ההבטחות שניתנו לציבור עם פרוץ גל האומיקרון הן שמדובר בנגיף קל יותר, שהסיכוי להגיע ממנו לתחלואה קשה ואשפוזים נמוך דרמטית. כפועל יוצא, כך הבטיחו, יירשם בגל הנוכחי מספר מתים נמוך במיוחד. היו מי שהפריזו ואמרו שאף מדובר בבשורה הטובה ביותר לעולם, שכן האומיקרון יהפוך את הקורונה לשפעת עונתית. על בסיס ההערכות הללו התקבלו ההחלטות בממשלה, וגם כשהתברר שהן רחוקות מאוד מלהיות נכונות הממשלה המשיכה לדבוק בהן. כתוצאה מהמדיניות הזאת, שהתבססה על התרחישים האופטימיים ביותר שהוצגו לממשלה, השבוע רשמה ישראל נקודת ציון עגומה במיוחד: יותר מאלף נפטרים בגל האומיקרון, בתוך 40 יום בלבד.
את אלף הנפטרים בגל הנוכחי עברה ישראל באופן רשמי רק ביום שלישי, אלא שבפועל זה כנראה התרחש מוקדם הרבה יותר. הסיבה לכך היא הבעייתיות בעדכוני הנתונים של משרד הבריאות, שקורס תחת העומס הרב שקיים במחלקות בתי החולים שאמורים להעביר את הנתונים למוקד השליטה. מדי יום בשבועיים האחרונים מתעדכן מספר הנפטרים מהימים הקודמים בעשרות מקרים נוספים. על פי ההערכות, גם בשעת כתיבת שורות אלה יש עוד כמאה מקרי מוות שטרם עודכנו במערכות של משרד הבריאות.
מספר הנפטרים בחודש האחרון אינו הנתון החמור היחיד של הגל הנוכחי, ששובר כמעט כל שיא אפשרי מתחילת המגפה. במהלך חודש ינואר שברה ישראל את שיא המאומתים היומי המקומי מאז פרוץ המגפה, ומאוחר יותר שברה את השיא העולמי של מאומתים לנפש. שיא המאושפזים הכללי נשבר גם הוא לקראת סוף חודש ינואר. השבוע נשבר שיא החולים קשה, כאשר 1,269 איש אושפזו במצב קשה בבתי החולים השונים בארץ. למעשה, השיא המפוקפק היחיד שלא נשבר הוא מספר המתים בחודש אחד, כאשר חודש ינואר הקודם עדיין מחזיק בשיא של 1,500 נפטרים. ההבדל המשמעותי בין הגלים הוא העובדה שבינואר לפני שנה החיסונים רק נכנסו לשימוש, לעומת הגל הנוכחי שבו רוב אוכלוסיית ישראל חוסנה בשלושה חיסונים, וכ־600 אלף איש חוסנו בחיסון רביעי.
כל זה לא הפריע לראש הממשלה בנט להתהדר בראיונות שנתן לאחרונה ולומר שלדעתו ישראל מתנהלת בצורה הטובה ביותר בעולם מול האומיקרון. במקביל לאותם ראיונות, עוד ועוד מדינות ברחבי העולם צירפו את ישראל לרשימת המדינות האדומות, שגם מחוסנים שמגיעים מהן מחויבים בבידוד בטרם כניסתם למדינה.
אסטרטגיית מקווים לטוב
למען האמת, זה לא היה כך מהרגע הראשון. ישראל דווקא התחילה את הגל החמישי בצורה חיובית למדי. ממשלת בנט החליטה על סגירה מהירה של השמיים, מהלך שהקנה לישראל שבועות אחדים של עיכוב בהתפרצות. את השבועות האלה ישראל ניצלה חלקית, וחיסנה כ־600 אלף איש מקבוצות הסיכון בחיסון רביעי, וגם הביאה את התרופה החדשה פקסלוביד לטיפול בנגיף. אלא שפרט לכך המדיניות של הממשלה דגלה בלא לעשות כמעט דבר, ובעיקר לקוות שהתרחישים האופטימיים שהציג פרופ' ערן סגל יתגשמו. התוצאה היא שכבר יותר מחודש שלישראל אין שום שליטה על המגפה.
"הגענו למצב שבו אנחנו פשוט מקווים לטוב. זאת תוכנית הפעולה הישראלית, וזה מצב מאוד מאוד מדאיג", אומר מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת. "מדינת ישראל איבדה את השליטה שלה על שיא הגל, שבפשטות זה אומר שאין לישראל שליטה על המגפה כלל. כל ההישגים שהיו לנו בתחילת הדרך הלכו לאיבוד. בתי החולים נמצאים באי ספיקה, אנחנו רואים שהטיפול שהחולים מקבלים נפגע משמעותית. רק ביום שלישי השבוע מתה אישה בת 58 שאושפזה בבית חולים לניאדו עם דלקת ריאות, אבל נדבקה שם בקורונה, והסיבה שהיא מתה הייתה שמכונת ההנשמה שלה התנתקה ואף אחד לא שם לב כי מרוב עומס לא הצליחו לשמוע שהמכשיר התנתק. זה קרה גם לפני שנה באיכילוב, וזה מעיד יותר מכול על קריסת בתי החולים".
התירוצים שאנחנו שומעים מכל כיוון הם שאנחנו רואים דברים דומים במקומות אחרים בעולם. הרי גם בארצות הברית יש תחלואה אדירה, ואותו הדבר בדנמרק ובמדינות נוספות.
"זה אולי היה תירוץ לגיטימי אם היינו מנסים למנוע את ההתדרדרות הזאת, אבל אנחנו לא מנסים. יש עכשיו משחקי כדורגל בטדי ובסמי עופר עם עשרות אלפי אוהדים שדחוסים במקום אחד. יש הופעות ענק בהיכל מנורה מבטחים עם יותר מעשרת אלפים איש בתוך חלל סגור. מתים כאן אנשים בגלל שבתי החולים באי ספיקה ואנחנו ממשיכים לערוך מופעי ענק? איך אפשר להצדיק את ההתנהלות הזאת?"
בסוף כל הדבר הזה מגיע מהממשלה שאמרה לציבור פחות או יותר להתנהל כרגיל, והציבור אימץ את ההמלצה בחום.
"יש לי טענות לציבור, אבל ברור שעיקר האחריות היא על הממשלה. האדם הפרטי רוצה להתפרנס וכמובן שגם המופעים הללו מספקים הרבה מאוד פרנסה לאנשים. אבל המחיר הוא פגיעה ציבורית נרחבת. היחידה שיכולה לעשות תיעדוף מי יכול לעבוד כרגיל ומי לא בשביל לא להקריס את בתי החולים ולכן יקבל פיצויים היא הממשלה. בשביל זה היא קיימת והיא לא עושה את העבודה שלה".
יכול להיות שהכאוס הניהולי בממשלה נובע מהעובדה שהיא מוזנת ממידע שגוי וגורמים בכירים בה נעים על ציר מכחישי הקורונה?
"קודם כול, אנחנו שומעים המון מידע שגוי שיוצא מהממשלה כבר שנתיים, זה לא רק בגל הנוכחי, אבל כן נראה שזה החמיר יותר עכשיו. אני חושב שנגרם נזק אדיר למדינת ישראל כתוצאה מאנשים חסרי אחריות שלא מבינים את ההשלכות של הרעיונות והדברים שהם מביאים לשולחן שפשוט לא מבוססים על כלום. מניחים על השולחן תחזיות מופרכות ותרחישי ייחוס עם נתונים חסרים ולא מדויקים. אנחנו נמצאים במצב שבו בתחילת הגל ליברמן אמר שמתו רק 12 איש מאומיקרון, כשבאותו זמן רק בדרום אפריקה זה היה מספר המתים בשעה. אנחנו נמצאים במצב שבו לפני כמה שבועות מגיע לממשלה מומחה ונותן תרחיש שעל פיו כבר לפני עשרה ימים היינו אמורים להיות על אלפים בודדים של מאומתים חדשים מדי יום, והיום אנחנו על 50 אלף מדי יום, וזה עם כל המגבלות הידועות של הבדיקות. החלק הכי מטריד הוא שהמומחים האלה טועים שוב ושוב, ואנחנו ממשיכים להקשיב להם וממשיכים לקבל החלטות לפי העצות שלהם. אלה אותם מומחים שחשבו שגם בגל הדלתא לא יקרה כלום ומספיק שיש לנו חיסונים, וזה עלה בחייהם של 1,800 איש".
הסטטיסטיקה שיקרה
ההקשבה למומחים שהסבירו שלא נעבור את שיא החולים קשה מהגל הקודם התבררה כטרגדיה הגדולה של מערכת הבריאות. מי שניסו להזהיר שגם לפי התרחיש האופטימי שהוצג לממשלה עדיין מדובר במספר חולים קשה גדול יותר מיכולת הקיבולת של בתי החולים הושתקו ובוטלו. העובדה שבתחילת הגל השתוללה בישראל השפעת העונתית גם לא נלקחה בחשבון כשהתנהלו הדיונים על יכולתה של מערכת הבריאות להתמודד עם התחלואה שהיה ברור שרק תלך ותגבר. כשבכירי המשרד הזהירו מפני ההשלכות של הצעדים והמדיניות שנקטה הממשלה, הם זכו להתעלמות מוחלטת, כשהאירוע הבולט הוא ביטול מדיניות הבידודים במערכת החינוך למרות התנגדותם הנחרצת, לאחר הלחץ הכבד שהפעילה שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון.
כשמדברים כיום עם אנשי בתי החולים מקבלים תמונת מצב קשה במיוחד. "אנשים שלא נמצאים בבתי החולים לא מצליחים להבין עד כמה המצב חמור", אומר ד"ר יעקב חן, סגן מנהל המרכז הרפואי מאיר מקבוצת הכללית. "אפילו אנחנו בהנהלה לא תמיד מצליחים להבין את המורכבות הקשה שאיתה מתמודדים הרופאים והרופאות והאחים והאחיות במחלקות השונות".
בהשוואה לגלים הקודמים, עד כמה הגל הזה קשה יותר?
"זה הגל הכי עמוס שהיה לנו מבין כל חמשת הגלים. אף פעם לא התקרבנו למשהו כזה. נקודת האור היחידה בו זה שהוא עושה רושם של פחות קטלני, כי זה מה שממש שחק את הצוותים הרפואיים בגלים הקודמים. העובדה שהפעם הרופאים לא צריכים לעטוף כל כך הרבה גופות היא המזל הגדול שלנו, אחרת אני לא יודע איך היה אפשר להתמודד עם זה. אבל מכל בחינה אחרת המצב הוא פשוט נוראי".
במה מתבטא הקושי הפעם?
"בכמה מישורים. קודם כול, כמו שאמרתי, היקפי החולים שמגיעים אלינו הרבה יותר גבוהים. מעבר לזה, יש תחלופה מאוד גדולה של חולים ושל אנשים שפונים למיון. וזה בלי שדיברנו על העובדה שעם ישראל הבין טוב את המסר שהועבר לו לחיות לצד הקורונה, והוא עושה את זה בפול גז. יום ראשון ושני האחרונים היו הימים הכי קשים שהיו לנו בשנים האחרונות, ולא רק במיון קורונה אלא גם במיון הרגיל. בשלב מסוים פניתי למשרד הבריאות כדי שיסגרו אותנו לכמה שעות ולא יפנו אלינו חולים חדשים כי לא יכולנו טכנית לקלוט עוד חולים, וקיבלנו תשובה שזה המצב בכל בתי החולים".
זה משפיע על איכות הטיפול שהחולים מקבלים? ואני שואל לא רק על חולי הקורונה.
"כמובן. אנחנו נאלצים לעשות החלטות ממש קשות ולהסב חלק בלתי מבוטל מהאמצעים שלנו כדי להתמודד עם הגל. המשמעות היא שחולה שפעת שמגיע מקבל טיפול פחות טוב. זה אומר שנאלצנו לדחות ניתוח להוצאת גידול במעי הגס למטופל, פשוט כי אנחנו לא יכולים לעשות את זה עכשיו. זה ממש משפט שלמה".
בתי החולים נאלצים להתמודד לא רק עם עלייה דרמטית במספר החולים קשה אלא גם עם הדבקה נרחבת של הצוותים הרפואיים עצמם. "מנהל בית החולים, ד"ר מושקט, אוהב לציין כל פעם מחדש שמספר הצוותים הרפואיים שהיו חולים בקורונה או נאלצו להיות בבידוד בכל ארבעת הגלים ביחד הוא כמו יום אחד בגל הנוכחי", אומר ד"ר חן.
רק בשביל לסבר את האוזן, בכמה אנשי צוות אנחנו מדברים?
"עשרה אחוזים מהצוות הרפואי של בית החולים. המשמעות פשוטה מאוד: אנחנו עובדים עם 90 אחוזים בלבד של צוותים רפואיים בעומס הגדול ביותר שידענו עד היום במגפה. במחלקות הרגילות, אלה שלא הסבנו לקורונה, יש לנו חולים במסדרון מרוב שאנחנו עמוסים. והחלק המתסכל הוא שבבית החולים אנחנו עושים הכול כדי לא להידבק, ובאמת אין אצלנו התפרצויות במחלקות. אבל אז אנחנו חוזרים הביתה ונדבקים שם מהילדים שנשלחים למערכת החינוך על בסיס האנטיגן שלא יעיל יותר מדי. אנחנו רואים כל יום שתוצאות שליליות לא אומרות הרבה, כי זה לא מאתר מספיק טוב את הנגיף. מי שאותר באנטיגן בחיובי בסבירות כמעט מוחלטת הוא אכן חיובי, אבל מי שיצא לו בבדיקת האנטיגן תוצאה שלילית יכול להסתובב בחוץ ולהדביק אנשים".
"למדנו לחיות טוב יותר לצד הקורונה"
לצד המחדל החמור של קריסת בתי החולים, תחום נוסף שבו מתבלט כישלונה של הממשלה מול הגל הנוכחי הוא בתי הספר, שהפכו למוקד ההדבקה העיקרי כיום בישראל, כזה שממשיך להזין את שרשראות ההדבקה ומונע מנתוני התחלואה לרדת. שינוי מודל הבדיקות, שנועד להשאיר את בתי הספר פתוחים בכוח, למרות תחלואה גבוהה במיוחד, הוביל לכך שמאות אלפי ילדים נדבקו בחודש וחצי האחרונים.
"כששרת החינוך הייתה יו"ר ועדת הקורונה היא דרשה כל הזמן נתונים. עכשיו כשהיא אחראית על הנתונים היא עושה הכול כדי לא לשחרר אותם. זה פשוט בלתי נתפס בשום צורה", אומר רובין.
היה איזשהו היגיון בהתנהלות משרד החינוך בגל הנוכחי?
"לא, אפילו לא לרגע אחד. היא עשתה רק נזק. העובדה ששרת החינוך עשתה ככל יכולתה לפגוע בחיסוני הילדים היא טרגדיה לכולנו. הרי המדיניות שהתקבלה הייתה להסתמך על החיסונים ולא לתת שום הגנה אחרת לילדים, ואז בסוף גם את זה לא עושים? אנחנו מחסנים 200 ילדים ביום בלבד. הורים שפוחדים לשלוח את הילדים שלהם לבתי הספר כי מישהו בבית נמצא בקבוצת סיכון כלשהי מקבלים ביקורים של קציני ביקור סדיר מטעם משרד החינוך. רק אחרי לחצים כבדים אמרו במשרד שהילדים הללו יכולים להישאר בבית לחודש הקרוב, ופתאום התברר שמדובר בעשרות אלפי ילדים, ולמשרד החינוך אין אפילו מספר מדויק בכמה תלמידים מדובר".
"אני נותן ציון מאוד נמוך לממשלה בכל הקשור לבתי הספר", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש ארגון רופאי בריאות הציבור בישראל, מנהל המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר קבינט המומחים מגן ישראל. "צריך להיות הוגנים ולומר שגם הממשלה הקודמת מקבלת ציון מאוד נמוך בתחום בתי הספר. גם אצל גלנט כשר חינוך היו ויכוחים עם משרד הבריאות, אבל אצל שאשא־ביטון זה עוד יותר בולט, וזה יוצר חוסר אמון ציבורי במערכת. וזאת בעיה קשה".
מה הנקודות הבעייתיות ביותר בגל הזה?
"יש הרבה, אבל אני רוצה לפתוח דווקא בנקודות החיוביות. למדנו לחיות טוב יותר עם הקורונה, למרות שעדיין יש לנו הרבה מה להשתפר בנושא. הצלחנו להעביר יותר חולים לטיפול בקהילה, וזה הקל מאוד על העומסים בבתי החולים. בנוסף לכך, גם שיתוף הפעולה הבין־משרדי בגל הנוכחי היה הרבה יותר טוב מאשר בממשלה הקודמת, למעט כמובן הסיפור של מערכת החינוך. גם האמירה שהעדיפות הראשונה היא לא לסגור את בתי הספר הייתה דבר נכון, כי בעיניי הסגירה שלהם הייתה טעות. מה שכן, אם מחליטים להשאיר את בתי הספר פתוחים צריך לעשות את זה כמו שצריך, ואת זה לא עשינו. לא דאגנו להקטין את הכיתות, לא שמנו מסנני אוויר בכיתות, לא חילקנו מהר את הבדיקות המהירות, לא אפשרנו לימודים מרחוק בצורה יעילה, לא נתנו יותר אוטונומיה לבתי הספר כדי שיוכלו להתמודד בצורה שהכי מתאימה להם בגל הזה. אלה דברים שאנחנו מדברים עליהם כבר יותר משנה, וכלום לא נעשה עד עכשיו, וזאת נקודה מאוד בעייתית".
זו רק בעיה של משרד החינוך או שמדובר פה בשורה ארוכה יותר של כשלים? כי המספרים שהגענו אליהם גדולים מאוד, בטח ביחס לזן שכל הזמן אמרו שהוא יהיה קל יותר.
"בוודאי שהיו עוד כשלים. כל הנושא הכלכלי היה רע מאוד ורק הגדיל את הפערי,. וכל מה שאנחנו רואים עם החיסונים זה כישלון מאוד חמור. אני לא מוכן לקבל את האמירה שלא נצליח להגיע יותר למי שעוד לא התחסן. זה אפשרי, אם נפעל בחוכמה. לפני שנה הצלחנו כאשר ירדנו לשטח והשקענו בזה משאבים וחשיבה, והיום זה לא קיים. הרמנו ידיים וזה לא מצב שאנחנו יכולים לקבל".