פרשת ההאזנות של המשטרה לבכירים שונים באמצעות תוכנת פגסוס, שלבדיקת הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניינה גייס ראש הממשלה נפתלי בנט גם את השב"כ והמוסד, היא בעלת השלכות רבות ומגוונות ומעלה גם אינספור שאלות ותהיות באשר לגבולות הראויים והנכונים של מערכת אכיפת החוק במדינה דמוקרטית.
אחת ההשלכות הראשוניות היא על משפטו של ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו. החשיפה של העיתון כלכליסט כללה מידע על השתלת תוכנת הרוגלה בין היתר בטלפונים של בכירי בזק ואתר וואלה, יועצי נתניהו יונתן אוריך וטופז לוק וכן בטלפון הרשום על שם בנו, אבנר. גולת הכותרת היא חדירה למכשירו של עד המדינה שלמה פילבר שהיה אמור להעיד בימים אלה ממש במשפט. משפטו של נתניהו אף נדחה בכמה ימים בעקבות בקשת הפרקליטות, לאחר שטרם השיגה את המידע בנוגע לשימוש בתוכנה בחקירות הקשורות למשפטי נתניהו.
בכנס ירושלים ה־19 של העיתון בשבע וערוץ 7 שהתקיים השבוע נערך פאנל תחת הכותרת 'משפט נתניהו - שוויון בפני החוק או רדיפה משפטית?' שעות אחדות לאחר הגילוי הדרמטי על האזנות הסתר גם למקורבי נתניהו.
הפאנל, שהנחה עמיתי יוני רוטנברג, עלה כמובן באופן מיידי לטונים גבוהים במיוחד, כשמן העבר האחד של המתרס מתיישב יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד ד"ר אליעד שרגא ומולו פרופ' טליה איינהורן, חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, וגיא לוי, איש פרסום וממובילי פרויקט 315, מיזם התנדבותי שנועד לחשוף את פרטיו של כתב האישום נגד בנימין נתניהו באשמת סיקור אוהד.
אליעד שרגא פתח במה שלדעתו צריך להתרחש ללא ספק: הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את הריגול שביצעה המשטרה אחרי מפגינים, פוליטיקאים, אנשי עסקים ובכירים במשרדי הממשלה. "אני שמח שרוצים להקים ועדת חקירה. תוכנות מעקב הן רעה חולה וזה משהו שצריך להטריף את דעתו של כל אדם בישראל. לכן אני שמח מאוד על ועדת החקירה שתקום. אני מקווה שהיא תחקור גם את הפרקליטות ואת מי שנתן את ההוראה לבצע".
עם זאת, להערכתו התפוצצות הפרשה לא צריכה להשפיע באופן מהותי על ניהול תיקיו של ראש האופוזיציה. "לגבי נתניהו, גם לו יש זכויות אדם וזכויות נאשם, ואם נעשה שימוש לא חוקי ברוגלה כזו אין לי ספק שאותה ראיה צריכה להיפסל, גם על פי כל ההלכות המשפטיות".
"האירוע בכל מה שקשור לראיות במשפט נתניהו הוא אירוע טקטי ולא אסטרטגי. גם אם ימצאו שחדרו לאדם כזה או אחר לטלפון והשתמשו בראיה כזו, יפסלו את הראיה ולא את המשפט כולו. לכן אנשים צריכים להבין את המשמעות של ההליך הפלילי. שופטים יכולים לפסול ראיה כזו או אחרת וזה קורה בדרך כלל בסוף המשפט. אפשר לצפות שאם נפל פגם בעבודת המשטרה או הפרקליטות וישנה ראיה שנגבתה בצורה בלתי חוקי, שהפרקליטות תודה שזה המצב", הוסיף שרגא, שמעריך שמשפט נתניהו אינו עומד בפני עצירה וגם אינו קרוב לכך.
פרופ' טליה איינהורן חלקה על שרגא באופן מהותי. "לדעתי מה שיש לנו כאן זו ממש רעידת אדמה. יש לנו סיפור בלתי נתפס בדמוקרטיה", הצהירה. היא טענה שרשויות המדינה פעלו נגד ראש ממשלה מכהן באופן שפועלים בו נגד הפושעים הקשים ביותר. "מתברר שהשתמשו בנשק יום הדין, באותן תוכנות שהיו אמורות לשמש נגד איראן או טרוריסטים, הלכו וסימנו את ראש ממשלת ישראל כאויב והפעילו עליו את כל האמצעים האלה. אנחנו לא מדברים על מישהו שנאשם ברצח, באונס. יושב חוקר משטרתי ומעיד שמאות חוקרים גויסו לעניין הזה, עשרות פרקליטים, מה הם הניבו כאן?
"באו הרוגלות האלה ומתברר שהפכו את הסביבה של נתניהו לבעייתית. אמרו לניר חפץ שהם יודעים עליו הכול – מאיפה הם ידעו? כך עשו גם לבנו של ראש הממשלה. הפעילו את נשק יום הדין בניגוד לחוק ואין שום צו שופט שיכול להתיר דברים כאלה. יש לזה השלכות מיידיות לדיונים בתיק", היא טוענת.
איינהורן גם מגבה את דבריה בהתרחשות שאירעה לאחר התפוצצות הפרשה. "כבר ביום שהתפוצצה הפרשה הגיעה עדה, והתברר שביצעו חיפוש בביתה שבעה חודשים אחרי שניתן צו שהיה תקף רק ל־30 יום. השופטים שואלים את הפרקליטה איך עשו שימוש בצו והיא ענתה ש'היו 30 יום בשביל לתפוס מסמכים, אבל לחפש מותר בכל זמן'. ואז בית המשפט שחרר את העדה ועצר את המשפט".
לדעתה, ועדת חקירה היא צעד חשוב בכיוון הנכון, אבל לא מספיק. "ועדות חקירה זה נחמד, אבל הניסיון איתן לא ממש מעודד. יש סעיף 59 לסדר הדין הפלילי שאומר דבר פשוט: 'נודע למשטרה על ביצוע עבירה, היא חייבת לפתוח בחקירה ואין לה אפילו שיקול דעת'. כאן מדובר בפשעים של ממש, של חדירה לפרטיות, בניגוד לחוקים שמציינים את הכניסה לצנעת הפרט כפשע. האנשים הללו, מהיועץ המשפטי לשעבר דרך השוטרים והחוקרים, עם כולם צריכים לשבת בחדרי החקירות ולבדוק איתם בדיוק מה קרה ואיך הוצאו הצווים. זה מה שאני מצפה שיקרה".
מדוע נתניהו רץ?
גיא לוי אף היה חריף יותר מפרופ' איינהורן. "יש מסע מטורף בשש השנים האחרונות מתוך מטרה להסיר את נתניהו מכס השלטון, כפי שזה כונה, והצד הפעיל היה מוכן לוותר על המון דברים בדרך. כולנו ראינו את הפאולים של המשטרה והפרקליטות ודיברנו על השאלה האם זו אסטרטגיה או טקטיקה, ואנחנו מדברים על החקירות של ניר חפץ כולל מניעת השינה, שימוש בשיטות של סחיטה באיומים והקלטות בחדר ההתייעצות עם עורכי הדין.
"במקרים אחרים, היה פשע שרצו לחקור. אנחנו מגלים – והיום ביתר שאת – שייתכן שבכלל כל החקירות הללו נבעו ממקום לא נכון. לאורך כל הדרך הפרקליטות לא השאירה קו אדום אחד שהיא לא חצתה בתיקים הללו. אם הייתם אומרים לי שנתניהו קיבל 100 אלף דולרים בתוך מזוודה ופגע בביטחון המדינה ובשל כך הפרקליטות הייתה חייבת להיכנס לו לפלאפון בדרכים לא דרכים כדי להקליט ולגלות את הפשע הנורא הזה, הייתי מבין. אבל בסוף יש לנו כתב אישום מאוד מעורער – ולאט לאט אנשים מבינים שייתכן מאוד שתיק 4,000 לא ייגמר בשוחד ואף רחוק מכך. זהו כתב אישום תקדימי שבית המשפט נתן לפרקליטות לתקן בו עשרות סעיפים. מי שקורא ובודק את סעיפי האישום מבין שאין קשר בין מה שנאמר במציאות ובין הנספח לכתב האישום. אנחנו רואים שמצד אחד הופעל הנשק הכי כבד, תוך כדי חקירה מתמשכת עם כל הפגמים האפשריים בספר, ובסוף יוצא כתב אישום כל כך רשלני וכל כך חלש שאין בו ספק בכלל", טוען לוי.
אליעד שרגא שמע את דבריהם של השניים והעלה בפניהם תהייה מדוע מדברים על חפותו של נתניהו בעוד האחרון ניסה בכל כוחו להשיג בשלבים מסוימים עסקת טיעון. "נניח שיש ליקויים בכל התיקים, נשאלת השאלה מדוע נתניהו רץ לאהרן ברק ומבקש ממנו שישוחח עם מנדלבליט כדי שיסדר עסקת טיעון שבה נתניהו יהיה מוכן להודות בשתי עבירות חמורות של מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 מהרף הגבוה ביותר. הוא מוכן גם להודות בתיק 4000 ולחתום על עבירה ברף הגבוה של מרמה והפרת אמונים בסך שני מיליארד שקלים, ואני שואל אתכם ואת עצמי: אם לא היה כלום, והכול נעשה במלאכת ידיה של הפרקליטות, מדוע נתניהו מוכן ללכת למהלך כזה?" תהה שרגא.
פרופ' איינהורן ענתה לו: "עובדה שלא הייתה בסוף עסקת טיעון והקלון הוא כולו של מערכת המשפט. יצאו כאן למסע דיג וציד, בסופו של דבר לא הביאו שום דבר והתיק הזה יושב על יסודות כל כך רעועים שלא יכול להיות בו משפט צדק. את מה שנעשה כאן אפשר לכנות כהפיכה משפטית באמצעים שלטוניים, ואני מצפה מבית המשפט לעשות צדק", היא הוסיפה.
גיא לוי הסביר מצידו כי "הסיבה שנתניהו היה מוכן ללכת לעסקת טיעון ללא קלון הייתה בעצם העובדה שברגע שזה קורה המשפט מגיע לסיומו והוא יכול לחזור לכס ראש הממשלה בלי כל ההגבלות הלא ברורות שהשית עליו היועץ המשפטי הקודם אביחי מנדלבליט. אם אדע שנתניהו יקבל הסדר טיעון שלא יכלול שום אלמנט של קלון, אהיה הראשון שייסע לקיסריה וימליץ לו לחתום על המסמך הזה".
גם הפרקליטות תיבדק
אז לא ברור עד כמה תשפיע הפרשה על משפטו של נתניהו, אבל אין ספק שהיא תרעיד את אמות הסיפים של מערכת אכיפת החוק ולמעשה היא כבר עושה זאת.
יו"ר מפלגת הציונות הדתית חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' התייחס לנושא בכנס ירושלים ואמר: "יש משהו קצת מקומם בכך שאנו מתריעים על הכשלים במערכות החוק והמשפט כבר שנים. כשמנדלבליט מדבר על חסדי שמיים להציל את המדינה מפני ראש ממשלה, מערכת נבחרת, אז הוא בעצם מגלה את האטמוספירה שבה הוא עובד והחוק הופך להיות סוג של המלצה".
לדעתו, הכשלים האלה כבר לא יתוקנו בתיקי נתניהו. "במערכת המשפט הישראלית אין לו שום סיכוי למשפט צדק. ידענו לבקר את נתניהו במילים מאוד חריפות, ועדיין הוא תרם למדינת ישראל בשגשוגה ופיתוחה ועושה הכול למען המדינה. לאחר עשרות שנים של תרומה למדינה, האם אני שמח על התוצאה? אני חושב שכל יום שהמשפט הזה מתנהל זה נוראי, יותר מדי שנים נתניהו לא עשה ניקיון במערכת המשפט ועכשיו אלו הן ההשלכות".
במקביל, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אומר כי לא משנה איזו החלטה תתקבל בנוגע לחקירת הפרשה המטרידה, גם הוא עצמו מתכוון לבדוק לעומק את פרשת שימוש המשטרה בתוכנת ריגול נגד אזרחים. "אנחנו מבצעים ביקורת על כלי המשטרה ונבחן את השימוש של המשטרה בתוכנות רוגלה", אמר אנגלמן והדגיש כי לא רק המשטרה תעמוד תחת בדיקת משרד מבקר המדינה. "הפרסומים האחרונים על השימוש בתוכנות רוגלה כלפי אזרחים הם חתירה ורמיסה של ערכי הדמוקרטיה ופגיעה חמורה בפרטיות. המשרד תחתיי יבצע בדיקה, והיא לא תבדוק רק את המשטרה אלא גם את משרד המשפטים והפרקליטות".
"אני מאמין שחשוב לבדוק את הנושא הזה לעומק. נבחן את גבולות הגזרה מול ועדת חקירה ממלכתית או ועדה אחרת שיוחלט להקים", הסביר אנגלמן.
המבקר גם הפנה את הזרקור לבעיות אחרות, שמאירות את פרקליטות המדינה באור בעייתי למדי: "בהתאם לתיקון לחוק, משנת 2017 משרד מבקר המדינה מבצע ביקורת מערכתית בכל הנוגע לפרקליטות ולגורמי אכיפת החוק. לפני כמה חודשים פרסמנו דו"ח ביקורת בנושא ליווי חקירות על ידי הפרקליטות – ליווי משפטי לחקירות משטרה ואישור תרגילי חקירה. הדו"ח בחן את התנהלות הפרקליטות והמשטרה ברמה המערכתית".
אנגלמן סיפר גם על הממצאים הקשים. "מצאנו שבפסקי דין שבהם התגלו כשלי חקירה חריגים, וגורמי החקירה והתביעה התבקשו לערוך הפקת לקחים - הפקת הלקחים לא הושלמה בשל התנגדות של ועד הפרקליטים", אמר. "ככלל, פרקליטי מחוז נמנעים מלערוך הפקת לקחים. מצאנו עוד שתרגילי חקירה מאושרים על ידי פרקליטים בלי לנמק את הטעם לאישור וכי סמכויות פרקליט מלווה המופעלות במאות תיקים בשנה לא נקבעו בחקיקה ראשית".
"פרקליט המדינה הקודם החליט להסב את סמכויות הפרקליט המלווה בחקירות משטרה לנוהל פנימי, חרף העובדה כי שיטת הפעולה הזאת רלוונטית לגורמי האכיפה, לנחקרים ולכלל הציבור. כך גם לא נקבעו כללים בנוהל הפנימי להקצאת פרקליט מלווה. הליקויים הללו צריכים להיות מתוקנים. כעת יצטרפו המלצות אלו לבדיקה שנערכת בנוגע לשימוש המשטרה בתוכנות רוגלה שונות", סיכם אנגלמן.
בעוד קצינים באגף החקירות מתייעצים בקדחתנות עם עורכי דין ופרקליטי צמרת ובעוד החקירה מתנהלת בשיתוף עם ארגוני הביון הישראליים, נותר האזרח הקטן עם השאלה המהדהדת על גבולות הגזרה והאם כל האמצעים כשרים בכל סוג של חקירה. תשובות, כך נראה, לא נקבל מהמשטרה וגם אם נקבל – ספק אם רבים מאיתנו יאמינו להן.