צה"ל רשם בשנה האחרונה עלייה מטרידה מאוד של כ־30 אחוז במספר הקצינים בדרגת רב־סרן שעזבו את הצבא מרצונם, ולא ביוזמת צה"ל, כך נודע לעיתון "ישראל היום".
בצמרת צה"ל מוטרדים מאוד מהמגמה הבעייתית, וסבורים שלשיח הציבורי סביב הפנסיות ולפיתויים בשוק העבודה יש השפעה מכרעת על רצון אנשי הקבע להישאר בצבא.
בצה"ל סירבו להעביר את פילוח היחידות שנפגעו במיוחד מהעלייה הדרמטית במספר המשרתים שהשתחררו מיוזמתם בשנה החולפת, אך אין זה סוד שהיחידות הטכנולוגיות באמ"ן ובאגף התקשוב שעיקר עיסוקן הוא סייבר, נמצאות בבעיה הגדולה ביותר, שכן הפיתויים בשוק העבודה גדולים מאוד: די למשרת לחצות את הכביש מגלילות לכיוון הרצליה כדי להכפיל, לשלש ואף יותר מכך את משכורתו הצבאית. מטריד לא פחות הוא הקושי ההולך וגובר של צה"ל להשאיר קצינים איכותיים במערך הלוחם.
אמנם נכון לעת הזו אין שום תפקיד מרכזי כמו מפקד פלוגה או מפקד גדוד שאינו מאויש בצבא, ועל רובם המוחלט של התפקידים הללו יש יותר ממתמודד אחד, אך גם ביחידות הלוחמות של צה"ל מדווחים על קושי הולך וגובר בהשארת הקצינים האיכותיים ביותר בתפקידים אלה. אם צה"ל רוצה לנצח במלחמות, ולוודא ש"הילדים של כולנו" נמצאים בידיים הטובות ביותר, הוא חייב להשאיר את "מספרי 1 ו־2" בשירות. הבעיה היא שבפועל, על פי שיחות רבות עם מפקדים בחודשים האחרונים - אלו פחות ופחות נשארים.
בצמרת הצבא מדברים במונחים של "קרב" על המשאב האנושי ועל איכותו, ומבהירים, בצדק, שעוצמתו של הצבא טמונה באנשיו. אך במציאות, כפי שמוכיחים גם הנתונים שאנו מפרסמים היום, צה"ל מאבד את הקצינים האיכותיים שלו לטובת שוק העבודה. אנשי קבע ותיקים מעידים כי בשנים האחרונות צמצם הצבא הרבה מאוד תקנים, וכתוצאה מכך חלקם נדרשים לעשות עבודה של שניים או שלושה אנשים, וזאת בזמן שמשכורתם לא עלתה.
בשנת 2016 שינה צה"ל את מתווה שירות הקבע, באופן שפגע מאוד בביטחון התעסוקתי של אנשי הקבע והגביר את רצונם לעזוב. על פי המודל החדש, הצבא יכול להחליט על פיטורי איש קבע בשני חלונות - האחד בגיל 28 והשני בגיל 35. כתוצאה מכך בפועל רק קצין אחד מתוך 11 קצינים שחתמו בגיל 21 לשרת בקבע ימשיכו בשירות עד גיל 42 - הגיל שבו מתאפשר להם לפרוש עם פנסיית גישור.