בית הרב קוק משיק בימים אלה את צמד כרכי 'הראיה בפרשה', ליקוט של שיחות שנאמרו על פרשת השבוע על ידי עשרות רבות של תלמידי חכמים ורבנים תלמידי משנת הרב קוק סביב פרשות השבוע. יו"ר בית הרב, הרב יוחנן פריד, מספר על הספרים, ייחודיותם וחשיבותם.
"סביב דמותו של הרב קוק ומשנתו יש ציבור שהולך וגדל של מבוגרים וצעירים, רבנים וכותבים למיניהם במקומות שונים, והדברים מפוזרים בספרים. לבית הרב יש אתר וגם בו מדור שנקרא 'הראיה בפרשה'. בכל שבוע מוזמן מישהו לכתוב כעמוד על נושא שנוגע לפרשת השבוע ויש בו נגיעה ממשנתו ומורשתו של הרב קוק. אחרי כעשר שנים של פרשיות שבוע מעין אלה החלטנו ללקט כשבע דרשות על כל פרשה, מתוך כותבים ונושאים מגוונים", מספר הרב פריד.
בין הדרשות, מציין הרב פריד, גם דרשות שנוגעות לאותו נושא, אך מאירות אותו מזוויות שונות על פי גישתם השונה של הכותבים השונים. בין הכותבים ניתן למצוא את דבריהם של תלמידים ולא רק של מורי הוראה ורבנים מפורסמים. "ליקטנו את הכול, ערכנו את הכול, סידרנו לפי סדר הפרשיות והוספנו לכל פרשה תבלין מכתבי הרב והנה לנו ספר אדיר ממדים, נאה בצורתו ומושך את הלב והעין".
על ההחלטה לכלול בין הכותבים גם כותבים צעירים והחשש שמא כריכתם יחד עם דבריהם של ראשי ישיבות והוגים מוכרים יגרום לטשטוש המעמדות הרוחניים, אומר הרב פריד: "אין שום כוונה לקבוע מעמדות או רמות. התורה פתוחה לכולם, וכל מי שלומד ברצינות יכול להביע דעתו ואשמח לקבל הבנות מעמיקות יותר. אדם מביא את עצמו ואת הדברים. כולם קיבלו אפשרות שווה להתבטא. אמנם יש גדולים יותר ופחות, מנוסים יותר ופחות, אבל יש כאן גם חשיבות לעידוד של תלמידים לכתוב. הרב רצה שתלמידים יכתבו, שילמדו ויעלו דברים על הכתב. הרב הנזיר היה אומר על המשפט 'כל תורה שאין עימה מלאכה סופה להיבטל', שמדובר במלאכת התורה, בכתיבה. הרב צבי יהודה שמח מאוד כשכל אחד הביע את דעתו למרות שהיה ברור לכולנו שההוראה שלו היא הקובעת. אני רואה בגיוון הכותבים והנושאים יתרון".
"אלה דרשות על הדרשות. אנחנו ממשיכים את המסורת של הרב זצ"ל שדיבר בכל סעודה שלישית על הפרשה ודרשותיו עדיין יוצאות לאור גם כיום, אחרי יותר משמונים שנה לפטירתו. הרב צבי יהודה דיבר במשך שנים ובנה עולם גדול שהרב אבינר והרב שוורץ הביאו אותו אלינו ואנחנו סבורים שזו העת של הדרשות על הדרשות".
עוד שאלנו את הרב פריד אודות ההתמודדות של בית הרב עם ריבוי הפרשנויות לכתבי ודברי הרב קוק, פרשנויות שלעיתים מובילות למסקנות הפוכות אלה מאלה. "אנחנו סבורים שלכרוך יחד את השאלות והתשובות ואת הדעות השונות עד כדי ידיעה שלכל אחד יש הגוון שלו. כאשר דברים לא נכללו במסגרת הכללית הם לא נכנסו. לא נתנו מקום לשאלות המערערות על דבריו של הרב. קודם אנחנו מכירים בגדולתו ואחר כך יש מקום לשאול שאלות של איך ומה, אבל רק אחרי ההבנה שיש כאן תורה גדולה של מרן הרב קוק. אנחנו שלב שלישי בלימוד".
את דבריו חותם הרב פריד בדברי הוקרה למעצבת שעיצבה את הכריכה ועיטרה אותה בסמל הרומז לעיקרון של התעלות הולכת ומתקדמת מדרגה אחר מדרגה, 'הפוך בה והפוך בה דכולא בה', כמו גם תודה לכותבים הרבים כולם.