופת הרישום לשנת הלימודים

הראשונה של המדרשה הבחין סעדה במגמה

נוספת שמעידה על הפוטנציאל של המדרשה

התיכונית: "רצינו בהתחלה להתחיל עם קבוצת בנות

בכיתה ט'. אבל אז ראינו שלא מדובר רק בבנות כיתה

ט', אלא גם בבנות שישית ושביעית. כלומר נערות

שכבר למדו במוסדות אחרים, היו עם חברות שלהן

שם, חלקן כבר עמדו ממש לפני הבגרויות, והן החליטו

לעזוב הכול ולהצטרף למהלך הזה".

איך אתה מסביר את זה?

"אני יכול להגיד לך את מה שהן אמרו לי. הן

הסבירו לי שבעולם של היום הן לא מוצאות המון

משמעות בלימודים במוסדות לימוד רגילים. הן אמרו

לי שאת מה שלומדים שם הן יכולות ללמוד גם דרך

האינטרנט. הקורונה אף הדגישה את זה עוד יותר. הן

חיפשו ערך מוסף ורצו אותו בהתפתחות תורנית, ולכן

הן היו מוכנות להשאיר את החברות שלהן מאחור

ולהצטרף למדרשה התיכונית אפיקים".

אז מהן התוכניות להמשך?

"אנו עדים להתעניינות הולכת וגוברת בתוכנית

הזאת", מסכמת הרבנית רייסלר, "אנשי ונשות חינוך

מתעניינים, הורים סקרנים שואלים ובוחנים ועוד ועוד

בנות מביעות עניין ורצון להשתלב. בעזרת ה' נזכה

לראות שהדבר הזה שהתחלנו יביא להגדלת התורה,

הרחבת ציבור הבנות שחשקה נפשן בתורה, ובדרך

הרבה אור ושמחה".