הפגינים בניו זילנד
הפגינים בניו זילנדצילום: רויטרס
במדינות מסויימות שולחים את המשטרה או כוחות הביטחון על מנת לפזר הפגנות. בניו זילנד מצאו הרשויות שיטה חדשה: לנגן מוזיקה בעוצמה גבוהה.

מאות מפגינים מתכנסים כבר מספר ימים ברציפות מול בניין הפרלמנט בוולינגטון כדי למחות על ההגבלות החדשות לאחר התפרצות זן האומיקרון במדינה.

היום (ראשון) נרשמו בניו זילנד 810 מקרי הידבקות חדשים, לאחר שביום שבת רשמה המדינה 454 מקרים. תחילה עוד ניסו ראשי הפרלמנט לבקש בצורה מנומסת מהמפגינים להתפזר לביתם, אך לאחר שהבקשה לא עזרה והמפגינים סירבו עזוב את המקום, החלה אתמול המשטרה המקומית להפעיל ממטרות וצינורות מים נגד המפגינים, בתקווה כי זה ישכנע אותם לעזוב.

אלא שהמפגינים הנחושים סירבו לעזוב את בניין הפרלמנט גם לאחר שנרטבו מהמים שהותזו עליהם, ונקטו בצעדי נגד שכללו חפירת תעלות והסטה של הצינורות על מנת שלא יפגעו בהם. הם גם פיזרו חבילות קש רבות על המשטח מול הפרלמנט, על מנת לספוג את המים.

יו"ר הפרלמנט בניו זילנד, טרבור מלארד, הציע אתמול בערב שיטה חדשה בניסיון נואש לגרום למפגינים לעזו את המקום. המשטרה המקומית החלה להשמיע מוזיקה בעוצמה גבוהה ברמקולים סביב הפרלמנט, בשירים שחזרו על עצמם, בתקווה כי למפגינים ימאס לשמוע את השירים הרועשים והם יחזרו לבתיהם.

בין היתר הושמעו שירי ילדים כמו "בייבי שארק", שירים של בארי מנילו, הלהיט הלטיני "מקרנה" ושירים נוספים. אלא שגם הצעד הזה לא הרתיע את המפגינים, שחלקם נראו רוקדים לצלילי המוזיקה תחת גשם שוטף, בעוד מפגינים אחרים השמיעו מוזיקה משלהם שהתערבבה עם המוזיקה הרועשת.

מי שהשתעשע במיוחד מהרעיון המקורי הוא הזמר הבריטי ג'יימס בלאנט, שצייץ למשטרת ניו זילנד "אם זה לא עובד, תנו צעקה" תוך שהוא מציע לנגן את שיריו על מנת לפזר את המפגינים.

שעות ספורות לאחר מכן נראה כי המשטרה המקומית קיבלה את הצעתו, ואחד מלהיטיו של בלאנט הושמע שוב ושוב. המפגינים מוחים בעיקר נגד הדרישה כי עובדי ציבור, בהם מורים, אחיות ורופאים, שוטרים ואנשי צבא, יתחסנו נגד קורונה אחרת יאבדו את מקום עבודתם.