חברים, הסיפור הוא נורא פשוט. ארגון בריטי, שכל הציוצים שלו הם באנגלית מנומסת עם ניחוח של תה וביסקוויטים, ומקבל בממוצע בין לייק ורבע ללייק וחצי, כותב פתאום פוסט לוחמני ומתלהם בעברית ומתייג את כל העיתונים בישראל.
הציוץ הזה נכתב בישראל, בסגנון ישראלי ולמטרות ישראליות פנימיות, תוך ניצול ציני של ארגון גג יהודי. מהלך שקוף של ממשלת השינוי, הריפוי, השיסוי, הביזוי והיח"צ. השאלה היא למה?
מה גורם לאנשים שמספרים מבוקר ועד ערב שיחסי ישראל ויהדות התפוצות חשובים להם, להרחיב את השסע ולייצא את מערכת היחסים העכורה בין הקואליציה והאופוזיציה ואת הסגנון הבריוני של יאיר לפיד ויאיר גולן, גם אל מעבר לים?
את התשובה נתן בזמנו בנימין נתניהו, והיא עדיין נכונה והופכת להיות נכונה יותר ויותר מיום ליום. הם מ-פ-ח-ד-י-ם. השמאל נמצא בתהליך התפרקות מכל נכסיו ויתרונותיו האמיתיים והמדומיינים.
האנשים שבהקמת המדינה הובילו קו של לאומיות יהודית, חלוציות בהתיישבות, נצחונות צבאיים וביטחון לאומי, איבדו את כל אשר יקר היה.
גוש אמונים גנב להם את ההתיישבות. הלאומיות היהודית הפכה עבורם מנכס לנטל, בין היתר לאור קרבת המשפחה שלה לתורה ולדת.
בביטחון, בשנות השמונים היה אחד, מה שמו, דודו טופז, שדיבר בגזענות על הלוחמים והקצינים אל מול השין גימלים, ובשנות התשעים עלה לשלטון רבין עם תדמית הביטחוניסט שישמור על כולנו.
כמה אלפי הרוגים ועשרות אוטובוסים מתפוצצים מאוחר יותר, הימין הישראלי הראה שרק הגישה הריאלית שלו מביאה לשקט בטחוני ומצמצמת דרסטית את מתימטיקת המוות של ישראל.
מה נשאר למסכנים? לא נשאר כלום. אז כולם התחילו לדבר על שלום, ועל ידידו הקרוב, "אבידוד אמדיני".
והטענה הלכה כך: ימנים בבונים שכמוכם, אתם משכשכים לכם פה במי האפסיים של המזרח התיכון, ואולי משיגים איזה הישג או שניים, אבל בבריכה של הגדולים, אנחנו מפסידים. אתם תהפכו אותנו למדינה מצורעת אם לא תיתנו לנו את השלטון תיכף ומיד!
ואז באו הסכמי אברהם והפריחה המדינית ביחסי החוץ והמסחר של ישראל, וגם כבשת הרש הזו נגזלה מידי השמאל הישראלי.
ועכשיו ליהדות התפוצות: במשך שנים הארגונים הרפורמיים הגדולים שבה שימשו כעורף הכלכלי והאידיאולוגי של השמאל הישראלי.
גם היא עוברת שינוי, ובמהירות. הדמוגרפיה שלה משתנה. האורתודוקסים הולכים ומתחזקים, גם במספרים וגם ברצון שלהם בקשר עם ישראל, והרפורמים והקונסרבטיבים הולכים ומתמעטים, גם במספרים וגם ברצון שלהם בקשר עם ישראל.
והדאגה הכנה של חלקים בשמאל ליהדות התפוצות, מתערבבת בדאגה כנה לא פחות. דאגה של השמאל לעצמו.
"איזה שקר חדש נוכל להמציא אחרי שבכל חזית אידיאולוגית שאליה הימין נכנס הוא מראה לנו שהוא מצליח לעשות עבודה יותר טובה מאיתנו? ואז סמוטריץ' החצוף הזה, נוסע לו לחו"ל, לכבוש את המלכה עמנו בבית?"
התגובה ההיסטרית הזו, מעידה יותר מכל דבר אחר על כך שהבחירה של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ שנחל הרבה הצלחות כשעלה על גבעה זו או גבעה אחרת, לעלות הפעם על מטוס ולהיפגש עם קהילות ורבנים בחו"ל, היא הצעד הנכון בזמן הנכון.
הם מ-פ-ח-ד-י-ם והם יודעים למה...