ארבע מילים ראשונות. אופרה. ראפ. מדע בדיוני. הגיוני? מושך? מעניין? כן. גם אני שאלתי את עצמי את השאלות הללו, כשקבלתי את ההזמנה להצגה החדשה של תיאטרון באר שבע. תיאטרון שהולך וממקם עצמו בין הגדולים.
והאמת היא שזה סיקרן. מה זה כבר יכול להיות. ואז באה ההפתעה.
כבר מהשניה הראשונה, כשנגן הצ'לו מספר על ההצגה , הקצב מסחרר אותך. דמות אחר דמות עוברת במהירות. אין שניה לנוח. אין שניה למצמץ . הכל עובד בקצב נפלא, מדוייק מרחק. 60 דקות ראשונות עברו ואיש בקהל לא הביט בשעון.
אז מה הסיפור אתם שואלים?
נתי הוא עובד זוטר בחברת חדשות בעיר חסרת תקווה וחסרת בושה, בעולם שבו הפושעים תמיד מנצחים ושומרי החוק נרמסים. הוריו השאירו לו חובות, הוא עזב את לימודיו לטובת עבודה שהוא שונא. הוא מאוהב במיכל, כתבת חדשות ועמיתה לעבודה, אך היא מעדיפה גבר אחר. חייו המשמימים של נתי משתנים בעקבות תאונת עבודה מסתורית שמעניקה לו כוחות על.
נתי לא מבין איך קיבל את הכוחות ובעיקר לא יודע מה עליו לעשות איתם. בעקבות שרשרת אירועים, הוא מחליט להשתמש בכוחותיו על מנת לעזור לחלשים ולהילחם בפשע. כך נולד גיבור על חדש – האיש באדום. המחזה חוקר ומשחק עם הארכיטיפים של ז'אנר גיבורי העל, דרך שירה, קצב, הומור, קריצות ומודעות לתרבות עכשווית.
עמית אולמן, שגם ביים, גם משמש כמלחין וכותב ראשי (כשלצידו עמרי הכהן), מספר לנו שהוא אוהב ליצור בגבולות של ז'אנר "זה נותן לי הזדמנות להכיר אותו לעומק, ללמוד את החוקים שלו, לראות מה האלמנטים שחוזרים בו, אילו דמויות ארכיטיפיות הוא מציע. מתוך אלה לנסות להבין גם מה השאלות שהז'אנר מעלה ולמה הוא מטיף.
זהו חקר שהוא גם יצירתי וגם חברתי, אנתרופולוגי משהו. שכן להכיר ז'אנר לעומק זה להכיר יותר את התרבות בה אנו חיים. זהו גם מחקר אישי כי להכיר את התרבות זה להכיר את עצמנו. איך שלא נסתכל על זה, הסיפורים והמיתוסים שצרכנו בחיינו עיצבו אותנו, ולכן אני רואה חשיבות רבה בלהבין את הסיפורים "מספר עמית ומוסיף "זה אולי נשמע מאוד אינטלקטואלי, וזה אכן אינטלקטואלי.
אולם חשוב לי לציין שעבורי החלק החשוב בחקר הזה הוא המשחק. כלומר, בסופו של דבר, אני ומשתתפי ההצגה התכנסנו כדי לשחק בגיבורי על, לא בשביל מחקר אקדמי. אנו רוצים ליצור אמנות, כזו שבתקווה תחצה את גבולות השכל.
רק אם נגלם, נשים עצמנו במקום הדמויות, נוכל להבין באמת את עולמן הפנימי, להבין עם מה הן מתמודדות ואולי גם לראות את התמונה הגדולה".
שעה וארבעים של הנאה, של משחק מעולה ומרתק, של העמדת משחק שאין לה אח וריע בתיאטרון העכשווי.
נקי ואיכותי. לא להחמיץ.