לא כך דמיינתם שנראה שיעור באולפנה בימינו: מהנדס ורופא מבקשים מהתלמידות לייצר כלים רלוונטיים לחדר הניתוח. לא עוד ניסויים שחוזרים על עצמם אלא אתגר שנועד להביא למוצר שיגיע לשוק ורופאים יעשו בו שימוש. התלמידות והתלמידים של אמית לומדים ומפתחים זאת במסגרת פרויקט אקו-רפואה של רשת אמית וחברת ביהאוס, שחברו לפיתוח ויצירה של מהפכה אמיתית בעולם החינוך וגם בתעשייה.
בביהאוס מפעילים פלטפורמה מקצועית פרטית המספקת לסטארטאפים ביו־רפואיים תשתיות פיתוח בתוך מרכזים רפואיים וכן שירותים מתקדמים. ביהאוס מחברת מרכזים רפואיים בארץ ובעולם עם חברות ביומד ומשקיעים. המפגש בין העולמות – הרפואה וההנדסה – יוצר שוק עתיר הון בהשקעות, ברכישות, בייצור, במכירות ובשירותים נלווים.
הפרויקט נולד אצל אנשי תחום האקוסיסטם הייחודי באמית: "האקוסיסטם ברשת פותח לאור ההכרה שבית ספר במתכונת הנוכחית המסורתית מקנה בעיקר ידע, ובעולם החדש ידע כשלעצמו לא מספיק", אומרת לימור פרידמאן, אחראית תחום האקוסיסטם ברשת אמית. "הבנו שצריכים להתאים את צורכי הלמידה לצרכים המשתנים בעולם, למידה מסקרנת יותר ומתאימה יותר למאה ה־21, כאשר המטרה לפתח מיומנויות שיצטרכו להתמודד איתן בעתיד בחזיתות השונות. במסגרת התוכנית יוצאים למסע למידה ומתנסים באתגרים בעולם האמיתי, נפגשים עם מומחים ומאפשרים לתלמידים לפרוץ את תקרת הזכוכית, לחבר את העולם האמיתי לבית הספר, להגביר את ההעצמה האישית שלהם ולהכיר להם מגוון עולמות של תעסוקה".
עד שהתלמיד יגיע לשוק התעסוקה יש שנים רבות שבהן ישרת בצבא, ילמד בישיבה או במכינה ויעשה תואר באוניברסיטה.
"גם כדי להתקבל לשירות משמעותי צריך לצלוח מיומנויות רבות, אצלנו רוצים לתת להם את הכלים שיצליחו. כיום גם המיונים לצה"ל הם לא רק אינטליגנציה, באכ"א שינו את כל תהליך המיון. חלק מהמבחנים של התלמידים הם התמודדות עם מצגת שממנה מבקשים מהם להעביר פרזנטציה של כחמש דקות. בימינו גם באוניברסיטה צריך לחקור בעיות ולחשוב מחוץ לקופסה. האקו-רפואה חשובה, אבל יותר חשובה ממנה היא הפלטפורמה שיוצרת למידה. כמה שיותר ערוצים שמפתחים בהם סקרנות ומוטיבציה – זה מחזיר לתלמידים את חדוות הלמידה ורואים להם את האור בעיניים".
תחום האקוסיסטם פועל ברשת כבר שלוש שנים, ונכון להיום כחמישית מהתלמידים לוקחים חלק בפעילות זו. "האקוסיסטם גדל ומתפתח וצובר יותר ויותר שותפים בדמות בתי חולים ואוניברסיטאות. חברות סטארט־אפ וארגונים מבינים שהם צריכים להיות שותפים במשימה הלאומית של הכשרת דור העתיד". ההשקעה בדור העתיד מחיה אותו. "אנחנו רואים תלמידים עם זיק בעיניים כי התוכנית מלהיבה. להתנסות בדבר האמיתי זה לא מתמטיקה וספר תרגילים. אנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה של הפרויקטים, כי כך עובדים בעולם האמיתי. עצם העובדה שהתלמידים יושבים אחת לשבוע בשולחן עגול עם רופאים, דיפלומטים והייטקיסטים וביחד איתם חושבים איך לפתור בעיה ומציעים פתרונות, עצם האינטראקציה עם שוק העבודה בתחומים הללו בחברה הישראלית כשווה בין שווים בונה יכולות ומפתחת רצון. אחד התלמידים שעושה ארבע יחידות אנגלית אמר למנהל: אני רוצה להשקיע, תעזרו לי לעלות לחמש יחידות, אז בנינו לו תוכנית ותגבורים. הכול בגלל שהוא מבין שבשביל להתקבל להייטק הוא חייב אנגלית. בזכות הקשר בין מה שלומדים בבית הספר לעולם האמיתי מתפתחת אצל התלמידים מוטיבציה. הם מבינים שזו נגיעה בעולם האמיתי וזה מפתח אצלם את חוויית הלמידה".
תלמידים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית
ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית, אומר כי פרויקט האקו־רפואה הוא חלק מתפיסת האקוסיסטם באמית, מהלך שמגמתו לפרוץ את גבולות בית הספר, ליצור מערכות קשרים עם עולם התעשייה, ההייטק, הרפואה והאקדמיה, ולהפוך את הלמידה לרלוונטית ומותאמת ליעדים האלה. "היזמות, האקוסיסטם והשותפויות בחינוך הם משיאי תהליך ההתחדשות הפדגוגית ברשת. לכן הקמנו במטה הרשת מינהל מיוחד שעוסק בשותפויות כדי לחבר את התלמידים לחברות וארגונים מובילים ולעשות מהפכה בלמידה. משיחות שלנו עם בכירי ההייטק ברור לכולנו שיש תלמידים שאפשר וכדאי לאתגר כבר בגיל צעיר וביכולתם ליזום, ליצור ולתרום בתחומי הביוטק ובתחומים מקבילים".
אלדר מסביר כי אחת המטרות היא להביא לפרויקט גם תלמידים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית. "הסיכוי של תלמידים רבים מהמרכז להיחשף לעולמות הללו גבוה הרבה יותר. חשוב לנו לפתוח את הדלת גם לתלמידים שאין להם בני משפחה בתחומי המחקר וההייטק והם לא מכירים את התחומים הללו מקרוב. זו משימה חברתית חינוכית ממדרגה ראשונה".
כדי ליישם את החלומות הגדולים הללו גייסו ברשת אמית את מיטב המומחים. "אני מלווה מקצועית סטרטאפים ביו־רפואיים ויש לי הרבה שנות ניסיון בפיתוח מוצרים ביו־רפואיים. כמו כן אני מרצה בתחום ומלווה משקיעים, חברות ואנשי מקצוע", מספר ד"ר שי מלצר, שמוביל את הפן ההנדסי-רפואי בתוכנית. "כדי לחנך תלמידי תיכון להבין את עולם הטכנולוגיות הביו-רפואיות פיתחנו תוכנית לימודים דו-שנתית המבוססת על עקרונות הלמידה באוניברסיטאות. בתחילה נחשפים לשילוב בין עולם הרפואה לעולם ההנדסה ולומדים איך השניים פועלים ביחד, הרי המהנדס שמפתח מזרק חדש לא יכול לעשות זאת בלי ליווי צמוד של רופא, ורופא לא יכול לבדו לפתח כלים לחדרי הניתוח. העולמות הללו חייבים לדור בכפיפה אחת, כי הרופא והמהנדס גדלים בעולמות מאוד שונים".
המטרה היא בראש ובראשונה לחשוף את התלמידים. "יש בישראל יתרון גדול, כי יש חוסר במהנדסים וגם בשלב התיכון יש לתלמידים מה לתרום וכדאי לפתוח להם דלת ולמשוך אותם לתחום".
איך זה מתבצע בפועל?
התלמידים מתלווים לרופאים ולמנתחים בכירים במחלקות שונות בבתי החולים, במעבדות וביחידות קליניות ומאפיינים צרכים ואתגרים רפואיים אמיתיים. "הרופאים בבתי החולים פוגשים את התלמידים, מציגים את המחלקות ומספרים מהו אתגר רפואי ומהו חסר רפואה. התלמידים מבינים שהמצב לא אופטימלי ויש חסר שאפשר לענות עליו בעזרת טכנולוגיה. בנקודה הזאת מפגישים את כולם ביחד. המהנדסים והרופאים, צוותי פיתוח משותפים שמתמודדים עם אתגרים קיימים ואפילו מפתחים אב טיפוס. הזמן שבו התלמידים עובדים בידיים שלהם עם ניצנים של פתרונות, לצד מומחים שיכולים להשמיע ולתת התייחסות מקצועית לגבי הטכנולוגיה והמודל העסקי, נותן תחושת הישג לתלמידים ומנגיש להם את סוג האתגרים שיש בתעשייה".
התוכנית החדשנית נעשית בשותפות עם המרכזים הרפואיים הדסה, אלי"ן, שניידר, רמב"ם וסורוקה וכן בתי הספר להנדסה בטכניון, במרכז האקדמי לב, באוניברסיטת אריאל ובביודיזיין.
הפרויקט הנבחר
תלמידות אולפנת אמית בעלי זהב שבשומרון נמצאות בפרויקט רק חודשים ספורים, אבל ההתלהבות גדולה. השבוע כבר חנכו את שלב הפיתוח של התוכנית באוניברסיטת אריאל יחד עם מי שדחף את האולפנה להיות ממובילות התוכנית ברשת וסייע במימונה, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, ועו"ד יורם שי, מנכ"ל האוניברסיטה ששותפה לפרויקט.
"מרגש מאוד שבאולפנה צומחת כמו שלנו, שקיימת פחות מארבע שנים, יש יוזמה חדשנית שיש לה פוטנציאל להפוך את הלמידה במערכת החינוך כולה", מספרת לאה שטינמץ, ראש האולפנה. "בחרנו שבנות ט', שמסיימות את חטיבת הביניים ועולות לתיכון, דווקא הן יזכו ללמידה הכל כך לא שגרתית הזאת. זה מקור לסקרנות וברק בעיניים עם אפשרויות לערוצים נוספים לגדילה ולצמיחה".
זו תוכנית רשות?
"זו תוכנית בחירית, לכן בנות לקחו פסק זמן לחשוב ולהתייעץ עם ההורים האם הנושא מדבר אליהן. חשוב לנו שהבנות שנכנסו לתוכנית ירצו בכך, כי מדובר ב־27 בנות שנמצאות בתוכנית על חשבון לימודים והן צריכות להשלים חומר בעקבות כך. הן יוצאות החוצה ולומדות למידה חדשנית ופתוחה".
לדברי שטינמץ, לא רק הגאונות של הכיתה מתקבלות. "לא בהכרח הבנות המצטיינות מתקבלות. יש כאלו, אבל לא היו תנאי סף על פי ציונים אלא ריאיון לבחון רצינות. לא משנה כמה יחידות מתמטיקה את עושה, אם מסקרן אותך ומתדלק אותך הנושא – את בפנים. מבחינתי זו בשורה מאוד גדולה להיפתח לעולם הגדול". החשיפה לעולם הגדול תסתיים באירוע יזמות שבו יציגו את הפרויקט הנבחר לצוות משקיעים לצורך קבלת משוב ולקראת השנה הבאה שבה יפתחו אב טיפוס של המוצר.
אין בכך גם סכנה רוחנית להיפתח לעולם הגדול בגיל צעיר כל כך?
"התוכנית נעשית בליווי צמוד של האולפנה. לכל דבר צריך אמא, אמא מרחוק ואמא שמלווה. האמא שמלווה היא מורה למדעים ורכזת פדגוגית בשם ליטל דיין שמלווה את הבנות בכל מפגש, בין אם זה לנסוע איתם לסימולציה באריאל או לסיור בהדסה, היא כתובת בשביל הבנות. האולפנה שולחת מלווים שנמצאים ובוחנים את המינונים הנכונים. הדמות שמלווה היא מאוד חשובה ומשמעותית - במפגשים עצמם, ואחר כך לעבד אותם עם הבנות ולהכין אותן לקראת כל מפגש".
ואיך התגובות?
"ראינו שזה פשוט מאיר את הבנות. זה מחבר את הבנות לעולם האמיתי, פותח להן את העיניים להתבונן בחוץ. עוד אגב, זו יוזמה שמצדיקה את ההגעה של הבנות לבית הספר, כי בשנתיים האחרונות הן ראו שאפשר ללמוד לבד, ובתכנית הזאת יש שייכות של למידת דברים אחרים שהבנות לא יכולות להביע במחשב או במדיה כמו להיפגש עם אנשים גדולים, רופאים ומהנדסים. בעיניי זה מאוד מרגש ומתחבר לאני מאמין ברשת שלכל בית ספר יש את הסיפור שלו. הסיפור של האולפנה שלנו הוא 'כי בך מקור הברכה', להכתיב לכל בת ובת ברכה מיוחדת, לגלות מהי הברכה ולתת לה כלים. שמחנו מאוד שהמועצה האזורית שומרון התחברה לעניין ועזרה לנו להוביל את הנושא ולפתח עוד ועוד עוד ברכות".
