נעמה וגל טייב
נעמה וגל טייב צילום: ערוץ מאיר

ככלל, דוברות הרשות השופטת אוסרת על שופטים מכהנים להתראיין, ומאפשרת זאת במקרים מעטים במיוחד.

במערכת ערוץ מאיר קיבלו אישור נדיר ובזכות כך מתרסם פרק חדש בסדרת 'מאירי פנים', סדרה תיעודית החושפת את סיפוריהם הייחודיים של בוגרי מכון מאיר לדורותיו.

בפרק זה מספר בין היתר שופט בית המשפט לנוער לאשקלון גל טייב, נשוי ואב לשישה המתגורר בשדרות - כיצד השפיעה עבודתו של אביו על חייו המקצועיים, איך הכיר את אשתו ומדוע אביה חשב שהיא יוצאת עם עבריין, התנאים שהציב הרב דרוקמן לחתונתם, הסכמתו ללימוד שעה שבועית שהסתיימה בשלוש שנים מלאות במכון מאיר, העזרה שהגישו הוא ואשתו לחסר בית בתל אביב אשר בזכותה החליטו להתחתן, מדוע לעולם לא ישכח את השבת הראשונה שעשה בבית הוריה של אשתו וכיצד פתרו הם את מחלוקתם לגבי חתונה נפרדת.

לצפייה בפרק לחצו כאן

השופט טייב מספר על עבודתו כעורך דין: "היה לי חיבור חזק לנוער. מצאתי את עצמי לא פעם בשעות אחרי הצהריים הולך ומחפש עבודה עבור הנערים שהכרתי. בנוסף לכך, יום אחד התקשרו אלי מהסנגוריה הציבורית וביקשו ממני להגיש בקשה בהולה בעניינו של קטין שייצגתי. נתבקשה בקשה לשחרר אותו מיידית ממעצר, שכן אחיו הפעוט לצערנו נרצח מפגיעת קאסם. הגעתי לבית המשפט באשקלון לטובת העניין, וזמן מסוים לאחר מכן ניתנה החלטה שאפשרה את שחרורו למרות שהמדינה התנגדה לכך, ובזה הצלחתי לשחרר אותו ובזה יכולנו לסיים את ההליכים.

''יחד עם זאת, בשלב הזה מצאתי את עצמי מול משפחה חסרת אמצעים לחלוטין, כשהאח שחתם עליו ערבות נמצא לידי, ובעצם ההחלטה קיימת אבל אם לא יהיה מישהו שיפעל ויביא אותה לידי מימוש אז הילד לא יגיע להלוויה. בשעה שתיים לפנות בוקר מצאתי את עצמי מניע את הרכב ונוסע לכלא אופק שנמצא בשרון, כדי לשחרר את הקטין, והחזרה הייתה בשש בבוקר".

בנוסף לדבריו של טייב, משתתפת בסרט גם אשתו נעמה, שמספרת על שלל דברים מרתקים וביניהם הדמעות שזלגו מעיניה בעקבות החלטתם האמיצה להתחתן: "בפעם הראשונה שהוא בא אלי הביתה לקרוא לי הוא בא עם ב.מ.ו. שחורה עם חלונות שחורים, בלי כיפה ועם קרחת, ואז פתאום אבא שלי התחיל לפטרל סביב הרכב. אחרי שגל הלך אבא שלי שאל: 'מה קורה איתך, את יוצאת עם עבריין?'.

"עבדנו יחד, הופענו שנים אחד מול השני, אבל לא נוצר שום קשר זוגי. אני דוסית, מבית דוסי, לא מדברת עם בנים, מחפשת מישהו שלומד תורה. יום אחד גל אמר לי 'בואי ננסה לצאת', ואמרתי לו: 'מה פתאום, אני מחפשת דוס, מה לי ולך?' בנים שיצאו איתי ואמרו לי חצי כיסוי חלקי ראש אמרתי להם שלא יקרה. בשלב מסוים בקשר אמרתי לגל: 'אני לא רואה איך זה מתקדם, אבל אם יש לך איזושהי מחשבה אתה צריך להכיר את העולם שלי'. הוא בתגובה אמר שהוא מוכן ללמוד ולראות מה זה, אבל רק שעה אחת בשבוע. לאחר תקופה מסוימת הלכנו לרב דרוקמן, והוא אמר לנו שאם גל מוכן לקבל על עצמו כשרות ונידה וחינוך דתי לילדים מגיל קטן ושבת, אין בעיה למסד את הקשר.

"התחושה הייתה טובה ברוך ה', אבל יחד עם זאת אני ממש זוכרת את עצמי יושבת ובוכה ואומרת לעצמי: 'נעמה, הוא בן אדם כל כך טוב עם גרעין כל כך טוב, שאם את מחליטה כן ללכת לקשר הזה לעולם את לא תעירי לו ואת לא תגידי לו לשים כיפה ולא להתפלל, כי זה דברים שבלב. אני ממש זוכרת את עצמי בוכה מתוך הבנה שאני לא יכולה להיות נודניקית. מה שהוא הסכים – הסכים, ועלי לקבל אותו ככה".