אם אתה איש ציבור לבן, תל אביבי, חילוני, בעל נטייה חד־מינית ורהוט, המעשים שלך יתפרשו תמיד על טהרת הענייניות המקצועית וניקיון הכפיים.
גם אם תנצל את מעמדך המיניסטריאלי כדי להסיט באגרסיביות תקציבי עתק לטובת בני קהילתך, שומרי הסף לא ירדו בך. גם אם תזניח נושאים לאומיים בעלי חשיבות עליונה ותקדיש את כל מרצך למען המגזר שממנו באת, לאדם "נורמלי שבא ממקום נורמלי", כפי שניסח פעם ראש הממשלה החליפי, תעמוד חזקת טוהר המידות. זו הסיבה העיקרית לכך ששר הבריאות ניצן הורוביץ, שגם את השבוע הזה הקדיש למסע יחסי ציבור בעקבות עוד פסגה שכבש למען בני קהילת הלהט"ב, אינו מוקע כשר מגזריסט שמועל בשליחותו. הרי סוף כל סוף הוא לא ליצמן שלובש פראק ארוך או אריה דרעי שמדבר בחי"ת ועי"ן.
מדהים לעקוב אחרי רצף הצעדים שהוביל שר הבריאות הורוביץ לטובת קהילת הלהט"ב בששת החודשים שבהם הוא יושב במשרדו. לא גל הדלתא ולא גל האומיקרון הצליחו להסיט את יו"ר מרצ מהמטרה שסימן לעצמו כשסגר עם לפיד על כניסתו למשרד הבריאות, בזמן שאף אחד לא הבין מה באמת עומד מאחורי הדיל הסתמי. הורוביץ הבין את הפוטנציאל לקידום מהפכה להט"בית באמצעות המשרד, וחתר לכך בכל הכוח. חצי שנה אחר כך אפשר רק להביט בהשתאות על ההישגים, ולזכור באיזו נחישות אגרסיבית יש לנהוג אם וכאשר יחזור הימין לשלטון.
השר לענייני להט"ב
אחרי חודשיים של התאקלמות ועבודת הכנה במשרד, חודש אוגוסט האחרון היה פורה במיוחד במשרד הבריאות. הספתח היה גביית התשלום שמרצ דרשה על הצבעתה בעד ממשלת בנט. לא פחות מ־90 מיליון שקלים לטובת קהילת הלהט"ב הוקצו בתקציב המדינה באמצעות המשרד לשוויון חברתי, כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים. אגב, מה עלה בגורל 50 הפקחים שהוקצו בהסכמים הקואליציוניים של תקווה חדשה למאבק בבנייה הפלשתינית הבלתי־חוקית אתם בטח זוכרים. על פי ההודעה לתקשורת, התקציב ינפח את חשבון הבנק של עמותות הלהט"ב השונות וישמש למטרות של הסברה, ליווי, טיפול והדרכה. בקיצור, פינוק לא רע לחבר'ה מהמגזר בתור התחלה.
הורוביץ לא נח. למחרת הוא יצא לתקשורת בהודעה חגיגית: רפורמה בניתוחים לשינויי מין. מהיום, הודיע השר יחד עם מנכ"לו, טרנסג'נדרים לא יצטרכו להמתין זמן ארוך לניתוח פלסטי שיעצב מחדש את גופם. מדינת ישראל תצא מגדרה, כלומר תכפיל את שעות הפעילות של חדרי הניתוח הייעודיים ואת זמינות הצוותים, כדי שכל טרנסג'נדר יוכל להפוך את מינו במינימום זמן. הורוביץ לא פירט מה עלות הרפורמה, אבל אפשר להבין שהכפלת שעות עבודה של רופאים מנתחים והצוות שסביבם יחד עם עלויות התפעול לא ניתנות בתרומה על ידי בתי החולים.
עוד לא תם אוגוסט, ושוב המצלמות נקראו לדגל הצבעוני שהניף שר הבריאות. הפעם: ביטול האיסור על תרומת דם של הומוסקסואלים. מדובר באיסור עתיק, בן שלושים שנה, שגזר משרד הבריאות מטעמים מקצועיים גרידא של חשש להעברת נגיפים, לא חלילה הומופוביה. אבל באורח פלא, חודשיים אחרי כניסת הורוביץ לתפקידו ובצמוד לחגיגות להט"ביות אחרות, שיקולי הרפואה השתנו מן הקצה אל הקצה ופתאום נפרצה הדרך לתרומת דם של בני הקהילה. הורוביץ מיהר להצטלם עם שרוול מופשל בתחנת תרומת דם של מד"א, ולפחות על כך יש לשבחו.
יוצאים להפסקת פרסומות קצרה לרגל גל קורונה שגבה מאות נפטרים, עניין שולי ששר הבריאות נאלץ להקדיש לו זמן מסוים, ומיד אחר כך הפעלתנות למען המגזר חוזרת במלוא עוצמתה. עם פרוס השנה האזרחית החדשה הביא שר הבריאות בשורה לקהילת הלהט"ב בדמות ביטול איסור פונדקאות לזוגות חד־מיניים ולהורים יחידניים. הפעם מדובר היה באירוע של ממש, עם תפאורה מכובדת ומסיבת עיתונאים על פי כל כללי הטקס. מאחורי שר הבריאות ושותפו המנכ"ל נחמן אש התנוססו דגלי להט"ב בגאון לצד דגלי מדינת ישראל והלוגו של משרד הבריאות. מעין הצהרה שמנכיחה את מה שהיה ידוע מכבר: השר ניצן הורוביץ הוא שר הלהט"ב לא פחות משהוא שר הבריאות, ולפי המקום שניתן לדגלים כנראה אף יותר. הורוביץ גם לא מכחיש, הוא אפילו אמר זאת במפורש באותה הזדמנות: "כשר הומוסקסואל שמכיר היטב את ההדרה והאפליה, הצבתי לעצמי כמטרה להפוך את משרד הבריאות לספינת הדגל של זכויות האדם".
במקרה הזה הורוביץ שימש כקברן בשליחות בג"ץ של סמכויות הפרלמנט בישראל. בזמן שבגוף הדמוקרטי שמייצג את העם נכשלים במציאת רוב שיתמוך בפונדקאות מהסוג הזה, שופטי בג"ץ קבעו שאת ההגדרות בחוק יש לפרש בניגוד למה שהחוק עצמו מפרט. בפתיחה לחוק הסכמים לנשיאת עוברים מוגדרים הורים מיועדים כ"איש ואישה שהם בני זוג", אבל בג"ץ קבע שהפירוש מעתה יכלול גם חד־מיניים. פלא לוגי השמור לבעלי מזג שיפוטי, וכמובן גם לשר הלהט"ב שזינק על המציאה ומיהר לעגן אותה בחוזר מנכ"ל. באשר להעדפות ולבחירות של העם היושב בציון - הן יוכלו לבוא לידי ביטוי בעת הרכבת מנת פלאפל.
רוח המפקד
בין מסיבת עיתונאים לחברתה, בזמן שמחלקות הקורונה מתפקעות בעקבות שיאי התחלואה באומיקרון, עלה בידי המגזר הלהט"בי לגרוף עוד שני הישגים מתחום האחריות של השר. במקרה הראשון לא נמצא אומנם אקדח מעשן, אך חתימתה של רוח המפקד ניכרת. ועדת סל התרופות, שהתכנסה כדי לחרוץ יד מי תשיג לקנות תרופה לחוליו ומי ייאלץ למשכן את עצמו עליה, בחרה להכניס לתוך הסל המוגבל שני טיפולים מכווני מגזר. מעתה ייכללו בסל טיפול שינוי קול לטרנסג'נדרים ותרופה לאיידס שמשמשת ברוב המוחלט של הפעמים את בני הקהילה. בלי פירוט שירד למעמקי שפל המדרגה, ישנם פתרונות מניעתיים קלים וזמינים לאיידס, כך שאף אחד מהטיפולים הללו אינו חוסה תחת ההגדרה של הצלת חיים.
הסערה השנייה, שהדיה טרם שככו, היא השמטת המילים אב ואם מטופסי התרמת הדם של מד"א. גם כאן לכאורה מדובר בהחלטה מנהלתית של גוף עצמאי, אם כי לפי פרסומו של העיתונאי שלמה פיוטרקובסקי ממקור ראשון מי שעומד מאחורי הקלעים של ההתעקשות המיותרת של מד"א הוא שר הבריאות. כך או אחרת, הורוביץ לא החמיץ הזדמנות להתייצב בצד הגאה של ההיסטוריה, ומיהר לבטל את תפיסת העולם האידאולוגית של התורמים המוחים. "להוביל חרם על בנק הדם הלאומי זה מעשה חסר אחריות ומטופש", אמר. "מציע לכל מי שלא רוצה לתרום דם בגלל שבטופס כתוב דבר כזה או אחר להתבייש, במיוחד בתקופה של מצב חירום לאומי".
הצעד האחרון, אך ככל הנראה לא הסופי, התקיים במהלך השבוע האחרון. הורוביץ שוב החליט שפרלמנט והכרעת הרוב הם עניין לחלשים, והודיע על שורה של סנקציות שיפעיל המשרד על מי שיבצע טיפולי המרה מכל סוג. נזכיר: חוק שאוסר טיפולי המרה עבר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, ושם נעצר. בכנסת הנוכחית אין לו שום סיכוי לעבור, מפני שהאופוזיציה תתנגד אוטומטית ורע"מ לא תיתן את ידה לחוק פרו־להט"בי. למען האמת, אפילו חברת הכנסת ג'ידא רינאוי־זועבי ממרצ אמרה בריאיון בערבית שלא תצביע בעד החוק, אך מיד אחר כך כמעט נסקלה על ידי ראש מפלגתה ונאלצה לחזור בה. ראה השר כי אין אמונה בפרלמנט, ועשה דין לעצמו באמצעות חוזר מנכ"ל. הדיקטטורה של החופש.
למדינת ישראל אין סטטיסטיקה מסודרת על גודלה של קהילת הלהט"ב, בגלל הטיות מובנות ושיקולי אי־נעימות. סקרים שנעשו במדינות OECD מדברים על כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה. בכל מקרה, פעילות מאומצת כל כך של שר לטובת בני קהילתו המזערית בעת שגל קטלני של קורונה עובר על המדינה לא הייתה עוברת בשום צורה אם היה חובש שטריימל או אפילו כאפייה. אלו פריבילגיות ששמורות אך ורק למועדון היוקרה של קהילת הלהט"ב. למטפל שיעז לדבר עם נער מבולבל הם ישללו את הרישיון בעוון טיפול המרה, אך כשהשר מעביר את המשרד שקיבל המרה מלאה ממשרד הבריאות למשרד הלהט"ב – אלו הן רוחות השינוי של הממשלה החדשה.
פרס לפורעים
לפני קצת יותר מחצי שנה, ממש ערב הקמת הממשלה, התרחשו בישראל פרעות לאומניות בהיקף חסר תקדים. זה אירוע שצריך להילמד על ידי גורמי הביטחון והדרג המדיני בישראל כגיים צ'יינג'ר, אירוע שתפיסת הביטחון וסדרי העדיפויות הלאומיים משתנים בעקבותיו. השבוע, בוועדת הכספים, התברר שממשלת ישראל אכן הבינה שצריך להוביל צעדים משמעותיים בעקבות פרעות מאי. אלא שהפרטים שהתגלו במצגת של המשרד לשוויון חברתי ומשרד ראש הממשלה הראו שככל שמדובר בממשלה הנוכחית, אולי שב ואל תעשה עדיף.
מדובר בפרק מתוכנית החומש לחברה הערבית ('תאקדום') שהועברה בהחלטת ממשלה לדרישתה של מפלגת רע"מ, שהוצא מתוכה בעקבות התנגדות של חברי כנסת משני צידי המפה הפוליטית. חברי הכנסת הערבים מהאופוזיציה, חברי הכנסת ממחנה הימין ואפילו חברי כנסת מהקואליציה טענו שהערים המעורבות מקופחות בתוכנית החומש, ודרשו לדון בפרק שלהן מחדש. השבוע, כאמור, הציגו נציגי המשרד לשוויון חברתי ומשרד ראש הממשלה שמופקדים על התוכנית את העדכון לערים המעורבות.
בתמצית, מה שעולה מהמצגת ומההסברים הנלווים אליה הוא אימוץ הנרטיב השקרי שמקדמים נציגי הציבור הערבים וחבריהם משמאל בעניין פרעות שומר החומות. כפי שהסבירה במצח נחושה חברת מועצת העיר לוד פידא שחאדה, דברים שאותם אימץ השר לביטחון הפנים עמר בר־לב בשתי ידיים, הסיבה לפרעות היא האפליה החברתית המתמשכת נגד ערביי העיר. לא לאומנות, לא רצחנות ולא אסלאמיזם קיצוני – חוג קפוארה שנשלל מהילדים הוא הסיבה לרצח יגאל יהושע ואבי הר־אבן ופציעתם החמורה של עשרות נוספים. במשרד ראש הממשלה הקשיבו והפנימו, ובנו תוכנית שמתאימה לנרטיב.
ראשית, אין בתוכנית שום התייחסות לצרכים של האוכלוסייה היהודית בערים הללו. 400 משפחות שנטשו את העיר לוד אחרי הפרעות לפי דברי ראש העיר אינן זקוקות לליווי מכל סוג, ובטח לא לחבילה שעשויה להביא אותן בחזרה לעיר. גם הקהילה המצולקת שנשארה לא זכתה לתקצוב של מרכזי חוסן ומרכזים קהילתיים שיחזקו את החוסן שלה. לא צריך להיות עובד סוציאלי מדופלם כדי להסתובב ברחובות עכו ולשאול את העוברים והשבים היהודים אם תחושת הביטחון חזרה לקנן אצלם. אבל חיי יהודים חשובים פחות.
זה ממשיך במה שהתוכנית כן מתקצבת, ובסכום של 300 מיליון שקלים. יש שם פיתוח כלכלי־חברתי לאוכלוסייה הערבית בלבד וחיזוק כלים ומענים של הרשות המקומית לאותה אוכלוסייה. האוכלוסייה היהודית כן מוזכרת, אבל רק בהקשר אחד: ביסוס ופיתוח מרקם חיים משותפים בין האוכלוסיות. בשביל דו־קיום, מסתבר, היהודים מספיק טובים. גם כשפרעות מאי מוזכרות בתוכנית המתגבשת, הן שוב מתוארות בסגנון של נציגי האו"ם בישראל המפכ"ל קובי שבתאי ואדונו עמר בר־לב. "היעדר תחושת ביטחון בקרב שתי האוכלוסיות", מתארת המצגת את הנקודות העיקריות לטיפול, כאילו שבמאי האחרון התפתחה איזו קטטה הדדית ולא התנפלות רצחנית חד־צדדית של המון ערבי מוסת.
לצוותים שעובדים על התוכנית נותרו עוד כמה שבועות עד למועד שהקציבה להם הממשלה. נכון לעכשיו לא פורטו התקציבים שיוקצו לכל אחת מהמטרות, כך שתיאורטית יש עוד תקווה. אולי, אני אומר באופטימיות נאיבית, המחאה הנמרצת של חברי הכנסת מימין שנכחו בוועדה תיכנס באוזני שריה ויועציה. כי אם לא, לפרעות הבאות שבוודאי יגיעו עם ישראל יגיע מוחלש עוד יותר.
לתגובות: [email protected]